מתכונים לבישול ילדים
מתחילים עוד כשהם בשלב טרום מתכון. שלב ראשון, בלי ספרי בישול! בלי להקשיב לסבתא ולדודה ובטח לא אם הן פולניות(אופי-לא מוצא). שלב שני- רצוי שהמבשלים יהיו עם כישרון מולד לבישול. שלב שלישי- הוראות למבשלים- להבין שגידול ילד זה דבר שלא יגמר לעולם(הוכחה ,נא ראי את ההורים שלנו-הם עדיין חושבים שכדאי ערב שנצא עם סוודר). שלב רביעי- להביא לעולם ילדים. שלב חמישי- לרכוש אטמי אוזניים נגד מורות, גננות, יועצות, וכל מי שחושב שהוא למד תואר שלישי בהורות אקדמאית , וללכת עם האינסטינקטים. (אותם אטמים יכולים לשמש שוב במיחזור מסויים, בגיל 15 למחיה סבירה באיזורי רעש ודציבלים גבוהים בקרבת רמקולי מוסיקה). שלב שישי- לנקוט בגישה "תן לחיות לחיות" לפעמים. למרות שזה נורא קשה בתנאי הדיר והרפת שהחיות האלו בוחרות להתגורר.(תמיד צריך להביא בחשבון שדיר חזירים יותר מטונף) שלב שביעי- לדעת שבמילא המתבשלים שלך יקטרו עלייך אצל הפסיכולוג שלהם בעוד 20 שנה שאימא שלהם דפקה להם את החיים. אז אם ממילא הם יקטרו, אז לא חובה להתייחס לעניין ברצינות תהומית. שלב שמיני- להבין שתהליך הבישול איטי, יש כמה מצבי צבירה, החל מנוזלי- "אימא ממי שלי, את האימא הכי בעולם, יש לך 200 שקל ,כי אני רוצה לעשות צמות אינדיאניות ?" מצב מוצק" כשאני אומר שאני לא הולך לבית ספר יותר.אני מתכוון לזה!" מצב קפוא- זו התנוחה העבמ"ית הידועה כאשר מבקשים ממנו לבדוק שהכלב עדיין חי . מצב גז- המוכר לרובנו בהתפוגגות מול הטלוויזיה , וידאו ויתר מכשירים. שלב תשיעי- לשים בסיר . לא להעיז לקחת סיר לחץ. או תבנית אפיה, ולא להשתמש בטורבו. לתבל קצת, לפי טעם אישי ולבשל על אש נמוכה 18 שנה. זהו, עכשיו אני מניחה שאת רצה למטבח-נכון?