לא יודעת מה לעשות.
אחרי קצת יותר מחצי שנה אני זו שיזמה את הפרידה. והאמת שהצטערתי על זה מאוד מהר.. הוא ביקש שלא אעזוב אותו וטען שהוא לא יוותר אבל כשכבר הסכמתי להקשיב הוא הגיע למסקנה שכנראה הוא פשוט לא בנוי לקשר.
במהלך השבוע שאחרי, היינו בקשר על בסיס יומי ובו הוא ביקש את הזמן שלו לחשוב מה הוא באמת רוצה.. אבל לצערי לא עמדתי בזה ובכל פעם מצאתי תרוץ חדש
בשבת האחרונה דיברנו שוב, אבל הפעם השיחה הייתה שונה.
הוא אמר לי שאם הוא היה בטוח שהוא מאוהב הוא כבר היה חוזר, שהוא לא יודע אם זה מה שהוא באמת רוצה, שבזמן שהוא היה לבד מצד אחד היה לו מאוד קשה, אבל מצד שני היה לו טוב שאין לו כלום על הראש. שהוא מאוד אוהב אותי ואכפת לו אבל שהוא לא יודע אם זה מספיק. בשלב כלשהו כבר לא יכולתי לעמוד בזה, אז פשוט קמתי והלכתי.
לאחר מכן המשכנו את השיחה הזו בטלפון ובגדול הוא המשיך להגיד שהוא לא יודע, לא רוצה, לא בטוח, הוא צריך את הזמן ואני לא נותנת לו אותו.
למחרת בבוקר שלחתי לו הודעה שלדעתי הוא מזמן כבר החליט ואני זו שצריכה להתמודד איתה.. עליה הוא כבר לא ענה...
אני מאוד רוצה לחזור אליו וכבר לא יודעת מה לעשות..
אחרי קצת יותר מחצי שנה אני זו שיזמה את הפרידה. והאמת שהצטערתי על זה מאוד מהר.. הוא ביקש שלא אעזוב אותו וטען שהוא לא יוותר אבל כשכבר הסכמתי להקשיב הוא הגיע למסקנה שכנראה הוא פשוט לא בנוי לקשר.
במהלך השבוע שאחרי, היינו בקשר על בסיס יומי ובו הוא ביקש את הזמן שלו לחשוב מה הוא באמת רוצה.. אבל לצערי לא עמדתי בזה ובכל פעם מצאתי תרוץ חדש
בשבת האחרונה דיברנו שוב, אבל הפעם השיחה הייתה שונה.
הוא אמר לי שאם הוא היה בטוח שהוא מאוהב הוא כבר היה חוזר, שהוא לא יודע אם זה מה שהוא באמת רוצה, שבזמן שהוא היה לבד מצד אחד היה לו מאוד קשה, אבל מצד שני היה לו טוב שאין לו כלום על הראש. שהוא מאוד אוהב אותי ואכפת לו אבל שהוא לא יודע אם זה מספיק. בשלב כלשהו כבר לא יכולתי לעמוד בזה, אז פשוט קמתי והלכתי.
לאחר מכן המשכנו את השיחה הזו בטלפון ובגדול הוא המשיך להגיד שהוא לא יודע, לא רוצה, לא בטוח, הוא צריך את הזמן ואני לא נותנת לו אותו.
למחרת בבוקר שלחתי לו הודעה שלדעתי הוא מזמן כבר החליט ואני זו שצריכה להתמודד איתה.. עליה הוא כבר לא ענה...
אני מאוד רוצה לחזור אליו וכבר לא יודעת מה לעשות..