לא יודעת מה לעשות
ב-23 במרץ קיבלתי לוקרין ל-3 חודשים. ב-25.5 עברתי לפרסקופיה. במהלך הלפרסקופיה הרופא פגע לי בכלי דם (אורטא?) (פאשלה!) ונעשה ניתוח חירום כי דיממתי נורא. פתחו לי את כל הבטן מלמעלה (בית החזה) עד למטה (קו בקיני) (40 סיכות) כדי לתקן את הנזק שנעשה. קיבלתי מנות דם. הייתי על מורפיום מספר ימים מונשמת יממה בטיפול נמרץ. ועוד כל מיני זיהומים כיסי אויר חמצן וכדומה. סה"כ הייתי שבועיים בבית חולים. לקח לי חודשיים + עד שהתאוששתי. ההתאוששות היתה מאוד קשה נפשית וגופנית. לא הוכנתי לניתוח כזה. הייתי אמורה לעבור לפרסקופיה, היסטרסקופיה והרחבת צואר רחם וללכת באותו היום הביתה, במקום זה אני מתעוררת עם מכשיר הנשמה בגרון קטטר זונדה אינפוזיות בכל מיני מקומות (6 מקומות ליתר דיוק בעורקים ראשיים) לא מסוגלת לנשום, לזוז, הכל כואב.......... במהלך ניתוח החירום הרופא טען שהוא לא ראה מוקדי אנדו. לא יודעת עד כמה להאמין לו כי כל הבית חולים היה אצלי בניתוח והיה הסטריה המונית, אז אני ממש לא יודעת כמה הוא הספיק לראות. (מה גם הבטן היתה מלאה בדם) ב-20.6 קיבלתי עוד לוקין ל-3 חודשים. אין לי כאבים!!!! חוץ מכאבי צלקת נוראים. האם זה נורמלי 5 חודשים מהניתוח שזה עדיין כואב? אבל עברו כבר 4 חודשים מאז הלוקרין האחרון ועדיין אין מחזור רק דימומים פה ושם. אני בכזו טראומה מהניתוח שאני לא מסוגלת לחשוב על ללכת לרופא נשים כלשהוא. ברור לי שאני לא נותנת לאף רופא לגעת בי. אני לא עושה יותר טיפולים. לא רוצה הריון לא רוצה רופאים. לא רוצה ניתוחים. לא רוצה זריקות. לא רוצה כאבים. כל הניתוח הזה היה לחינם. (למרות שבזכותו עשיתי שינויים משמעותיים בחיים שלי ויצאו וייצאו ממנו דברים טובים) האם המחזור יגיע לבד אחרי הלוקרין? האם יכול להיות עכוב בעקבותיו? ממה נובעו הכאבים שלי במהלך החודש אם הם נעלמו כשהייתי על לוקרין? איך מרככים את כאבי הצלקת? כל אפצי עדיין מכאיב.
ב-23 במרץ קיבלתי לוקרין ל-3 חודשים. ב-25.5 עברתי לפרסקופיה. במהלך הלפרסקופיה הרופא פגע לי בכלי דם (אורטא?) (פאשלה!) ונעשה ניתוח חירום כי דיממתי נורא. פתחו לי את כל הבטן מלמעלה (בית החזה) עד למטה (קו בקיני) (40 סיכות) כדי לתקן את הנזק שנעשה. קיבלתי מנות דם. הייתי על מורפיום מספר ימים מונשמת יממה בטיפול נמרץ. ועוד כל מיני זיהומים כיסי אויר חמצן וכדומה. סה"כ הייתי שבועיים בבית חולים. לקח לי חודשיים + עד שהתאוששתי. ההתאוששות היתה מאוד קשה נפשית וגופנית. לא הוכנתי לניתוח כזה. הייתי אמורה לעבור לפרסקופיה, היסטרסקופיה והרחבת צואר רחם וללכת באותו היום הביתה, במקום זה אני מתעוררת עם מכשיר הנשמה בגרון קטטר זונדה אינפוזיות בכל מיני מקומות (6 מקומות ליתר דיוק בעורקים ראשיים) לא מסוגלת לנשום, לזוז, הכל כואב.......... במהלך ניתוח החירום הרופא טען שהוא לא ראה מוקדי אנדו. לא יודעת עד כמה להאמין לו כי כל הבית חולים היה אצלי בניתוח והיה הסטריה המונית, אז אני ממש לא יודעת כמה הוא הספיק לראות. (מה גם הבטן היתה מלאה בדם) ב-20.6 קיבלתי עוד לוקין ל-3 חודשים. אין לי כאבים!!!! חוץ מכאבי צלקת נוראים. האם זה נורמלי 5 חודשים מהניתוח שזה עדיין כואב? אבל עברו כבר 4 חודשים מאז הלוקרין האחרון ועדיין אין מחזור רק דימומים פה ושם. אני בכזו טראומה מהניתוח שאני לא מסוגלת לחשוב על ללכת לרופא נשים כלשהוא. ברור לי שאני לא נותנת לאף רופא לגעת בי. אני לא עושה יותר טיפולים. לא רוצה הריון לא רוצה רופאים. לא רוצה ניתוחים. לא רוצה זריקות. לא רוצה כאבים. כל הניתוח הזה היה לחינם. (למרות שבזכותו עשיתי שינויים משמעותיים בחיים שלי ויצאו וייצאו ממנו דברים טובים) האם המחזור יגיע לבד אחרי הלוקרין? האם יכול להיות עכוב בעקבותיו? ממה נובעו הכאבים שלי במהלך החודש אם הם נעלמו כשהייתי על לוקרין? איך מרככים את כאבי הצלקת? כל אפצי עדיין מכאיב.
