לא יודע מה לחשוב

[isrnmn]

לא יודע מה לחשוב

שלום רב
אנחנו כבר יותר מעשר שנים יחד, נשואים עם ילדים
אשתי עובדת בעבודה שכרוכה במשמרות ארוכות וגם נסיעות לחו"ל מידי פעם.
מספיק להכיר אותי דקה כדי להבין כמה אני מעריץ אותה וגאה בהצלחה שלה.
לפני כמה חודשים היא חזרה מחו"ל ובעודי עוזר לה לפרוק תיקים, מצאתי אצלה דבר מה שהעלה הרבה סימני שאלה לגבי מעשים שהיא עשתה או לא (אני מצטער, זה אינטימי מידי כדי שאפרט כאן).
מיד עימתתי אותה עם הדבר, היא נשבעה שוב ושוב שלא היו דברים מעולם, אין, לא היה ולא יהיה אחר מלבדי....
ההסברים שלה לא היו מספקים ומצד שני, זה לא היה חד משמעי.
החלטתי לרדת מזה ולתת לה להינות מהספק (ביני לבין עצמי, החלטתי שאני הולך להיות עירני)
החודשים שחלפו מאז עברו בנעימים, הנושא לא עלה והמשכתי לחשוב שאין דבר יותר מוצלח מהזוגיות שלנו.
השבוע היא הסתודדה בצורה יוצאת דופן עם הסלולרי שלה והחלטתי לבדוק מה העניין.
מצאתי התכתבות עם חברה טובה בה היא מספרת על דחף לשכב עם עמית לעבודה (מעין הודעת "תחזיקי אותי").
בהמשך היא אומרת לה שזה היה רג של חולשה ואין סיכוי שהיא תעשה דבר כזה.

מה אני עושה עכשיו?
איך ממשיכים מכאן?
איך אני חוזר לישון בשקט כשהיא עובדת לילה ובמרחק כמה פסיעות יש לה חדר פרטי עם מיטה ומקלחת?
או כשהיא שבוע בחו"ל עם עמיתים לעבודה, ערב פנוי ובחדר יש מיטה ענקית פנויה???
או שאולי אני סתם מכניס את עצמי לסרטים...

 

[seeyou]

על מנת לשמור על השפיות תחשוב פחות על זה

כול עוד היחסים ביניכם "תקינים" ואתה לא מקופח בחיי הסקס

יוסי

 

[isrnmn]

למה כוונתך?

האם אתה אומר, 'ככה זה תשלים עם זה שאולי יש לה פרטנרים נוספים' (אין מצב!!)
או שכל עוד אני לא מקופח זה סימן שאין לה מישהו מהצד???

 

[seeyou]

הכוונה שלי היא שעדיף לך "להשלים" עם המצב

מאשר להתחיל לחפור ואפילו לצאת למלחמות-גרושים

נכון זה לא נעים אך הרבה אין מה לעשות
זה המצב בעולם המודרני -זה לא אומר שבעולם ה"פרימיטיבי" יותר נשים לא בוגדות


לא תוכל להעניש אותה בשום צורה -גם אם תתפוס אותה על חם

ה"חברה האנושית" מקבלת בהבנה את המעשים שלה אם הם היו

היא תמצא הסבר אשר תצדיק אותה ואפילו הילדים שלכם יבינו אותה

 

[מריוס זכריה]

אין ברירה אלא לחזור לדימוי הרכב

(יום אחד אני אכתוב תאוריה חדשה מבוססת על זה ואני מאוד אתפרסם ואתעשר מזה

)

(או שאני אפתח מוסך ואז אני באמת אתעשר

)

שמע ידידי היקר,

אלמלא היה במדינת ישראל חוק שמחייב כלי רכב לעבור טסט פעם בשנה, הרי ברור לכולנו שרוב בני האדם היו קונים רכב חדש ולא הולכים למוסך לעולם, כל זמן שהרכב לא ממש מעלה להבות מהמנוע. נכון או לא? מה, שאני אבטל יום עבודה בשביל לשלם לאיזה מוסכניק גנב? מה, שאני אבדוק שמן? פחחחחחחחח......

