לא יודעת כבר מה לעשות

[חמודית271]

לא יודעת כבר מה לעשות

מקנאה בחברות שלי שיש להם ילד אחד. לוקחות אותו ומסתובבות בכיף שלהם בקניון. ישנות לפחות חצי לילה. מאושרות ומחייבות. רק אני נקרעת. ולא אין לי עזרה במהלך השבוע. אין דקה לעצמי ואין מנוחה ואין שמחה. רק בכי.

 

[taltal153]

מבינה אותך....

הם בני 4 חודשים. נכון?
מה קשה לך במיוחד?
הם אוכלים מסודר? את מניקה? בוכים מגזים? קשה להם להירדם? בלילה מתעוררים הרבה?
יש דברים שאפשר לנסות ולסדר, לקבל טיפים.
את חוזרת לעבודה בקרוב?
לפי דעתי תאומים בלידה ראשונה זה יכול להיות מאוד קשה כי גם ככה לידה ראשונה זה הלם וצריך להתרגל לחיים חדשים ולהמון דברים.
ואין את הנסיון עם תינוק, הכל מלחיץ יותר.
אני מבינה את זה שאת "מקנאה" בחברותייך, אני גם מקנאה בחברותיי שהן זמינות לכל דבר, אפשר להיות יותר ספונטניים וכל יציאה מהבית היא לא יציאת מצרים (התאומות לא ראשונות, יש עוד 3 גדולים)
מצד שני, זה יכול להיות אחרת באמת, אני כן הייתי מסתובבת איתן בקניון , הן היו ישנות בעגלה, כשמתעוררות הייתי מאכילה אותן שם או חוזרת הביתה להאכיל בבית.
מקווה שבקרוב יסתדרו לך הדברים ויהיה לך טוב יותר.

 

[חמודית271]

היי תלתל

קשה לי במיוחד הלילות. הן מתעוררות אחת אחרי השניה, לפעמים סתם מתעוררות בבכי ולא לאכול. ממש זוועה. במיוחד קשה לי שאני יכולה לצאת רק עם העגלה ליד הבית לטייל קצת וזהו. הקניון רחוק, אני גרה באזור רק של בניינים בלי חנויות או הרבה אנשים. מרוחק כזה. אפילו לסופר העגלה לא נכנסת. פשוט מרגישה בכלא.

 

[taltal153]

חברה

אני מאמינה שאם תהיה לך חברה כלשהיא, זה ישנה את התמונה.
אולי תזמיני אלייך חברה עם תינוק (או שניים?) נסי למצוא אפילו פה בפורום אם את לא מכירה באיזור שלך מישהי
את לא יכולה להיכנס איתם לרכב ולנסוע ?
לגבי הלילה, אני לא ממש יודעת לייעץ לך. כמובן שעזרה בלילה תפתור את הבעיה, אבל אם אין לך אפשרות אז זה לא רלוונטי.
אולי כדאי שתתייעצי עם שלישה, לא זוכרת מאיזה גיל היא יכולה לעזור. יכול להיות שעדיין יש להם גזים ולכן מתעוררים ובוכים סתם ללא סיבה.
אם זה גזים, אז זה אמור להיות הסוף.
יש מישהו (בעל,הורים,בייביסיטר) שיכולים לבוא בערב או בכל זמן אחר להיות איתם קצת שתוכלי לצאת ולהתאוורר ?
יכול להיות ששווה לך לחשוב על לחזור לעבודה (אם זה רלוונטי כמובן) , זה יכול מאוד לאוורר אותך ונשמע שאת צריכה את זה.
עניתי קצת מבולגן , אבל חבל שתמשיכי ככה.

 

[סנטה רוזה6]

תנסי את ארגון "אם לאם"

מישהי שבאה בהתנדבות פעם בשבוע.. אם יש באזורך ממליצה בחום

 

[kookadoo]

חמודית, אין שום אפשרות לעזרה?

בשום דרך שאת יכולה לחשוב עליה? אני מבינה שאין מי שיכול לחלוק איתך את הלילה? מישהו מהמשפחה שיכול לסייע ביום? נערה בתשלום סמלי? משהו?
&nbsp
אני לגמרי מבינה אותך. זה גיל קשה, וחוסר השינה בלילה יכול להטריף כל אדם נורמלי.

 

[פלמינגו88]

תוך כמה שנים החברות שלך יקנאו בך!

