לא יודע למה
אבל אני כותב כאן את מה שבא לי פתאום ומחכה סתם לתגובות למרות שאני לא ממש זקוק לפסיכולוג.. אני בן 16 ועצוב מד עכשיו.. היו לי הרבה תקופות בחיים ועד היום יש ככ הרבה דברים שלמדתי והבנתי על החיים האלה. לא יודע מאיפה להתחיל ולספר עלי. אני די רגיל. כמו כולם נראה טוב אוהב מאד לכייף ולבלות. הבעיה הגדולה שלי שאני בודד. אין לי עכשיו הרבה חברים בתיכון מכל מיניי סיבות. אם כמה ניתקתי קשר חלק עזבו והחבר הכי טוב שלי זה סיפור גדול. התרחקנו מאד. יש לי רק ידידה אחת טובה מאד ובני דודים שאני בקשר טוב איתם אבל במשפחה יש בעיות.. אני מעדיף לחלק את החיים שלי בהודעה הזאת לחלקים: 1-הבדידות. אותה בדידות שהורגת אותי. הדבר היחיד שיכול להרוג אותי זה שעמום. ואני ממש משתעמם. יש לי מצב כלכלי ממש טוב אבל אין לי איך לנצל את זה. אני הולך הרבה לקולנוע שזה אחד מדברים שאני הכי אוהב אבל יוצא הרבה שאין לי עם מי. אני רוצה ללכת למלא מקומות לקניות או סתם לטייל או להצטרף לכל מיני קורסים ולעשות ספורט לרקוד לבלות.. אין עם מי!!!! בגלל זה ברוב הזמן הפנוי שלי אני על המחשב או יושב וחושב על החיים רואה עד כמה אני במצב לא טוב וחושב וחושב.. ולמדתי שצריך לברוח מהמחשבות. אבל גם עכשיו כשאני כותב את הכל ככ הרבה דברים יש לי בראש שאני לא יכול להתרכז בדבר אחד ואין לי איך לברוח... אני ירצה להרחיב קצת על עצמי ועל חיי אז כל מה שעולה לי בראש אני יכתוב עכשיו בתקווה שזה מעניין מישהו.. אני תלמיד טוב למרות שאני שונא ללמוד. אני אוהב דברים מענינים ולא שגרתיים . אני בכלל שונא שגרה ומחפש אהבה לא שגרתית אבל כבר כמעט איבדתי תקווה למצוא.. לא מבין למה הכל בחיים צריך להיות ככ מסובך. אני מאמין שלהיות טיפש משמע חיים קלים יותר... וגם עוד דבר שמציק לי זה איפה שאני חי. י-ש-ר-א-ל. די כבר להגיד שזה מקום יפה ומיוחד שמשלב אנשים חמים ונחמדים שסבלו הרבה. אולי פעם זה היה נכון אבל היום אני ממש עצבני מהכל פה.. אנשים פשוט מגעילים במדינה שלנו. אני יהודי גאה וחושב שאחרי כל מה שעברנו מה שהולך כאן היום זה איום. אין כבר הבדל בין בנים לבנות בצורת הלבוש וההתנהגות. לאנשים לא איכפת משום דבר חוץ מכסף אנשים פשוט חוצפנים ומתנהגים ממש מגעיל. כשהייתי בתורכיה פשוט התביישתי.. ומילא אם אנשים באמת היו טובים אבל הצעירים בגילאים שלי כאלה מגעילים. אין להם לא מוסר לא כבוד לא חינוך והם ממש סתמיים. כל מה שמעניין אותם ככ סתמי ולא מצחיק. כולם מקנאים בכולם ומדברים מאחורי הגב... אני לא אומר שאני צודק אבל אם תסתכלו ממש לבפנים תראו שיש משהו במה שאני ואמר.כבר לא נעים לי להסתובב בחוץ. אנשים זורקים לכל אחד הערות בלי להסתכל על עצמם וכל אחד עושה מה שבא לו וחושב שהוא גיבור. גם בנהיגה זה בא לידי ביטוי. מחלקים אנשים לרוסים אשכנזים מרוקאים תימנים וכו'. שוכחים את מה שהיה בעבר. כל אחד שיחיה איך שבא לו אבל לא נראה לי שצריך להתעלם מחינוך ומוסר.. טוב די עם הנושא הזה זה לא מה שרציתי להעביר.. בעיה נוספת שלי זה הצב והעתיד. אני לא יודע אם ללכת לצבא למרות שאני ממש רוצה. אבל הצבא זה משהו שגורם לך מצד שני לאבד 3 שנים חשובות במידה ואתה רוצה לעשות משו אחר. אני רוצה ללמוד בחול ואולי להגשים את החלומות שלי של להיות שחקן מפורסם בעולם או זמר/מלחין/כותב שירים. זה ממש מושך אותי אבל זה גם סיפור... חוץ מזה אני ממש ממש מתעניין בפוליטיקה וההורים שלי כבר עצבניים מזה שכל היום אני מדבר רק על זה... בקיצור אני רוצה לעשות דברים מיוחדים בחיים ולמצוא אהבה אבל אני מרגיש שזה פשוט לא הולך לי. אני חושב שאני מפסיד שנים יפות שכל יום שלהן הוא מתנה מאלוהים. לא יודע מה להוסיף עוד. לא יודע מה יהיה עם הצבא רוצה לחיות את הרגע אבל לא יכול. אני די מתוסבך אבל אף אחד אף אחד לא יחשוב בחיים שאני כזה מתוסבך כי מבחוץ אני ממש מצחיק וחמוד ואוהב לכייף...