טוב, אבל יש חוק, ואז אין ברירה, האוטו רואה מוסך מדי פעם. בקטנה.

בזוגיות אין חוק, ולא צריך להעביר את הזוגיות טסט. אז קנינו רכב חדש (או יד שניה מרופא), ואנחנו נוסעים. מאאאקסימום, כשיש רעשים מוזרים מהמנוע, אנחנו נכנסים לפורום לשאול האם אפשר להמשיך לנסוע ככה.

התשובה שלי היא: כן, תמשיך לנסוע. כל זמן שהמנוע לא בוער, תמשיך...
אחרי שהמכונית תישרף, אז תיקח אותה למנוע, ותתעצבן שהמוסכניק הגנב לא מצליח לתקן אותה בשעתיים.

אנמי מקווה שהדימוי מספיק ברור.

 

[מבקר גבולות]

מה אתה רוצה לעשות?

אתה יודע שלאישתך יש פנטזיות על גברים אחרים, והיא נמשכת לאחרים, כי היא בנאדם. היא לא הפסיקה להימשך לגברים אחרים רק כי היא נישאה לך. אולי קשה לך עם זה, אבל בינינו, אתה יודע שזה נכון גם אם לא היית מגלה את ההתכתבות הזו, כי זה טבע האדם.

לכן העובדה שהיא נמשכת, אינה הבעיה.

ונתקדם הלאה, הרי יש פיפטי פיפטי סיכוי שהיא עושה\עשתה דברים מהסוג הזה, ולא רק פינטזה. נניח שזה נכון. מה אתה חושב לעשות בעניין?

האם אתה רוצה להתגרש ממנה בכל מקרה? האם אתה מוכן להבליג כל עוד היא מסתירה את זה ממך מספיק טוב?
זה קשה וזה לא אמין, אבל בכל זאת תנסה לעשות סימולציה במוחך מה היית עושה לו היית מגלה שהיא אכן שכבה עם מישהו אחר. אם תגיע למסקנה ברורה כלשהי, יהיה לך קל יותר להמשיך משם...

 

[מריוס זכריה]

היא לא נמשכת לאחרים "כי היא בן אדם"

היא נמשכת לאחרים כי משהו חסר לה עם הגבר שלה.

הרעיון בנישואין הוא שיהיה משהו מיוחד בקשר הזוגי, שהופך את בן/בת הזוג למיוחדים, ולכן גם למושכים באופן כזה שאחרים לא יכולים להתחרות בו.

הרי ברור שהעולם מלא בגברים ונשים מושכים. אילו הכל היה עומד על נאמנות ואיפוק, אחוז הבוגדים לא היה עומד על 50% אלא על 100%. כי כמה זמן אפשר להתאפק מול פיתוי קבוע, בלי סיבה ממש טובה להתאפק?

הרי אם התחתנתי אם מישהי כי היא הייתה הכי כוסית שיכולתי למצוא, הרי ברור שבקרוב תופיע אחת עוד יותר כוסית. ואחרי כמה זמן, כשכבר התרגלתי לכוסית שלי וזה כבר לא מרגש, תופיע אחת פחות כוסית אבל חדשה ומרגשת. ומה אז?

ומהצד השני, למרות שאני יש לי קוביות מדהימות בבטן (

קוביות שוקולד, הכוונה

) תמיד יופיע אחד יותר חתיך, שלא מחטט באף כמוני, ומה אז? איך אפשר בכלל לקיים זוגיות?

אלא מה? אצל הזוגות המוצלחים יש אמונה אצל שני בני הזוג שיש בבן/בת הזוג משהו מיוחד. שיש משהו מיוחד בקשר. זו הסיבה שהם התאהבו מלכתחילה.

אבל ברגע שהאמונה הזאת אובדת, בגלל חוסר תקשורת, אכזבות, וגם בגלל סיבות עמוקות יותר, ומתחיל כמובן המאבק המפורסם, נשארת רק הנאמנות למסגרת, הפחד לפרק, הפחד להיענש, ושאר גורמים שלא מחזיקים לאורך זמן.

