לא יודעת...

:)LEE

New member
לא יודעת...

במילה אחת: פנימיה בשעתיים האחרונות אני שוברת את הראש ולא מצליחה להחליט אם זה באמת מה שאני רוצה... אני יודעת שיקח לי שנים לשכנע את ההורים שלי אבל אם זה באמת מה שאני ירצה אז בסופו של דבר הם יסכימו. וכמו בכל דבר יש את הבעד ויש את הנגד ולשניה אחת הבעד עולה על הנגד ובשניה אחרת הנגד עולה על הבעד זה יכול להיות הדבר הכי טוב שיכול להיות זה יכול היות הדבר שאני הכי צרכה עכשיו דווקא עכשיו כשהכל מתחיל להיות כ´´כ טוב! אני פשוט לא מסוגלת להיות בבית לשמוע את ההורים מתווכחים כל הזמן..פשוט לא יכולה כל שניה בתוך הבית הזה משכיחה ממני כל טיפת הגיון...בכל שניה אחת בבית אני פחות ופחות מבינה למה אני בכלל מתאמצת זה באמת יכול להיות כ´´כ טוב אבל מצד שני להשאיר פה את אח שלי לבד נראה לי הדבר הכי אגואיסטי שאני יכולה לעשות והחברים, אוף החברים הם הכי בסדר בעולם ופתאום להתנתק מהם...הם שכל מתאמצים...שהיו שם מההתחלה. אני לא חושבת שאני יהיה מסוגלת להיות כ´´כ רחוקה מהם...לא להיות מסוגלת לרוץ לחברה טובה שתחבק כשצריך נראה לי כ´´כ קשה... אבל שוב, רחוק מפה יכול להיות הדבר שאני הכי צרכה אני משתגעת אני לא יודעת מה אני רוצה אני לא יודעת מה אני צרכה פשוט לא יודעת!!!! אני <שמאוד קרובה לאיבוד אשתונות...>
 

*מרב*

New member
היי לי

את יודעת פעם כשאני אמרתי די ממאס לי מהבעיות ומכל מה שקורה החלטתי שאני צריכה לעזוב ולעבור לפנימיה. אחי הגדול (שבזמן שירותו הצבאי הוצב בפנימיה בצפון) אסר עלי לעשות את זה. הוא אמר שהתנאים מזעזעים והילדים, למרות שהם בעלי ציונים גבוהים, לא יודעים דבר על החיים: מתנקרים וחסרי התחשבות וחינוך בסיסי- כנראה בגלל העובדה שהם לא מקבלים את התמיכה והאהבה שהם זקוקים לה. אבל ישנם גם מקרים שבהם הפנימיה היא באמת הפתרון הטוב ביותר. את צודקת יש הרבה בעד ונגד ואנחנו נוכל רק לייעץ אבל ההחלטה היא רק שלך.. מצטערת עם הקשתי עלייך עוד יותר, רק תחשבי על הכל טוב טוב.. אוהבת מרב (לא משנה מה תחליטי- יש לך את כל התמיכה שלי)
 
לילושששששש../images/Emo23.gif

אני חושבת שמה שאח של מרב אמר הוא צודק במיליון אחוז פניימה זה לא בית- אין פרטיות , תנאים מעצבנים , ולדעתי לא מספקים. אין את התמיכה ואהבה של אמא ואבא . זה להתנתק מכולם מהמשפחה , מהחברים , בכלל מהחיים . לדעתי המשיכי לחשוב טוב טוב אוהבת אותך מקסימונת חג שמח
 
למעלה