לא יאומן אבל

מיטללל

New member
לא יאומן אבל

ליאתי ( leeloo ) סיימה היום את קורס הצפטיות שלה! הידד לה
וכל הכבוד
איך הכל התחיל...
 

taz512

New member
טוב תשמעו

כרגע אין יותר שמח ממני. בהחלט ככה. ואת האיחולים שלי והברכות שלי אני שומר לפורום יותר אינטימי ופרטי. נכון שזה נשמע טוב.....? טאז, השד והאיחולים
 

leeloo

New member
סיימתי סיימתי סיימתי!!!

סוף סוף באמת! אחרי שבועות ארוכים וטחינות אין סופיות של סת"פ ועבודות רס"ר למיניהם, שמירות מרדימות ומשעממות ביותר ומבחנים בכמויות רצחניות.. איזה אושר... ואני לא מאמינה שאני ממחר כבר בסדיר שלי.. אין עוד בה"ד 7.. ואתם הולכים להיות הכי גאים בי בעולם עכשיו, הצפ"טית הקטנה והחסודה שלכם (יאה רייט), זאת שאושר זילזלה בתפקידה, הולכת להיות בתפקיד לא אחר מאשר... (תופים) מ-ו-ד-י-ע-י-ן! אין לכם מושג בכמה לחץ הייתי, וכמה לחץ ירד לי כגיליתי זאת, ועוד בייחוד שלא ביקשתי זאת, אז ברור שהתאימו זאת לתנאי השירות שביקשנו, ואם זה כך, בואו נגיד שהולכות להיות שנתיים (שנה ו10 וחצי חודש..) לא רעות בכלל בכלל.. וביום ראשון בלילה הייתה לנו שבירת דיסטנס. מפקדת שלאשלנו הביאה לנו מבחן ואמרה שזה מבחן אחרון, מבחן "רמה" שבודק את הרמה המקצועית שלנו בלי שנתכונן (דבר שכבר עשיתי בזמנו לפני שבועיים). אז היא אמרה לנו להפוך את המבחן והשאלות היו כדלקמן: 1. מה המפקדות אוהבות לאכול בנאפיס? 2. מי המפקדות הכירה את החבר שלה בבסיס? 3. לאן יצאה דורית (הסמ"חית) ביום שישי האחרון? וכך הלאה.. לפתע נכנס כל הסגל, כולל את המ"מ, על אזרחי, וכל-כך התלהבנו, כי הם נראו ממש טוב על אזרחי, וכאלה מטופחים וחמודים.. וזה היה הדבר הכי מהנה בכל הקורס, והימים שבאו אח"כ היו ממש משעשעים וכיפיים, כי דיברנו עם הסגל כאילו הם החברים הכי טובים שלנו,פנינו אליהם בשמותיהם הפרטיים, והכי הרג אותי שאמרתי בוקר טוב למ"מ - "בוקר טוב נטלי, מה המצב?" והיא עונה לי - "הכל טוב ליאת, מה שלומך?", וזו מ"מ שלי.. והיא ממש מחבבת אותי, בניגוד למה שחשבתי.. גם אחת המפקדות מתה עליי, וגם המפקדת האישית שלי.. והצלטמנו איתם כל-כך הרבה.. כמה פלאשים בשלושה ימים.. והן כולן ממש חמודות, חוץ ממפקדת אחת שהיה לה קשה להשתחרר, והסמ"חית שהתגלתה בתור האדם הכי ביישן שיש.. מדהים, היא הייתה הכי צרחית והכי כלה מכולן, ופתאום כזו ביישנית.. ואחת המפקדות שחשבנו שהיא ממש מופנמת, התגלתה בתור אחת עם פול בטחון עצמי.. ואלו שלושה ימים, הכי מבוזבזים בעולם.. למען האמת יכולנו לעזוב כבר ביום ראשון, אבל מישהו צריך לשמור על אזור מסוים לא? ומי יעשה את זה אם לא הצפ"טיות הפראריות?! ואני כל-כך שמחה שסוף סוף אחיה כמו בן אדם, ולא אחזור רק שישי-שבת ולא אספיק כלום.. אבל שוב אהיה "פעורה" וחדשה.. מה שחשוב שקיבלתי את מה שרציתי, ושמחר יציבו אותי במקום טוב עם משמרות נוחות, כך שאוכל לעבוד ולראות את טאז יותר. מלבד זאת, הייתה לי שיחה עם מיטל שהייתה הכי כייפית שיש, כי היא כזו מתוקה ומקסימה, והיא לינק כזה לעולם החיצון, ומלבד טאז, מקשרת ביני לבין הדבר "הזה", כפי שכיניתי אותו בפני מיטל.. ואיך התגעגתי למש.. ואני יודעת שאני אתגעגע לחתול בבסיס.. כזה קטן ומתוק ומתנהג כמו כלב.. פשוט פשושון.. והכי מצחיק שהסמ"חית פוחדת ממנו כי היא מפחדת מהפשפשים שלו או מה שזה לא יהיה.. הוא כמעט נכנס לה למשרד והיא רצה לדלת בצעקה כזה- "לאאאאאאאאאאא!"
איזו מצחיקה היא.. חמודה אמיתית.. ואני מתה מחר לפתח את הפילם, וחברה שלי מהקורס שהכי הסתדרתי איתה מכל הבנות, כנראה תהיה איתי באותה יחידה, ואחרי שנהיה מחר בראיון אצל הקצין מיון, נלך לבקר את סבתא שלי ולהסתובב בקניון.. איזה מוזר.. אני לא רגילה שיש לי חיים.. אחרי חודש וחצי.. הגיע הזמן.. והייתי כל-כך מאושרת לעזוב, ובטוח אני אתגעגע להוואי והבנות והסגל המקסים, אבל בהזדמנות אחרת אני אזכר כמה רציתי שהלימודים המלחיצים יגמרו כבר וכל הסדר יום הבלאגניסטי הזה יגמר, ושאני אוכל לחיות ולראות אנשים כמו בן אדם. אז כן, אני מרוצה ומאושרת. ולהיות ביום רביעי, באמצע השבוע, במקום אחר שהוא לא הבה"ד ניראה כמו חלום רחוק, אבל זה קורה. וויש מי לאק מחר, שאקבל תנאים טובים.
 

kniaper

New member
מזל"ט על ה סק"צ ועוד הרבה יש"אצ

והנב"ק או לפחות נח והרבה צ"ח קבלי ח"ח
 
למעלה