לא יודעת מה לעשות...
שלום לכולן... כבר כתבתי כאן בעבר לפני חצי שנה בערך.. אני מניחה שהמון דברים השתנו פה במשך החצי שנה האחרונה.. לכן אני אכתוב שוב בקצרה את מה שכתבתי אז והוסיף את מה שהיה מאז.. אז ככה: לפני כמעט שנה כבר(לא מאמינה כמה מהר שזה עבר) אני והשותפה שלי(שתינו סטרייטיות) התחלנו קשר רומנטי.. זה פשוט קרה לילה אחד כששתינו היינו אצלה בחדר ראינו עדי אשכנזי ואז הלכנו לישון יחד.. רק שלא באמת הלכנו לישון.. היא אמרה לי שהיא רוצה להגיד לי משהו, אך מכיוון שלא היה לה קל הייתי צריכה "לסחוט" את זה ממנה.. בסופו של דבר היא לא אמרה שום דבר אלא נישקה אותי.. ואני למרות ההפתעה הלא צפויה זרמתי איתה... מאותו לילה התחילה תקופה לא נעימה במיוחד.. תקופה של פחדים, חוסר ודאות, בלבול, פחד להרוס את החברות, פחד לאבד אחת את השנייה, והמון בכי!! לא ידענו מה לעשות עם עצמנו, איך להיות אחת ליד השנייה בנוכחות אחרים וגם רק שתינו לבד. במשך כמה חודשים טובים היא רצתה לסיים תמיד את הקשר ואני זאת שאמרה לה(וגם לעצמי..) שזה זמני וזה בטח יעבור מתישהו.. מפה לשם, בסופו של דבר שתינו, ובעיקר היא, התחלנו להתרגל לרעיון.. היא גם סיפרה לכמה חברות קרובות שלה(ואני לא) כדי להקל על עצמה במקצת.. ככה שמשך כמה חודשים הכל היה מושלם בינינו.. טיילנו המון, בילינו המון, עשינו המון כיף יחד.. תוך כדי בחנו אחת את השנייה ואת העובדה שאנחנו מנהלות קשר רומנטי עם בחורה..זה כל כך שונה ממה שהיינו רגילות אליו ויחד עם זאת גילינו עולם חדש!! אחרי תקופה כל כך טובה יחד נתקלנו במכשול של 4 חודשים שבהם לא היינו יחד בצורה יומיומית משום שאני חזרתי הביתה לתקופת הקיץ(שתינו סטודנטיות שגרות במעונות הסטודנטים) כדי לעבוד.. חשבנו באותה תקופה שזהו זה יגמר.. שלא נשרוד את התקופה.. היה ממש ממש קשה.. הרגשה של מחנק, עצב, מלא דמעות.. למזלנו התקופה הזו עברה ואנחנו שוב גרות יחד.. אז בהתחלה היה טוב לחזור לגור יחד.. אבל יחד עם זאת זה גם היה שוב מוזר פתאום.. ואז החלו שוב תהיות(הפעם מצידי) האם הקשר הזה נכון לנו.. מה שבעיקר גורם לי לחשוב על זה(גם לפני זה מאוד השפיע) זה שהמון אנשים מתחתנים סביבנו.. ממש עוד מעט חברה טובה שלי מתחתנת.. ואני חושבת לעצמי מה איתי?? אני לא אתחתן אף פעם? קשה לי לחשוב ככה.. החלום שלי הוא להתחתן ולהקים משפחה בישראל.. הבעיה היא שאף פעם לצערי לא הייתה לי מערכת יחסים רצינית מלבד זאת(ואני כבר לא כל כך צעירה..) יכול להיות שאני רואה בקשר הזה באמת משהו זמני, תחליף, משהו שימלא לי את החסר.. השאלה אם אני צריכה לסיים אותו אם זה מה אני מרגישה..? אני יודעת שאם הקשר שלנו יגמר לא יהיה עוד קשר עם מישהי אחרת... טוב אני יכולה להמשיך לכתוב עוד ועוד אבל נראה לי שכתבתי את הדברים החשובים.. מקווה שתוכלו לייעץ לי ולעזור לי להגיע להחלטה הנכונה...
