נופר הקרבית
New member
לא יכולה יותר..
שלום לכולם,ותודה לכל מי שמקשיב,אני נמצאת בצבא,אני בת 20,התגייסתי מאוחר,לא התגייסתי כי רציתי,היה לי פטור מהצבא על רקע דתי,התחלתי שירות לאומי,אבל בגלל ניתוחים שעברתי,המליצו לי לחכות לשנה הבאה,שיהיו שוב תפקידים לכל מיני מקומות,אבא שלי לא יכל לסבול תנוכחות שלי בבית,אז התגייסתי..אני לא בידיוק ילדה עם שיא הביטחון,לא מצליחה להתחבר לכולם,וכשנכנסתי לצבא,הבעיות האלה יותר החמירו,רע לי עם עצמי,איבדתי את האמונה בעצמי,לא מאמינה שאפילו יכול לצאת ממני משהו,אין לי שום סיפוק,וככה ברחתי 3 פעמים מהצבא.ההורים שלי התגרשו לא מזמן,בהתחלה גרתי עם אבא,אמא סובלת מבעיות נפשיות ובהתחלה לא רצתה אותי,כמה שאני לא מסתדרת עם אבא עברתי אליו,אבל מהר מאוד כל ויכוח שלנו הוא זרק אותי מהבית ובעיקר בגלל הצבא,הוא החליט שאני אצא מהבית לחלוטין,עברה לה חצי שנה ואבא שלי לא יוצר איתי שום קשר,ולקחתי את זה קשה,כי תמיד הייתי ילדה של אבא,תמיד עשיתי הכל כדי לרצות את אבא,עכשיו הוא מאשים אותי שבגללי הם התגרשו,שבגללי כולם במצב הזה,ולא מרים שום טלפון לשאול לשלומי,אמא מקבלת ביטוח לאומי,אין לה אף אחד חוץ ממני,קשה לי לראות אותה,רע לי מכל המצב הזה,אני מרגישה שכולם שופטים אותי,וכולם בוחנים אותי,ואני יודעת שלפעמים זה מדאגה,אבל הם לא באמת יודעים מה עובר עלי,וכמה חוסר ביטחון בגיל 20 כשאתה בסיטואציות כאלה משפיע עליך לרעה,היו לי מחשבות אובדניות,אני רוצה לצאת מהצבא,אבל מפחדת לדפוק לעצמי את החיים,מצד שני כל פעם אני קורסת והנפש שלי לא עומדת בזה,ואני דופקת ניפקדות,חשבתי לעשות שירות לאומי,למרות הכל,בבקשה תעזרו לי..
שלום לכולם,ותודה לכל מי שמקשיב,אני נמצאת בצבא,אני בת 20,התגייסתי מאוחר,לא התגייסתי כי רציתי,היה לי פטור מהצבא על רקע דתי,התחלתי שירות לאומי,אבל בגלל ניתוחים שעברתי,המליצו לי לחכות לשנה הבאה,שיהיו שוב תפקידים לכל מיני מקומות,אבא שלי לא יכל לסבול תנוכחות שלי בבית,אז התגייסתי..אני לא בידיוק ילדה עם שיא הביטחון,לא מצליחה להתחבר לכולם,וכשנכנסתי לצבא,הבעיות האלה יותר החמירו,רע לי עם עצמי,איבדתי את האמונה בעצמי,לא מאמינה שאפילו יכול לצאת ממני משהו,אין לי שום סיפוק,וככה ברחתי 3 פעמים מהצבא.ההורים שלי התגרשו לא מזמן,בהתחלה גרתי עם אבא,אמא סובלת מבעיות נפשיות ובהתחלה לא רצתה אותי,כמה שאני לא מסתדרת עם אבא עברתי אליו,אבל מהר מאוד כל ויכוח שלנו הוא זרק אותי מהבית ובעיקר בגלל הצבא,הוא החליט שאני אצא מהבית לחלוטין,עברה לה חצי שנה ואבא שלי לא יוצר איתי שום קשר,ולקחתי את זה קשה,כי תמיד הייתי ילדה של אבא,תמיד עשיתי הכל כדי לרצות את אבא,עכשיו הוא מאשים אותי שבגללי הם התגרשו,שבגללי כולם במצב הזה,ולא מרים שום טלפון לשאול לשלומי,אמא מקבלת ביטוח לאומי,אין לה אף אחד חוץ ממני,קשה לי לראות אותה,רע לי מכל המצב הזה,אני מרגישה שכולם שופטים אותי,וכולם בוחנים אותי,ואני יודעת שלפעמים זה מדאגה,אבל הם לא באמת יודעים מה עובר עלי,וכמה חוסר ביטחון בגיל 20 כשאתה בסיטואציות כאלה משפיע עליך לרעה,היו לי מחשבות אובדניות,אני רוצה לצאת מהצבא,אבל מפחדת לדפוק לעצמי את החיים,מצד שני כל פעם אני קורסת והנפש שלי לא עומדת בזה,ואני דופקת ניפקדות,חשבתי לעשות שירות לאומי,למרות הכל,בבקשה תעזרו לי..