הטעות הקלאסית של הזוג הצעיר, כמו של השואל כאן, היא שאחרי החתונה עוברים ל"חיים עצמם" - עבודה, ילדים, בית, משכנתא, בנק, רופאים (במקרה הזה, תרתי משמע...), ומצפים שהזוגיות איכשהו תמשיך לעבוד.

ואם כבר מרגישים שחיקה, חושבים שיציאה לסרט או בית קפםה היא תחליף לטיפול עמוק. היא לא. גם יציאה לצימר בלי הילדים היא לא תחליף.

זהו.

 

[מבקר גבולות]

אינני מבין אותך

אתה אומר דברים "כלליים" כאלה. הבעיה עם דברים כלליים זה שהם תמיד נכונים, אבל אתה אף פעם לא יכול באמת לדעת אם הם נכונים במקרה כזה או אחר.

בדבר אחד אני חלוק איתך לחלוטין - כתבת ש"אישה נשואה יכולה להימשך לגבר אחר, רק אם יש לה חוסר במשהו מבעלה". אתה באמת עומד מאחורי האמירה הזו? כי אני מכיר מקרים שלא מתאימים לכלל שלך

, ואם תגיד "תמיד חסר משהו", אז זה שוב אמירה כללית ולא רלוונטית.

לגבי שאר הדברים - כן, נכון, העובדה שמדובר באישה עצמאית, שנוסעת הרבה לחו"ל, והעובדה שהיא מרשה לעצמה לשוחח עם חברה על דברים כאלה, ועוד כמה ניואנסים באווירה, מקטינים את הסיכוי שהיא אינה בוגדת למינימום. כלומר התחושה היא שכמעט בטוח שהיא בוגדת, ואם לא, היא תעשה כך בקרוב.

אז מה? מה זה עוזר לבחור כאן להגיד ש"השחיקה וזה וזה וזה וזה". קמת במצב רוח "הבל הבלים הכל הבל" הבוקר?

 

[מריוס זכריה]

אני אנסה למקד

בוא נדמיין שתי נשים שונות - צילי וגילי.

צילי נשואה באושר לבעל שהיא חושבת שהוא מקסים, חמוד, ובעיקר מיוחד. היא מאמינה שיש להם קשר מיוחד, וזאת למרות שלבעלה של צילי יש שתי אוזניים, שתי עיניים, שתי דיים ושתי רגליים - בדיוק כמו לכל גבר אחר בעולם.

גילי נשואה לבעל שהיא בהחלט מעריכה, אבל לא חושבת שהוא משהו מיוחד. הוא אפילו די מרגיז אותה. יכול להיות שבעיני נשים אחרות הבעל של גילי הוא מאוד מושך, והן אפילו יפלרטטו איתו בעבודה. אבל בעיני גילי, העובדה שהוא כבר לא מקשיב לה כל כך, אין לו סבלנות אליה ולה אין סבלנות אליו, הופכת אותו להרבה פחות מושך.

ועכשיו צילי וגילי נוסעות יחד לכנס מיקצועי בחו"ל. לכל אחת יש חדר פרטי במלון, עם מקלחת, מיטה זוגית, ורום סרביס.

מי מהן תסייםן את הלילה בשיחה אוהבת עם הבעל, ומי בזרועות החתיך שישב לידה בבאר?

 

[מפלצת או ילדה]

מוסך שלום

אני מסכימה עם הרעיון הכללי של הטענה, גם אם מכלילה, שאישה לא יוצאת לבגוד כשהכל טוב. נהוג לחשוב שאישה תצא להשלים חוסרים כשמשהו מהותי חסר לה בקשר.
אבל, כפי שאנחנו עדים כאן חדשות לבקרים, יש נשים שמעבירות חיים שלמים בתסכול ומועקה והזנחה ולא רק שלא זזות לכיוון הדלת לעזוב את העושק הרגשי/הנפשי/ הפיננסי שהן חיות איתו, אלא אף לא מעלות ולו לרגע את מחשבות הכפירה. איך זה? הרי חסר להן, והבעל מעצבן אותן, והן כבר מזמן לא מצליחות להעריך אותו מתוך הכעס. ועדיין ...

