לא יודעת אם אתחיל

[נתנאלה2]

לא יודעת אם אתחיל

או אם אמשיך?
לא יכולה להתחיל לחפש שירשורים ולקרוא,
רוצה לדעת עכשיו
אשמח לכל מידע,
איך מתחילים?
מה העלות?
ותוך כמה זמן נכנסים ל"עסק"
מחפשת רחם להשכרה
רצוי שלא תדמה לשלי
לי יש רחם מפילה.
תודה על קיצור הדרך,
ואם קשה לרשום כאן, אשמח גם למסר.

 

[מירבי*]

שלום נתנאלה

לפני הכל אני מציעה לך לשכתב מחדש את ההודעה שלך. המונח רחם להשכרה נשמע רע,מאחורי הרחם הזה עומדת אישה אצילה עם רגשות ורצונות ועם הרבה רצון טוב לעזור.
לגבי שאלתך איך מתחילים,פני לרופא הנשים שלך ובקשי ממנו למלא עבורך את טופס 6,הטופס הזה נותן לוועדה לנשיאת עוברים אפשרות להכיר את הבעיה הרפואית שבגללה את ניגשת לתהליך הזה.
את הטופס בצרוף צילומי תעודות זהות שלך ושל בעלך ובתוספת מכתב אישי שלחי לכתובת הבאה:
אביבה נמרודי בוצר
הוועדה לנשיאת עוברים
משרד הבריאות
רחוב רבקה 29
ירושלים
91010

מספר הטלפון של אביבה מזכירת הוועדה הוא-025681275

התשובה ניתנת לרוב בתוך חודש ימים ,תקבלי מכתב הביתה.
זהו בעצם אישור עקרוני שלאחר שתקבלי אותו תוכלי להתחיל לאתר פונדקאית לבדך או באמצעות מרכז פונדקאות.
עלויות- במסר אישי.
אם יש לך שאלות נוספות את מוזמנת לשאול.

בהצלחה

 

[מירבי*]

טופס 6

מצורף טופס 6

 

[אוריתוש 5]

נתנאלה,

ראשית, קבלי את תנחומי על האובדן הנורא שחווית.

ואני בטוחה גם שהמחשבה על מעבר לפונדקאות וודאי לא קלה עבורך.
שולחת לך מסר אישי.

 

[נתנאלה2]

תודה אורית, מירבי דוקא ההודעה שלי

בדיוק מתאימה לתחושותי כרגע
אני יודעת שפונדקאית היא אשה אצילית וחזקה
שנושאת ברחמה אושר לאשה שאינה יכולה לסחוב את האושר הזה בעצמה
וכן אחרי 6 הריונות וים בנסיונות
רובם לא צלחו
היום אני מחפשת ״רחם להשכרה״
הרגש והקשר יגיעו אף הם
וסוד קטנטן
מכירה אישית פונדקאית שהצליחה עכשיו
מלווה אותה בידע ובחיבוק
והכי הכי מפרגנת שבעולם.
כרגע אני קולטת שהרחם שלי התקלקלה
אז כן פונה לשירות ״תיקונים״
הכל בהומור הכל בכאב הכל בציניות
וכמובן שעדיין לא ברור לי אם אתחיל, אמשיך.....

 

[מאמינה אחת]

אז גם כשאת צינית

אל תפגעי בנו הפונדקאיות.חוצפה ממש.המונח רחם להשכרה נשמע מאוד רע ואני נעלבתי אישית !! מירבי אני אוהבת את הרגישות שלך כלפי נו הפונדקאיות ובכלל לכל אדם. את מדהימה

 

[נתנאלה2]

חלילה הכוונה אינה לפגוע בכן

או להעליב אתכן, מה שאתן עושות נשגב ומבורך,
אני כועסת על הרחם שלי שאיכזבה,
אני נעלבתי ממנה!
אני פגועה ושבורה,
היא רצחה לי 5 עוברים!
והלואי ואינך מבינה זאת
ולא תביני לעולם.

