אותו סיפור מזוית אחרת (בלת"ק)
יש לה בת בת 21. במשך כל השנים היא הקדישה את חייה לביתה 21 שנים זה רק היא והבת שלה והבת שלה כבר קרובה לגיל שהיא תעזוב את הבית. והיא, תשאר לבד. וככה זה צריך להיות. היא לא מצפה שהבת תוותר על חייה הרי. אבל היא לא רוצה להשאר לבד. וכן..היא ילדה גדולה, ויודעת להחליט את החלטותיה לבד. וכן היא אולי יודעת שהוא לא הכי הכי מתאים לה, ומה שהכי סביר להניח זה שכמו שלבת שלה היו דייטים מוצלחים יותר ומוצלחים פחות, כנראה שככה גם לה. ואולי -בעיקר אם הוא הדייט הראשון- יקח לה זמן להודות שזה דייט לשם הדייטינג, כי היא "רק עכשיו חזרה ל"שוק" וכדאי קצת להשתפשף באיך עושים את זה" וגם כי לכל אחד לוקח קצת זמן למצוא את המכסה שלו, א האחד שמתאים לו בול. כי זה הרעיון של דייטינג. וגם לבת שלה היו או יהיו דייטים שלא יתאימו לדעתה, אבל היא סומכת על הבת שלה שהיא בוגרת מספיק לבצע את החלטותיה לבד. בדיוק כמו שגם היא בוגרת מספיק לעשות זאת. זה יפה ומחמיא שהבת שלה דואגת לה, אבל זה חייב לא לעבור את הגבול, כי היא אשה בוגרת, עם "ראש על הכתפיים", שלימדה את הבת שלה איזה דבר או שניים. ובכל זאת ולמרות הכל, היא אמא. והבת היא בת. אז נכון, הדייט הזה לא הכי מושלם אבל הוא התחלה, אחרי תקופה של 21 שנים שלא להיות לבד. לפעמים לוקח זמן "לחמם מנועים" ולהכנס לעולם הזה ולא רק לה- לפעמים פשוט לוקח זמן והמון נסיונות למצוא את האחד הנכון אבל אם היא לא תתחיל לנסות...איך היא תמצא אותו? ואיך היא תהיה היא אם הבת שלה מחליטה עבורה שהדייט טוב או לא טוב מספיק בשבילה? והאנלוגיה: לאמהות לפעמים קשה לשחרר, ולהפנים שעולם הדייטינג, הוא של הבת, ולסמוך עליה שהיא תבחר נכון. נשמע כאילו קצת התחלפתן כאן בתפקיד. אז אני אתן לך עיצה שנתתי לאמא שלי כשהתחלתי לצאת עם גברים: "שחררי, למדת אותי מספיק טוב לבחור נכון, תני להזדמנות להתנסות בזה בפועל" שחררי אמא שלך בוגרת, והיא תבחר טוב בדיוק כמו שהיא למדה אותך לעשות. ולגבי זה שהיא קצת אחרת- אם תחשבי טוב טוב, אני משוכנעת שתגלי שכשאת היית מאוהבת, או בתחילתו של קשר חדש, גם את היית קצת אחרת. ההץרגשות של התחלה עושה לנו את זה. לרובנו. זה רק הופך אותה לאנושית. ומקסים שאת דואגת לה כ"כ. זה יפה ומחמם את הלב.