הסוד טמון במערך הכוחות בזוגיות. וכמה שזה יישמע לא פמיניסטי בעליל - הרבה פעמים אישה תצא לרעות בשדות זרים כשאין לה תחושה של גבר בבית. וגבר לא יחטט לה בחפצים, או ילך לראות התכתבויות וסימנים בשושו ויתחיל לשקשק. גבר שהאישה לא תחפש לבגוד בו הוא זה המנהיג את הקשר, מנכיח את עצמו בבית, ובחייה, ודואג להיות המרכז הבלתי מעורער שלהם, תוך שהוא מגדיר מערכת של כללים ברורים כשמש של ייהרג ובל יעבור.

אז יבוא עכשיו הפונה וישאל, בצדק, מה עכשיו? איפה טעיתי, מה לא הייתי? על זה שאני מעריך ואפילו אפשר להגיד מעריץ את ההצלחה שלה זה התודה שאני מקבל?
ואני אגיד לו לא. לא על זה. אלא על זה שהפכת לשטיח. רהיט בחייה.
אישה צריכה גבר. נקודה.
ומה לעשות עם זה? די כבר על כל קרחצן של אמצע החיים לשלוח למוסך. אנשים צריכים להתמודד עם החיים שלהם. ללמוד את עצמם, וזה כרוך לפעמים גם בחלקים הלא נעימים האלה של להתגלח על טעויות, וארועים מכוננים מן הסוג הזה שמאירים ומלמדים המון. לא כל רגע לרוץ לרופא לבקש אקמול.
הבחור המבוהל במקום לחטט בנייד ולתצפת כאילו היה אתרופולוג צריך לשאול את עצמו איפה הוא? איפה הגבר של חייה נעלם שיש לה פתאום פנאי רגשי להתחרמן על טיזינג של מישהו אחר. ודבר ראש שצריך לעשות כדי לעצור הידרדרות נוספת הוא לתת בראש בערב משכיח בולבולים זרים, כזה שיסחרר אותה לשבוע ויגרום לה לחשוב כל הזמן מה זה היה???

 

[מפלצת או ילדה]

*דבר ראשון

 

[seeyou]

כתב הגנה מרשים-הבעל אשם

 

[מבקר גבולות]

אמרו שמחזירים פה כסף...

איפה הכסף?

ולדוגמא שלך - בהחלט יכול להיות שצילי חושבת שבעלה הוא הכי מיוחד בעולם, אבל...

א. אמנם גידי פחות חתיך, פחות מוצלח מבעלי, אבל בתקופה הזו גידי יודע להקשיב, והוא מקסים, ואני מדברת איתו על דברים שאני לא יכולה לדבר עם בעלי. וגידי אמפטי וכיפי, ואפשר לצחוק איתו על הכל, והנה לילה, והוא גם סקסי מאוד...
ב. גידי ואני בחו"ל עכשיו, בעלי מקסים וחמוד, אבל עם גידי זו הזדמנות חד פעמית, לילה, מי יידע? יאללה נלך על זה.

אני גם חושב שהדוגמא די שטחית, כי יכולים להיות אלף מצבים לצילי. כי: "אחרי אי אלו שנות נישואים וגידול ילדים מה לעשות, בעלי פחות מסעיר אותי, וגבר חדש ומדהים, אפילו שלא הייתי רוצה להתחתן איתו ואני מאושרת עם בעלי, הגבר הזה מסעיר אותי ואני פנטזת עליו, אפילו שמריוס זכריה אמר שלא". (מה זה השם הזה מריוס זכריה?)

 

[מריוס זכריה]

חילוקי דיעות זה דבר חיובי

אני לא בעניין של להוכיח שאני צודק.
זו בסך הכל דעתי.

בעניין השם, אני מסכים איתך שזו בעיה.

 

[I C E M A N 7]

דעתך שגויה כי מבוססת על קביעה שגויה.