 

[natasaa]

זה בסדר לכעוס ולהעלב

אני חושבת שזה משותף לכולנו - אימהות מיועדות.. גם אני כעסתי על גוף שלי - על בגידתו בי, על שאינו יכול לעשות משהו כל כך "בסיסי", לשאת תינוק.. גם אני התאבלתי על מות תקוותי, ובתום אבלות - קמתי לעשייה.
יקירתי - זה עובר

, תכנסי לתהליך - תנסי לתעל את האנרגיות של כעס לאנרגיות של עשייה - תרגישי קצת יותר טוב.
בהצלחה

 

[דרדס אמא1]

נתנאלה יקירה

קודם כל תרשי לי לתת לך חיבוק גדול גדול על כל מה שאת עוברת (קראתי בהלם את ההודעה העצובה שכתבת בפורום השכן)

ברגעים מעין אלו אין ממש מילים אלא רק חיבוקים גדולים ותפילה לאלוהים שתראי ותחושי את הסוף הטוב שלך.

אני אמא לתאומים שהגיעו מפונדקאות בארץ. את מוזמנת ליצור קשר במסר אישי (שולחת לך את הטל שלי) ואנסה לעזור במה שאוכל.

למרות הקושי העצום בו את נמצאת בבקשה זכרי שיומך יגיע!!! את תהיי אמא מדהימה ונפלאה והילד שלך יידע שעשית הכל כדי שהוא יגיע, אם פונדקאות היא הדרך - זה מה שצריך לעשות.

זה נראה גדול ומפחיד אבל זה אפשרי בהחלט.

אני פה לכל מה שתצטרכי,
הדס

 

[דרדס אמא1]

מאמינה אחת

אני מבינה שהמונח "רחם להשכיר" קשה לך. הוא קשה גם לי כאמא. הפונדקאית שהביאה לעולם את התאומים שלי לעולם תהיה מלאך על פני האדמה.

יחד עם זאת, אל תשפטי אישה כמו נתנאלה. לא זו הייתה כוונתה. את דבריה היא כותבת מאבל גדול וכבד שאני מאחלת לך לעולם לא לחוש.
לכולנו פה ברור לחלוטין מהו ערככן ועד כמה גדול המעשה של הפונדקאיות. הן יוצרות חיים!

התובנה שאישה חייבת פונדקאית על מנת ללדת היא קשה וכואבת ולעיתים מתוך תום לב מוציאה מאיתנו אמירות פוגעות. נסי להבין ולא להיעלב.

 

[נתנאלה2]

תודה הדס על דברייך החמים והחמימים ותודה

לנשים נפלאות ששלחו מסרים ותמיכה והקדישו מזמנן
להסביר ולסייע,
בנתיים אני מדממת מכל הכיוונים
האיש פרקטי, אוסף מידע
ואני אוספת את עצמי לקרת המהלך הבא שבו יבוא.
אכן לא פשוט הרגע שבו את מודה בינך לבן עצמך
שאת אינך יכולה.
אבל כנראה הוא קרוב
כנראה הוא כאן.
שבוע מקסים של הפריות רבות
בטטות חיוביות
הריונות תקינים
וידיים מלאות.

 

[מאמינה אחת]

את כותבת מדהים כמו שיר

נתנאלה כנראה ראיתי רק את הצד של הפונדקאיות .הצדק עמך.

 

[נתנאלה2]

נעים להכיר,

אמנם בנסיבות לא משהו, אבל אם עשיתי שירות לנשים הכואבות
אשריי,
אני כותבת תמיד מעמקי משמתי,
ומאיין לך לדעת שאני כותבת מדהים?
והנה משהו קצרצר שרשמתי בבוקר
מזהירה

יללות, של חיה פצועה, נשמעות בחדר הסגור,
ואני שנבהלת כל כך מעוצמתן שותקת לרגע מסתכלת מסביבי,
למצוא את החיה הזאת הכל כך פצועה, לסייע לה, לחבוש את פצעיה, וכלום!אין אף אחד בחדר, החדר ריק.
ופתאום נופלת הידיעה, החיה היא אני,
זו אני שצורחת וצועקת זו אני שפצועה!

 

[שמחה2008]

שולחת לך מסר

 

[נתנאלה2]