כשהן יחזרו לחיתולים וללילות בלי שינה בשביל הילד השני, לך יהיו שני זאטוטים שיעסיקו זה את זה.
תזכרי, שהזמן הוא החבר הכי טוב שלך. ככל שהזמן עובר הן יגדלו ויתחזקו ויזדקקו לך פחות.
אני מציעה לך בחום לנסות לארגן לעצמך שני דברים - מישהי, אפילו נערה לפני צבא או תיכוניסטית, שתבוא לעזור לך מדי פעם, והדבר השני זה להרים טלפון ליועצת שינה טובה. אמנם לפני גיל חמישה חודשים לא מתחילים יעוץ שינה, אבל אפשר לתת לך כיוונים ודגשים. בהצלחה!

 

[sefia]

שלחתי לך מסר

 

[שלישה6]

אני לא יכולה לעשות הרבה

אבל בטוחה שאוכל לעזור לך ולו במעט בתחום השינה וסדר היום- ואלה שינויים קטנים שעושים הבדל גדול.
&nbsp
מוזמנת ב

שלם להתקשר.
&nbsp
דורית, 0526-204221.
https://www.facebook.com/tripletscansleep

 

[רינת1200]

שולחת חיבוק ענק והמון המון הזדהות

שלי בני שנה ושמונה חודשים. עד גיל שנה הייתי איתם לגמרי לבד!! לקראת שנה לקחתי עזרה פעמיים שלוש בשבוע בבית לכמה שעות, כולל אפשרות לצאת לסידורים ולאיוורור מדי פעם. זו באמת הצלה ענקית. אם את יכולה, אני ממש ממליצה לך.

וזה אכן מאוד קשה...מטריף לגמרי אנשים עם ילד אחד (או שניים במרווחים..) שאינם מבינים כלל מה עובר עלינו ועוד מקטרים בעצמם....

יש בן זוג בתמונה? אם כן מה איתו?

 

[מיכ72]

הכוח לתת

הי חמודית,
מבינה מאוד לליבך, זו אכן משימה מאתגרת מאוד לגדל תאומים, אבל תתפלאי זו משימה שצומחים ממנה. את תצאי ממנה אמא הרבה יותר מחוזקת שמסוגלת לעמוד באתגרים גם אם הם קשים..והחיים מזמנים לנו הרבה כאלה.
גם אם זה נראה שבשדות של האחרים יש רק שושנים זה רק נדמה...גם הם עוברים אתגרים כל אחד ורמתו הוא ואל לנו להסתכל בקנקן של מישהו אחר, זה רק מביא לנו תסכול...
המלצתי היא עם הרבה חום ואהבה לתת לילדים את שהם צריכים, האכלות, החלפות, שינה וכו' ולא חסרה הרשימה. אבל מאידך אל תשקעי בתהליך ואל תשכחי לתת לעצמך. מה לתת? כל דבר שיתן לך אנרגיה, שמחה ומוטיבציה. אם זה טלפון עם חברה, שיחה עם הבעל בסוף היום על כוס קפה, ללכת לקנות בגדים ואת יודעת הכי טוב מה משמח אותך.
היום יום עם הילדים לא ישתנה,עכשיו זה אתגר יותר פיזי, הוא מתחלף אבל עדיין מאוד אינטנסיבי...(הטיפול בילדים, הכביסות, הכלים והמשימות היומיומיות) לכן חשוב איך את עוברת את האתגר ומה את מרגישה בתוכו, תתני לעצמיך חופש להיות כל מי שאת ולא רק אמא (כרגע בגבולות האפשר) ותקחי משם את הכוח לתת להם כי זה מה שאת הכי צריכה עכשיו
באהבה רבה
מיכל, סטודנטית לתואר שני בייעוץ חינוכי ואמא לשלשה (עם תאומים)

 

[taltal153]

תשובה מדהימה

 

[תאומים שלי]

אהבתי את התגובה!

הדברים שעזרו לי (ועדיין... התאומים שלי בני שמונה חודשים...)
זה -
א. מי פעם אני נעצרת ומתפעלת לבעלי - וואו! עברנו ארבע חודשים! כל הכבוד לנו! ואחרי חודשיים - וואו! חצי שנה ! וכו'..
ב. הזמן פשוט עוזר... זה לא דומה כשהם היו בני חודשיים לעכשיו כשהם בני שמונה חודשים ואני כבר מחכה בקוצר רוח שהם יהיו בני שנה... ככל שעובר הזמן הם מעסיקים אחד את השני, ומשחקים ביחד.
ג. לצאת להתאוורר ! לפעמים לבד לפעמים עם הבעל.
ד. בכלל כשעוברים את זה בשניים ולא באחד, מחזקים אחד את השני זה מאוד כיף ועוזר להרגיש שאנחנו יחד בסירה הזו

בהצלחה גדולה!!!