לא יודעת.
הייתי הבוקר בראיון עבודה. מצד אחד יופי מצד שני חוסר נוחות. אולי חוסר הנוחות קשורה לזה שאני צריכה לחזור לעבודה על אמת וכ"כ היה לי נעים בבית ועוד לא מיציתי... אולי זה שאני צריכה לחזור ולהיות אחראית על דברים ולנהל את המאחורה של העסק קצת כבד לי על הכתפיים. והמקום עצמו, המשרד = מחסן. אז נאמר לי שזה עוד ישתפר ואני אתקדם הלאה "למעלה" לספגטים וכן הלאה... אבל אני מרגישה שאני נכנסת שוב למעגל של "לרצות" אנשים, כי ההרגשה הפנימית שלי שב"כרגיל" אני מאכזבת. למה? למה אני לא מספיק טובה בלי להתאמץ? ולמה אני לא אוהבת להתאמץ? למה אתגרים גורמים לי להרגיש לרצות לברוח? שוב התחושה הזו של לא מתאימה לעולם בו אני חיה. עצלנית מידי?
הייתי הבוקר בראיון עבודה. מצד אחד יופי מצד שני חוסר נוחות. אולי חוסר הנוחות קשורה לזה שאני צריכה לחזור לעבודה על אמת וכ"כ היה לי נעים בבית ועוד לא מיציתי... אולי זה שאני צריכה לחזור ולהיות אחראית על דברים ולנהל את המאחורה של העסק קצת כבד לי על הכתפיים. והמקום עצמו, המשרד = מחסן. אז נאמר לי שזה עוד ישתפר ואני אתקדם הלאה "למעלה" לספגטים וכן הלאה... אבל אני מרגישה שאני נכנסת שוב למעגל של "לרצות" אנשים, כי ההרגשה הפנימית שלי שב"כרגיל" אני מאכזבת. למה? למה אני לא מספיק טובה בלי להתאמץ? ולמה אני לא אוהבת להתאמץ? למה אתגרים גורמים לי להרגיש לרצות לברוח? שוב התחושה הזו של לא מתאימה לעולם בו אני חיה. עצלנית מידי?