לא יודעת

לא יודעת

זה הגיוני. הרי הוא עומד שם מנגד, מסתכל ומאיים. זה יכול מאוד לקרות. זה הגיוני. אולי אם אני אבליע את המועקה זה יהיה אמיתי אולי אם אני אלך אולי אם אעזוב וזה דיי קרוב קרובה לפתוח את הדלת ולטרוק אותה מול גופו המיותם המיוחם עכשיו זה רגע של אי שפיות חוסר נורמליות בעליל וזו זו יצירתיות קצת חסומה הפרצופים שלהם עוברים אחד אחד מולי לכל אחד מהם ריח שונה גוף שונה זה לא היה מספק לחזור אח"כ למיטה לבד עדיין רטובה ולהתאבד תוך כדי אנחה רמה תוך כדי נגיעה באיברי המוצנע הראש הראש לאט נסדק "זו פנטזיה לא טבעית" צוחקת ביני לביני כלום כבר לא הגיוני אני יורדת מהפסים רוכבות חוצות אני רואה עצמי על שלטי חוצות עדיין מפנטזת... שאולי תיגע שתקיים העיקר שתפסיק לאיים (לא יודעת אם הבנתם,אני בספק אם אני הבנתי את עצמי,אין ספק שאני יורדת מהפסים)
 
למעלה