היא מבוססת על הקביעה ש"אחוז הבוגדות עומד על 50%", ומכאן הנחת ש-50% עומדות בפיתוי ואינן בוגדות.
אך הנתון האמיתי אומר ש-50% בוגדות. בזמן הווה.
כלומר, תביט עכשיו בשעון. מה השעה?
ברגע זה 50% הן בוגדות.
תסתכל עוד פעם בשעון. מה השעה?
גם עכשיו 50% הן בוגדות, אבל בינתיים כמה הפסיקו לבגוד וכמה התחילו לבגוד.
הבנת?
הנתון שצריך לעניין אותך הוא מהו שיעור הבוגדות, אלה שבגדו ואלה שתבגודנה. אולי זה לא יגיע ל-100% אבל זה מגרד את ה-90.
אם תוסיף את המפנטזות, תגיע ל-100 עגול.

 

[מריוס זכריה]

אוקיי, בוא נעשה חשבון מהיר

50% בוגדות שבכל רגע נתון.
בגידה ממוצעת נמשכת, נגיד, 1 שעה.
יש ביום נגיד 12 שעות שניתן לבגוד בהן.
נניח אישה לא בוגדת בבעלה יותר מפעם ביום.

כלומר נדרשות 12 משמרות, מדי יום, כדי שיהיו 50% בוגדות בכל רגע נתון.
זה אומר שאחוז הנשים שבגדו אי פעם הוא 1200%.
וואו, זה די הרבה...

---

אני כמובן התכוונתי ש-50% בגדו אי פעם בחייהן.
אתה אומר שזה מגרד את ה-90, ולמעשה 100.
טוב, לפי החשבון שנינו טועים.

 

[I C E M A N 7]

שוב, אתה מתבלבל

בוגדת היא מי שיש לה כרגע מאהב, לאו דווקא מי שנמצאת כרגע עם מאהב.
כלומר כרגע היא יכולה לבלות בזמן איכות משפחתי של צפייה בסרט PG עם הבעל והילדים, אבל יש מישהו שממתין למסר ממנה שיקבע מתי ואיפה הם נפגשים מחר.
עכשיו הבנת?

 

[מריוס זכריה]

Ach so, Ja

 

[אייבורי]

חולק על דעתך

למרות שנדמה שאין דין ואין דיין
מעשית רוב האנשים כן נאמנים לבני זוגם
אחוז הבוגדים והבוגדות לדעתי קטן מ10%

 

[מתגנב]

לא משכנע (אותי)

המשיכה הבלעדית לבן/בת הזוג והעוורון לכל הסביבה יכולים להתקיים, במקרה הטוב והקיצוני, בשנות האהבה הראשונות.

אחר כך אפשר לדבר על מוטיבציה להמנע מפגיעה בבן הזוג, אבל לא על אדישות לגרויים מהסביבה. כמובן שיש מקרים קיצוניים לכל הכוונים, אבל זו הנורמה - מצד אחד התרגלות למה שיש בבית, בלי קשר כמעט לכמה הוא טוב ומספק, מצד שני דחפים מיניים וסקרנות. התרגלות היא לא איזה פגם בזוגיות, זו פשוט הדרך שהמוח שלנו עובד.

הקביעה שלך שהיא נמשכת כי "חסר לה משהו" היא או לא נכונה, או שהיא סתם הגדרה מעגלית, כלומר "חסר לה משהו" פירושו שהיא נמשכת למישהו אחר ולהיפך...

לפותח השרשור: אין מנוס מזה שתשב עם אשתך ותסביר לה שאינך יכול להמשיך כך, שהחשדות ימשיכו לקנן ויכרסמו בקשר שלכם. זה אומר שיש לה שתי אפשרויות - או להתוודות, או להיות סופר זהירה ודיסקרטית מעכשיו. היא גם צריכה להבין שאתה עתיד להיות במצב רגיש (לפחות) בחודשים הקרובים ולקבל כל מיני התפרצויות ותגובות לא רציונליות שלך בתקופה הזו. הכל צריך להיות מאד חשוף ושקוף כי קשה לשקם משבר אמון. אבל אפשרי.
הכי טוב היה, כמובן, ששניכם הייתם מבינים שסקס עם אחרים אינו כזה ביג דיל, אבל שקר והסתרה - כן, ומנהלים את החיים ואת הדיאלוג שלכם בהתאם.