אבל אני כותב כאן את מה שבא לי פתאום ומחכה סתם לתגובות למרות שאני לא ממש זקוק לפסיכולוג.. אני בן 16 ועצוב מד עכשיו.. היו לי הרבה תקופות בחיים ועד היום יש ככ הרבה דברים שלמדתי והבנתי על החיים האלה. לא יודע מאיפה להתחיל ולספר עלי. אני די רגיל. כמו כולם נראה טוב אוהב מאד לכייף ולבלות. הבעיה הגדולה שלי שאני בודד. אין לי עכשיו הרבה חברים בתיכון מכל מיניי סיבות. אם כמה ניתקתי קשר חלק עזבו והחבר הכי טוב שלי זה סיפור גדול. התרחקנו מאד. יש לי רק ידידה אחת טובה מאד ובני דודים שאני בקשר טוב איתם אבל במשפחה יש בעיות.. אני מעדיף לחלק את החיים שלי בהודעה הזאת לחלקים: 1-הבדידות. אותה בדידות שהורגת אותי. הדבר היחיד שיכול להרוג אותי זה שעמום. ואני ממש משתעמם. יש לי מצב כלכלי ממש טוב אבל אין לי איך לנצל את זה. אני הולך הרבה לקולנוע שזה אחד מדברים שאני הכי אוהב אבל יוצא הרבה שאין לי עם מי. אני רוצה ללכת למלא מקומות לקניות או סתם לטייל או להצטרף לכל מיני קורסים ולעשות ספורט לרקוד לבלות.. אין עם מי!!!! בגלל זה ברוב הזמן הפנוי שלי אני על המחשב או יושב וחושב על החיים רואה עד כמה אני במצב לא טוב וחושב וחושב.. ולמדתי שצריך לברוח מהמחשבות. אבל גם עכשיו כשאני כותב את הכל ככ הרבה דברים יש לי בראש שאני לא יכול להתרכז בדבר אחד ואין לי איך לברוח... אני ירצה להרחיב קצת על עצמי ועל חיי אז כל מה שעולה לי בראש אני יכתוב עכשיו בתקווה שזה מעניין מישהו.. אני תלמיד טוב למרות שאני שונא ללמוד. אני אוהב דברים מענינים ולא שגרתיים . אני בכלל שונא שגרה ומחפש אהבה לא שגרתית אבל כבר כמעט איבדתי תקווה למצוא.. לא מבין למה הכל בחיים צריך להיות ככ מסובך. אני מאמין שלהיות טיפש משמע חיים קלים יותר... וגם עוד דבר שמציק לי זה איפה שאני חי. י-ש-ר-א-ל. די כבר להגיד שזה מקום יפה ומיוחד שמשלב אנשים חמים ונחמדים שסבלו הרבה. אולי פעם זה היה נכון אבל היום אני ממש עצבני מהכל פה.. אנשים פשוט מגעילים במדינה שלנו. אני יהודי גאה וחושב שאחרי כל מה שעברנו מה שהולך כאן היום זה איום. אין כבר הבדל בין בנים לבנות בצורת הלבוש וההתנהגות. לאנשים לא איכפת משום דבר חוץ מכסף אנשים פשוט חוצפנים ומתנהגים ממש מגעיל. כשהייתי בתורכיה פשוט התביישתי.. ומילא אם אנשים באמת היו טובים אבל הצעירים בגילאים שלי כאלה מגעילים. אין להם לא מוסר לא כבוד לא חינוך והם ממש סתמיים. כל מה שמעניין אותם ככ סתמי ולא מצחיק. כולם מקנאים בכולם ומדברים מאחורי הגב... אני לא אומר שאני צודק אבל אם תסתכלו ממש לבפנים תראו שיש משהו במה שאני ואמר.כבר לא נעים לי להסתובב בחוץ. אנשים זורקים לכל אחד הערות בלי להסתכל על עצמם וכל אחד עושה מה שבא לו וחושב שהוא גיבור. גם בנהיגה זה בא לידי ביטוי. מחלקים אנשים לרוסים אשכנזים מרוקאים תימנים וכו'. שוכחים את מה שהיה בעבר. כל אחד שיחיה איך שבא לו אבל לא נראה לי שצריך להתעלם מחינוך ומוסר.. טוב די עם הנושא הזה זה לא מה שרציתי להעביר.. בעיה נוספת שלי זה הצב והעתיד. אני לא יודע אם ללכת לצבא למרות שאני ממש רוצה. אבל הצבא זה משהו שגורם לך מצד שני לאבד 3 שנים חשובות במידה ואתה רוצה לעשות משו אחר. אני רוצה ללמוד בחול ואולי להגשים את החלומות שלי של להיות שחקן מפורסם בעולם או זמר/מלחין/כותב שירים. זה ממש מושך אותי אבל זה גם סיפור... חוץ מזה אני ממש ממש מתעניין בפוליטיקה וההורים שלי כבר עצבניים מזה שכל היום אני מדבר רק על זה... בקיצור אני רוצה לעשות דברים מיוחדים בחיים ולמצוא אהבה אבל אני מרגיש שזה פשוט לא הולך לי. אני חושב שאני מפסיד שנים יפות שכל יום שלהן הוא מתנה מאלוהים. לא יודע מה להוסיף עוד. לא יודע מה יהיה עם הצבא רוצה לחיות את הרגע אבל לא יכול. אני די מתוסבך אבל אף אחד אף אחד לא יחשוב בחיים שאני כזה מתוסבך כי מבחוץ אני ממש מצחיק וחמוד ואוהב לכייף...