שלום לכולן... כבר כתבתי כאן בעבר לפני חצי שנה בערך.. אני מניחה שהמון דברים השתנו פה במשך החצי שנה האחרונה.. לכן אני אכתוב שוב בקצרה את מה שכתבתי אז והוסיף את מה שהיה מאז.. אז ככה: לפני כמעט שנה כבר(לא מאמינה כמה מהר שזה עבר) אני והשותפה שלי(שתינו סטרייטיות) התחלנו קשר רומנטי.. זה פשוט קרה לילה אחד כששתינו היינו אצלה בחדר ראינו עדי אשכנזי ואז הלכנו לישון יחד.. רק שלא באמת הלכנו לישון.. היא אמרה לי שהיא רוצה להגיד לי משהו, אך מכיוון שלא היה לה קל הייתי צריכה "לסחוט" את זה ממנה.. בסופו של דבר היא לא אמרה שום דבר אלא נישקה אותי.. ואני למרות ההפתעה הלא צפויה זרמתי איתה... מאותו לילה התחילה תקופה לא נעימה במיוחד.. תקופה של פחדים, חוסר ודאות, בלבול, פחד להרוס את החברות, פחד לאבד אחת את השנייה, והמון בכי!! לא ידענו מה לעשות עם עצמנו, איך להיות אחת ליד השנייה בנוכחות אחרים וגם רק שתינו לבד. במשך כמה חודשים טובים היא רצתה לסיים תמיד את הקשר ואני זאת שאמרה לה(וגם לעצמי..) שזה זמני וזה בטח יעבור מתישהו.. מפה לשם, בסופו של דבר שתינו, ובעיקר היא, התחלנו להתרגל לרעיון.. היא גם סיפרה לכמה חברות קרובות שלה(ואני לא) כדי להקל על עצמה במקצת.. ככה שמשך כמה חודשים הכל היה מושלם בינינו.. טיילנו המון, בילינו המון, עשינו המון כיף יחד.. תוך כדי בחנו אחת את השנייה ואת העובדה שאנחנו מנהלות קשר רומנטי עם בחורה..זה כל כך שונה ממה שהיינו רגילות אליו ויחד עם זאת גילינו עולם חדש!! אחרי תקופה כל כך טובה יחד נתקלנו במכשול של 4 חודשים שבהם לא היינו יחד בצורה יומיומית משום שאני חזרתי הביתה לתקופת הקיץ(שתינו סטודנטיות שגרות במעונות הסטודנטים) כדי לעבוד.. חשבנו באותה תקופה שזהו זה יגמר.. שלא נשרוד את התקופה.. היה ממש ממש קשה.. הרגשה של מחנק, עצב, מלא דמעות.. למזלנו התקופה הזו עברה ואנחנו שוב גרות יחד.. אז בהתחלה היה טוב לחזור לגור יחד.. אבל יחד עם זאת זה גם היה שוב מוזר פתאום.. ואז החלו שוב תהיות(הפעם מצידי) האם הקשר הזה נכון לנו.. מה שבעיקר גורם לי לחשוב על זה(גם לפני זה מאוד השפיע) זה שהמון אנשים מתחתנים סביבנו.. ממש עוד מעט חברה טובה שלי מתחתנת.. ואני חושבת לעצמי מה איתי?? אני לא אתחתן אף פעם? קשה לי לחשוב ככה.. החלום שלי הוא להתחתן ולהקים משפחה בישראל.. הבעיה היא שאף פעם לצערי לא הייתה לי מערכת יחסים רצינית מלבד זאת(ואני כבר לא כל כך צעירה..) יכול להיות שאני רואה בקשר הזה באמת משהו זמני, תחליף, משהו שימלא לי את החסר.. השאלה אם אני צריכה לסיים אותו אם זה מה אני מרגישה..? אני יודעת שאם הקשר שלנו יגמר לא יהיה עוד קשר עם מישהי אחרת... טוב אני יכולה להמשיך לכתוב עוד ועוד אבל נראה לי שכתבתי את הדברים החשובים.. מקווה שתוכלו לייעץ לי ולעזור לי להגיע להחלטה הנכונה...