עדיין מקורית
New member
לא יודעת מה לעשות...
הסיפור שלי הוא כזה הכרתי מישו לפני שבועיים וחצי, הוא אמר לי שהוא רוצה שנתחיל קשר כי אני מוצאת חן בעיניו שנינו ידענו שזה רציני ובלי מישחקים. יוצא לי לראות אותו כל כמה ימים אנחנו בקושי מדברים מדברים ביום יום כי או שהוא בצבא או שהוא בעבודה והוא עובד המון ... לפני שבוע לא יצא לנו לדבר כמה ימים הוא גם לא ענה לי לטלפונים שהתקשרתי אז החלטתי להתקשר אליו ממיספר אחר ושאלתי אותו למה הוא לא ענה הוא אמר שהוא עשה 3 לילות בבסיס ולא היה לו מטען וכו וכו.. אמרתי לו שאאין לי כח למישחקים האלה ואני כן רוצה שזה יצליח אבל הוא לא מספר לי כלום והוא אמר שהוא גם רציני פשוט הוא היה כל הזמן בבסיס יום למחרת הוא התקשר אלי וסיפר לי מתי הוא עובד ומתי יוכל לראות אותי (אמר שיבא במוצש) כבר ראיתי שינויבהתנהגות והחלטתי לתת עוד צאנס ולראות לאן זה מתקדם.. השיחות מאז הריב היו ממש נחמדות וראיתי רצון יותר מההתחלה. מה ששבר אותי זה שמוצש הוא היה צריך לבא אלי אחרי שהוא עבד חמישי שיש שבת...התקשרתי שיצא שבת אמר לי שאין לו בעיה לבא אלי רק שאני יסכים ואמר שכל מה שהוא רוצה זה להיות איתי יותר מהחברים יותר מהכל.. חיכיתי לטלפון ממנו לא התקשר לא כלום אז אני התקשרתי ב11 בערב, אמר שהוא באמצע משו חשוב ושיחזור אלי חיכיתי שעה כלום שום דבר התקשרתי כי כבר היה נימאס לי שאני כל הזמן מחפשת אותו ורציתי להגיד לו מה שאני חושבת ולסיים עם זה אבל הוא לא ענה . יום למחרת קיבלתי טלפון ממנו על הבוקר שהוא מצטער שהוא מרגיש חרא עם עצמו ופשוט נפל עליו משו ממש חשוב ואפילו לא היה לו גישה לטלפון . בקיצור אני עומדת בפני דילמה קשה שזה לתת לו עוד צאנס אחרי הרבה צאנסים שנתתי לו או פשוט לנתק ממנו תקשר ואני חייבת לציין שהרבה זמן לא הרגשתי ככה כלפי מישו וזה ממש כואב לי המחשבה לוותר עליו. אתמול הוא התקשר בלילה 3 פעמים סגרתי תפלא כדאי שאני לא יצטרך לעמוד בפיתוי של לענות לו. אני יודעת שרובכם יגידו לי לעזוב את זה אבל משו בתוכי אומר לי לא לעזוב... ניסיתי לברר למה הוא עובד כל כך קשה והוא אמר שהוא צריך לעזור למישהו ושזה זמני כל המצב הזה השאלה אם אני מוכנה להמשיך עם זה ואני ממש לא יודעת מה לעשות.
הסיפור שלי הוא כזה הכרתי מישו לפני שבועיים וחצי, הוא אמר לי שהוא רוצה שנתחיל קשר כי אני מוצאת חן בעיניו שנינו ידענו שזה רציני ובלי מישחקים. יוצא לי לראות אותו כל כמה ימים אנחנו בקושי מדברים מדברים ביום יום כי או שהוא בצבא או שהוא בעבודה והוא עובד המון ... לפני שבוע לא יצא לנו לדבר כמה ימים הוא גם לא ענה לי לטלפונים שהתקשרתי אז החלטתי להתקשר אליו ממיספר אחר ושאלתי אותו למה הוא לא ענה הוא אמר שהוא עשה 3 לילות בבסיס ולא היה לו מטען וכו וכו.. אמרתי לו שאאין לי כח למישחקים האלה ואני כן רוצה שזה יצליח אבל הוא לא מספר לי כלום והוא אמר שהוא גם רציני פשוט הוא היה כל הזמן בבסיס יום למחרת הוא התקשר אלי וסיפר לי מתי הוא עובד ומתי יוכל לראות אותי (אמר שיבא במוצש) כבר ראיתי שינויבהתנהגות והחלטתי לתת עוד צאנס ולראות לאן זה מתקדם.. השיחות מאז הריב היו ממש נחמדות וראיתי רצון יותר מההתחלה. מה ששבר אותי זה שמוצש הוא היה צריך לבא אלי אחרי שהוא עבד חמישי שיש שבת...התקשרתי שיצא שבת אמר לי שאין לו בעיה לבא אלי רק שאני יסכים ואמר שכל מה שהוא רוצה זה להיות איתי יותר מהחברים יותר מהכל.. חיכיתי לטלפון ממנו לא התקשר לא כלום אז אני התקשרתי ב11 בערב, אמר שהוא באמצע משו חשוב ושיחזור אלי חיכיתי שעה כלום שום דבר התקשרתי כי כבר היה נימאס לי שאני כל הזמן מחפשת אותו ורציתי להגיד לו מה שאני חושבת ולסיים עם זה אבל הוא לא ענה . יום למחרת קיבלתי טלפון ממנו על הבוקר שהוא מצטער שהוא מרגיש חרא עם עצמו ופשוט נפל עליו משו ממש חשוב ואפילו לא היה לו גישה לטלפון . בקיצור אני עומדת בפני דילמה קשה שזה לתת לו עוד צאנס אחרי הרבה צאנסים שנתתי לו או פשוט לנתק ממנו תקשר ואני חייבת לציין שהרבה זמן לא הרגשתי ככה כלפי מישו וזה ממש כואב לי המחשבה לוותר עליו. אתמול הוא התקשר בלילה 3 פעמים סגרתי תפלא כדאי שאני לא יצטרך לעמוד בפיתוי של לענות לו. אני יודעת שרובכם יגידו לי לעזוב את זה אבל משו בתוכי אומר לי לא לעזוב... ניסיתי לברר למה הוא עובד כל כך קשה והוא אמר שהוא צריך לעזור למישהו ושזה זמני כל המצב הזה השאלה אם אני מוכנה להמשיך עם זה ואני ממש לא יודעת מה לעשות.
וזה מה שאני אומרת לפחות שיתן לי את המינימום ואני יודעת שהוא עדין לא חייב לי כלום..... ואני גם יודעת שהוא עסוק מאוד אם הוא לא בצבא אז הוא בעבודה וההפך אבל קצת יחסס בקיצור החלטתי לתת לו עוד צאנס לראות לאן זה התפתח..... אני רק מקווה לא להיפגע