לא יודעת מה קורה לי!
כל כך הרבה זמן לא הרגשתי ככה בגלל מישהו. אני מבולבלת, מתלבטת, לחוצה, עצובה... וכל היום על קוצים. היו לי הרבה קשרים בעבר, במיוחד בתקופה האחרונה. תמיד ידעתי שאני צריכה מישהו טוב, "ילד טוב" כזה שידע איך לתת ולא רק לקבל, שידע להשקיע, שיהיה מתחשב וקשוב, שלא ישחק משחקים מטומטמים של אגו, שמה שיעניין אותו זה יותר מסתם להכניס בחורה למיטה. ומצאתי אותו. לפחות חשבתי שמצאתי אותו. הוא היה כל כך טוב אלי, שלא כל כך ידעתי איך לקבל את זה בהתחלה. חשבתי שמשהו דפוק בו... איך הוא כזה טוב אלי? למה הוא רוצה בכלל להשקיע בי? משהו בתת מודע שלי שידר לי שמשהו כנראה לא בסדר איתו אם הוא רוצה אותי. זה לא כל כך מסתדר לי עם ההצגה שאני עושה לפני כולם שיש לי ביטחון והערכה עצמית גבוהה... אבל השארתי אותו, כי רציתי שמישהו יתנהג אלי כמו שמגיע לי לשם שינוי. המשיכה אליו באה והלכה. היא באה כשהוא היה מתרחק והלכה כשהתקרב. זה נשמע דפוק... אני יודעת. עכשיו הכל נהרס לי. הוא מתרחק ולא מראה סימנים של קירבה שוב. וזה משגע אותי. דווקא כשניסיתי להלחם בתכונה ההרסנית הזאת שלי לרצות מישהו רע, זה גם לא הולך. הוא בן אדם מקסים וכל כך חיובי. ואני יודעת שיש לי המון לתת לו בחזרה ממני. אני יודעת שזה יכול להיות טוב. אבל כנראה שנמאס לו והוא קלט שאני לא סגורה עליו. אולי גם הוא פוחד... בדיוק כמוני. ואני רוצה לדבר איתו ולא יכולה. אני רוצה להחזיר הכל להתחלה. זה לא שהייתי רעה אליו והרחקתי אותו בכוח. ניסיתי, השקעתי גם מעצמי, נסעתי, אבל לא הייתי שם בלב שלם. הייתי במחשבה שזה יבוא לי אחר כך. עם ההתנהגות תבוא לי ההרגשה. לפעמים שידרתי אדישות פה ושם, לא משהו רציני. בכל זאת, הקשר שלנו חדש, סך הכל חודש... מן הסתם צריך להתרגל לביחד מחדש. ואני מרגישה שעשיתי משהו לא בסדר. מרגישה שאני מפספסת אותו, מפספסת קשר שיכול להיות מדהים לשנינו. ואולי הוא סתם לא מעוניין יותר ואני סתם בסרטים? אני קצת מתחרפנת לי פה.... תודה למי שקרא עד כאן.
כל כך הרבה זמן לא הרגשתי ככה בגלל מישהו. אני מבולבלת, מתלבטת, לחוצה, עצובה... וכל היום על קוצים. היו לי הרבה קשרים בעבר, במיוחד בתקופה האחרונה. תמיד ידעתי שאני צריכה מישהו טוב, "ילד טוב" כזה שידע איך לתת ולא רק לקבל, שידע להשקיע, שיהיה מתחשב וקשוב, שלא ישחק משחקים מטומטמים של אגו, שמה שיעניין אותו זה יותר מסתם להכניס בחורה למיטה. ומצאתי אותו. לפחות חשבתי שמצאתי אותו. הוא היה כל כך טוב אלי, שלא כל כך ידעתי איך לקבל את זה בהתחלה. חשבתי שמשהו דפוק בו... איך הוא כזה טוב אלי? למה הוא רוצה בכלל להשקיע בי? משהו בתת מודע שלי שידר לי שמשהו כנראה לא בסדר איתו אם הוא רוצה אותי. זה לא כל כך מסתדר לי עם ההצגה שאני עושה לפני כולם שיש לי ביטחון והערכה עצמית גבוהה... אבל השארתי אותו, כי רציתי שמישהו יתנהג אלי כמו שמגיע לי לשם שינוי. המשיכה אליו באה והלכה. היא באה כשהוא היה מתרחק והלכה כשהתקרב. זה נשמע דפוק... אני יודעת. עכשיו הכל נהרס לי. הוא מתרחק ולא מראה סימנים של קירבה שוב. וזה משגע אותי. דווקא כשניסיתי להלחם בתכונה ההרסנית הזאת שלי לרצות מישהו רע, זה גם לא הולך. הוא בן אדם מקסים וכל כך חיובי. ואני יודעת שיש לי המון לתת לו בחזרה ממני. אני יודעת שזה יכול להיות טוב. אבל כנראה שנמאס לו והוא קלט שאני לא סגורה עליו. אולי גם הוא פוחד... בדיוק כמוני. ואני רוצה לדבר איתו ולא יכולה. אני רוצה להחזיר הכל להתחלה. זה לא שהייתי רעה אליו והרחקתי אותו בכוח. ניסיתי, השקעתי גם מעצמי, נסעתי, אבל לא הייתי שם בלב שלם. הייתי במחשבה שזה יבוא לי אחר כך. עם ההתנהגות תבוא לי ההרגשה. לפעמים שידרתי אדישות פה ושם, לא משהו רציני. בכל זאת, הקשר שלנו חדש, סך הכל חודש... מן הסתם צריך להתרגל לביחד מחדש. ואני מרגישה שעשיתי משהו לא בסדר. מרגישה שאני מפספסת אותו, מפספסת קשר שיכול להיות מדהים לשנינו. ואולי הוא סתם לא מעוניין יותר ואני סתם בסרטים? אני קצת מתחרפנת לי פה.... תודה למי שקרא עד כאן.