תראי
את כרגע במצב שאת מתחרבשת בתוך עצמך וקצת לא מצליחה לראות את הדברים באופן ברור. את מרגישה אליו ורוצה אותו, אין לי ספק. אבל יש כאן נסיבות שחזקות ממך וקשה לך להבין אותן לעומק. הוא לא משחק ברגשות שלך, והוא לא מסובב אף אחד. הרבה פה אמרו לך משפטים כמו "העולם לא סובב סביבך" ושאר משפטים שלא נעים לקרוא ואני בטוחה שלא הקדשת להם מחשבה כי הם נשמעים כמו עלבונות סרק. אבל האמת הפשוטה שעומדת מאחורי העקיצות האלו שאת לא מצליחה לראות את התמונה הגדולה- מעבר לעלבון האישי שלך, הרצון שלך להיות איתו, הפגיעה שלך ממנו וכו.
 
הוא כרגע עומד בפני התקופה הכי קשה בחייו. זאת תקופה של התמודדות עצומה, שצריך לאגור את כל הכוחות ותעצומות הנפש. המון רגעים של שבירות, של התפרקות, של חולשה. כתבת לו ש"מקווה שיעבור את זה מהר" וזה כבר מראה שקשה לך קצת לראות מעבר לרצון שלך להיות איתו. נשמע לי שאת קצת מקווה שעוד כמה זמן הוא ירגיש הרבה יותר טוב והכל יחזור למסלול. בפועל, זה תהליך שלוקח המון זמן, בייחוד האבל הראשוני שהוא הקשה ביותר. גם אחר כך לא קל. אבל אני לא חושבת שאת מצליחה באמת להבין את החוויה שהוא עובר, ואני לא מאשימה אותך. קשה מאוד להבין את זה אם לא חווית בעצמך.
 
יש לאנשים לפעמים קצת ציפיה שהמתאבל כבר "ייצא מזה" ואני יכולה להגיד לך שאלו סביבי שציפו לזאת ממני הראיתי להם את הדלת.
 
הסברתי לך את כל זה מהסיבה הפשוטה שאין לך מה לעשות עם זה. אני יודעת שאת נורא מחכה לקבל עצת קסם שתחזיר אותו אלייך, אבל במקרה הזה הדברים הם מעבר אלייך והוא מתמודד עם דבר כל כך ענק וקשה שפשוט לא מדובר בך כרגע. ואני נורא מבינה אותך שקשה לקבל את זה. וממה שהתרשמתי שכתבת אני לא חושבת שהקשר הזה נכון לאף אחד מכם כרגע, אני חושבת שאת אמנם רוצה ואוהבת אותו אבל קצת שקועה בעצמך וברצונות והגחמות שלך ופחות בצרכים שלו, ומה שהבחור הזה צריך כרגע זאת תמיכה אינסופית, אפס דרישות ואפס ציפייה. הוא לא מסוגל כרגע לתת מעצמו לקשר.נסי לשנייה לשים את הרגשות שלך בצד. את רוצה להיות עכשיו עם מישהו שלא מסוגל לתת מעצמו, לא יכול שיצפו ממנו לכלום, זקוק לכל הסבלנות. ,הסלחנות, התמיכה מצד אחד ונתינת הספייס האינסופי בלי לפצות פה מצד שני. את רוצה בזה? מסוגלת לזה? תיהי כנה עם עצמך