אוראל12321
New member
לא יודעת מה לעשות!
הכרנו לפני חצי שנה. בהתחלה דיברנו המון. הוא הציע לי להיפגש פעמיים, והרגשתי שאני לא מעוניינת.
המשכנו לדבר הרבה בטלפון הייתה כימייה מטורפת והחלטתי שכן אני רוצה להיפגש.
נפגשנו אחרי שלושה חודשים שדיברנו בטלפון. כשראיתי אותו היה חיבור מטורף. מאז המשכנו לצאת עד עכשיו כחודשיים אינטנסיביים.
חודשיים לפני שהכרנו הוא שכל את אח שלו. בשיחות שלנו אנחנו הרבה מדברים על הכאב שלו, פחדתי בהתחלה להיקשר אליו מידי כדי שלא אשמש בשבילו ככתף תומכת והוא ייסגר מלפתח אליי רגשות. אך לא כך היו הדברים. בחודשיים האלה הוא השקיע המון בקשר, הראה נכונות והייתי מאוד שלמה איתו, למרות שבזמן שלא הייתי לידו פיזית הרגשתי שיש לו המון עליות וירידות.
לפני כשבועיים בערך הרגשתי ממנו קצת אדישות, הערתי לו על זה בעדינות ולא העמקתי בזה. שבוע שעבר הרגשתי ממנו שוב אדישות כזו והערתי שוב ואמרתי שזה לא נעים לי להעיר לו על זה שוב ואמרתי לו שצריך לשקול את המשך הקשר, כי הרגשתי שהוא איתי אבל לא כל כולו. כשדיברנו על זה הוא הסכים איתי. שאלתי אותו אם לא יוכל לעבוד על זה בשבילי והוא אמר שהוא רוצה אבל לא מסוגל, שנדרשות ממנו אנרגיות לדברים אחרים והוא מרגיש בעצמו שהוא לא במאת האחוזים איתי. שאלתי מה הוא רוצה לעשות בקשר לזה והוא אמר שכנראה שהוא לא מוכן למערכת יחסים נורמטיבית כמו שהוא חשב בשלב הזה של החיים. מאוד נפגעתי, כי כבר התחלתי לפתח כלפיו רגשות, היה לי מאוד כיף איתו וגם רציתי ועדיין אני רוצה להיות שם בשבילו. נפגשנו והוא לא הראה נכונות שהוא רוצה את זה מספיק. לא נלחם עליי. כאילו בין לילה חשב עם עצמו שאני צודקת וצריך לשקול את הקשר.
אני מרגישה שהתאהבתי בו ואני מאוד רוצה לחזור אליו. יצרתי איתו קשר מאז אבל הוא לא מראה עניין. כאילו מה שהיה ביננו עד עכשיו נעלם.
אני ממש בדילמה אם להגיד לו שאני מתגעגעת אליו ורוצה שנחזור וננסה שוב למרות הדברים שאמר. או שלהניח לו ולתת לו ספייס ובמידה והוא ירצה שיפנה אליי.
הכרנו לפני חצי שנה. בהתחלה דיברנו המון. הוא הציע לי להיפגש פעמיים, והרגשתי שאני לא מעוניינת.
המשכנו לדבר הרבה בטלפון הייתה כימייה מטורפת והחלטתי שכן אני רוצה להיפגש.
נפגשנו אחרי שלושה חודשים שדיברנו בטלפון. כשראיתי אותו היה חיבור מטורף. מאז המשכנו לצאת עד עכשיו כחודשיים אינטנסיביים.
חודשיים לפני שהכרנו הוא שכל את אח שלו. בשיחות שלנו אנחנו הרבה מדברים על הכאב שלו, פחדתי בהתחלה להיקשר אליו מידי כדי שלא אשמש בשבילו ככתף תומכת והוא ייסגר מלפתח אליי רגשות. אך לא כך היו הדברים. בחודשיים האלה הוא השקיע המון בקשר, הראה נכונות והייתי מאוד שלמה איתו, למרות שבזמן שלא הייתי לידו פיזית הרגשתי שיש לו המון עליות וירידות.
לפני כשבועיים בערך הרגשתי ממנו קצת אדישות, הערתי לו על זה בעדינות ולא העמקתי בזה. שבוע שעבר הרגשתי ממנו שוב אדישות כזו והערתי שוב ואמרתי שזה לא נעים לי להעיר לו על זה שוב ואמרתי לו שצריך לשקול את המשך הקשר, כי הרגשתי שהוא איתי אבל לא כל כולו. כשדיברנו על זה הוא הסכים איתי. שאלתי אותו אם לא יוכל לעבוד על זה בשבילי והוא אמר שהוא רוצה אבל לא מסוגל, שנדרשות ממנו אנרגיות לדברים אחרים והוא מרגיש בעצמו שהוא לא במאת האחוזים איתי. שאלתי מה הוא רוצה לעשות בקשר לזה והוא אמר שכנראה שהוא לא מוכן למערכת יחסים נורמטיבית כמו שהוא חשב בשלב הזה של החיים. מאוד נפגעתי, כי כבר התחלתי לפתח כלפיו רגשות, היה לי מאוד כיף איתו וגם רציתי ועדיין אני רוצה להיות שם בשבילו. נפגשנו והוא לא הראה נכונות שהוא רוצה את זה מספיק. לא נלחם עליי. כאילו בין לילה חשב עם עצמו שאני צודקת וצריך לשקול את הקשר.
אני מרגישה שהתאהבתי בו ואני מאוד רוצה לחזור אליו. יצרתי איתו קשר מאז אבל הוא לא מראה עניין. כאילו מה שהיה ביננו עד עכשיו נעלם.
אני ממש בדילמה אם להגיד לו שאני מתגעגעת אליו ורוצה שנחזור וננסה שוב למרות הדברים שאמר. או שלהניח לו ולתת לו ספייס ובמידה והוא ירצה שיפנה אליי.
