לא יודעת מה איתי../images/Emo4.gif
לא יודעת מה לעשות עם עצמי יותר אני לא מתכוונת להתאבד או משהו, אבל אני חושבת על זה שמשהו טוב לא ייצא מכל הגיל הזה. לימודים? למה? לכסף? כסף? לבגדים ודברים שאני רוצה? בגדים ודברים שאני רוצה? למה? אפשר ללכת עם אותם 4 חולצות, ואותם 4 מכנסיים 3 שנים, לא? אפשר ללכת עם בגדים ישנים? למה? אז מה אם שואלים אותי כל הזמן למה אני הולכת עם אותו הג'ינס, ואותה החולצה, כבר חושבים שאני מסריחה... נמאס לי! אי אפשר בסה"כ 100, 150 שקל לקנות מכנס?! מכנס מסכן אחד שיהיה לי לעוד 3 שנים... לא מבינים רמזים במשפחה הזאת... קניתי לפני שנתיים וחצי 2 זוגות מכנסיים (ג'ינס אם זה כל כך מעניין), אחד לחורף ואחד דק. הג'ינס לחורף הלכתי איתו בקיץ בשיא החום, כי לא רציתי ללכת עם אותו מכנס יותר מפעמיים בשבוע... אז מתתי מחום אבל ניחא. עכשיו המכנס הדק. היה רפוי קצת שנקנה לראשונה, כבר עברו שנתיים, כמה אפשר ללכת עם אותו אחד? הוא כבר קטן ולוחץ לי, ולא נוח לי איתו בכלל... אבל לא נראה שזה מעניין מישהו. אני יכולה לבקש כסף אבל עם הציונים שלי והמצב שלנו זה מבייש אותי כזה לבוא: אמא אפשר 100 שקל לקנות מכנס בקניון? ואני כבר יודעת מה תהיה התשובה, זה או לא, או שיש לי מספיק בגדים. נמאס לי!!! פשוט נשבר לי מכל החרא הזה! ועוד משהו, אני אולי היחידה במשפחה הזאת שמרגישה חרא. אולי אפילו יותר מחרא... אין לנו הרבה כסף, ההורים שלי לא בוטחים אחד בשני יותר, כל הזמן מריבות, צעקות, הציונים שלי לא בשמיים (יותר נכון עמוק באדמה) ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי... מה לעשות כדי לא להתבייש לבקש כסף, או מה לעשות בכלל? יש לכם דרך מוצא מכל החרא הזה??? (סליחה מראש על כל החרא, פשוט ככה אני מרגישה ואין לי דרך אחרת לתאר את זה)
לא יודעת מה לעשות עם עצמי יותר אני לא מתכוונת להתאבד או משהו, אבל אני חושבת על זה שמשהו טוב לא ייצא מכל הגיל הזה. לימודים? למה? לכסף? כסף? לבגדים ודברים שאני רוצה? בגדים ודברים שאני רוצה? למה? אפשר ללכת עם אותם 4 חולצות, ואותם 4 מכנסיים 3 שנים, לא? אפשר ללכת עם בגדים ישנים? למה? אז מה אם שואלים אותי כל הזמן למה אני הולכת עם אותו הג'ינס, ואותה החולצה, כבר חושבים שאני מסריחה... נמאס לי! אי אפשר בסה"כ 100, 150 שקל לקנות מכנס?! מכנס מסכן אחד שיהיה לי לעוד 3 שנים... לא מבינים רמזים במשפחה הזאת... קניתי לפני שנתיים וחצי 2 זוגות מכנסיים (ג'ינס אם זה כל כך מעניין), אחד לחורף ואחד דק. הג'ינס לחורף הלכתי איתו בקיץ בשיא החום, כי לא רציתי ללכת עם אותו מכנס יותר מפעמיים בשבוע... אז מתתי מחום אבל ניחא. עכשיו המכנס הדק. היה רפוי קצת שנקנה לראשונה, כבר עברו שנתיים, כמה אפשר ללכת עם אותו אחד? הוא כבר קטן ולוחץ לי, ולא נוח לי איתו בכלל... אבל לא נראה שזה מעניין מישהו. אני יכולה לבקש כסף אבל עם הציונים שלי והמצב שלנו זה מבייש אותי כזה לבוא: אמא אפשר 100 שקל לקנות מכנס בקניון? ואני כבר יודעת מה תהיה התשובה, זה או לא, או שיש לי מספיק בגדים. נמאס לי!!! פשוט נשבר לי מכל החרא הזה! ועוד משהו, אני אולי היחידה במשפחה הזאת שמרגישה חרא. אולי אפילו יותר מחרא... אין לנו הרבה כסף, ההורים שלי לא בוטחים אחד בשני יותר, כל הזמן מריבות, צעקות, הציונים שלי לא בשמיים (יותר נכון עמוק באדמה) ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי... מה לעשות כדי לא להתבייש לבקש כסף, או מה לעשות בכלל? יש לכם דרך מוצא מכל החרא הזה??? (סליחה מראש על כל החרא, פשוט ככה אני מרגישה ואין לי דרך אחרת לתאר את זה)
