לא טעית זהו צביקה

[כבשת צמרת]

לא טעית זהו צביקה

באתי. שבתי. התקאמבקתי. הצטבקתי-פיקי (והארכתי שיער). וזו לא הבטחה, בקושי הצהרת כוונות. ומכיוון שדי מאוחר להתחיל לפשפש פה בהודעות שהעלו אבק (מי אמר עוזרת בית ולא קיבל קנס מרשות ההגירה?), החלטתי להתחיל פתיל חדש. בתקווה מסוימת שיסולח לי. ואם אני כבר פה, ואפילו את הצביקה-פיק כבר הזכרתי, הרשו להרעיש את עולמכם עם ידיעה שהיכתה בי הערב, עת ישבתי לתומי מול המסך הקטן (של הלפטופ, כמובן). את החדשות המרעישות מביא ערוץ ביפ, בדמות סדרת ריאליטי חדשה על... חייו של צביקה פיק. לכאורה, הייתי יכולה לעצור כאן, לתת לכם לחיות עם ההלם, הציפיה והרעד הקטן בבטן שמבשר רעות, אבל אני, אני שמותחת הודעות עד קצה גבול היכולת, שמורחת מילים כאילו אין מחר (הבטחתי להפסיק להשתמש בביטוי הזה), אני החלטתי להמשיך ולצטט לכם מתוך הכתבה, לטובת העצלנים בינינו שמתקשים ללחוץ על הלינק שם למטה (!): "פיק יפתח את דלתו בפני המצלמה שתתעד את חייו האישיים (!!!)... וכלה במערכת יחסיו עם בנותיו". ואני שואלת: כמה אישי זה הולך להיות ? האם ביל קלינטון צריך לחשוש למכירות הביוגרפיה החדשה שלו בעקבות החשיפה של צביקה? אילו חלקים של יחסיו עם בנותיו נזכה לראות, ומה יהיו ההשפעות על חיינו לטווח הארוך? האם יחשוף הצביקי את סוד שיערו המתנפנף ברוח? ומעל לכל, איפה פרקליטות המדינה כשבאמת צריך אותה?

 

[א י ל ה]

מכיוון

שלא מהעצלנים אני, מיהרתי ולחצתי על הלינק שלמטה, לחזות שמה שהוגדר כ"אימה" במו עיניי הכלות. נשימתי נעתקה ולא יכולתי שלא לחזור ולקרוא ולחזור ולקרוא שוב את השורה, שנכתבה כלאחר יד, המשווה בין ה-פיק לבין אוזי אוסבורן, כוכב הרוק הכבד. הלם, נדמה לי שכך היו המגדירים מגדירים את התחושה שמילאה את כל גופי, אילו היו יכולים, בדומה לבוגו, לבקר בתוך בני מעיי. אחר כך פשו בי הייאוש והזעם: האם לא הגענו כבר לתחתית השפל ולשפל התחתית? האם יש עוד לאן לרדת? מסתבר שכנראה... השלב הבא היה מעין תקווה. ניסיתי להתמקח עם עצמי. אולי נוותר על ה-פיק, ונסכים למשהו פחות נורא, כמו מאיה בוסקילה. אמממ.. לא. בעצם לא. זה לא זה.... ככה התמקחנו לנו, אני ועצמי. וכשהבנו שלא יועיל עוד דבר, פשוט נכנסתי לדיכאון. איך, איך זה יכול להיות שכך קורה, למה, ובעיקר למה זה קורה לי? ולבסוף, לא הייתה ברירה, הרי זו המציאות, ונאלצתי לבלוע את הצפרדע (תרתי משמע) ולקבל אותה על כל צדדיה, גם אלו הנעימים פחות, לגוף ולנפש. הרי בתוך עמך את יושבת, אמרו לי המעיים. אין מה לעשות. אכן. אין. וככה עברתי את כל שלבי האבל והסתגלתי. או התקרנפתי. מה שיבוא קודם.

 

[קפת]

ראיתי את בנות הפיק שרות

את חטאי אזכיר היום. במהלך השבוע האחרון קרה ונאלצתי לכתת את ישבני למרכז רפואי בינוני, לצורך בדיקות מסוימות שלא זה המקום לתאר אותן, מחשש לפגיעה ברגשות הציציבור. בעודי יושבת במסדרונות המהבילים ומנסה להתעמק במאמר מדיציני מעמיק, חשתי דגדוג מתגבר והולך במסדרונות המערכת המזולימבית שלי. השעה, שעת אחרצוריים, שהיא לא בדיוק הזמן החביב עלי לצפייה בטלויזיה. בשעות האלה אני מעדיפה לקרוע את התחת בעבודה, וגם כל מה שיש לראות זה רצועות שידור לנוער וטלנובלות מתוחכמות שאני לא מצליחה להבין. הקיצר, הרמתי ראשי, מאין יבוא עזרי ומבטי נפל על טלויזיה נטועה בקיר, שהקרינה קליפ בהופעה חיה של צמד הפאקצות חסרות החן, חסרות הקול, חסרות הכל - למעט אבא שיודע לשמן את גלגלי התעשייה. כתום הבדיקה שלי התחילה התרוצצות של רופאים ואחיות במרחבי המרכז הרפואי. דלתות נפתחו ונטרקו, לחשושים מכל עבר. ראש המחלקה הוזעק. גם אישפזו אותי. ואין לי ספק: החשיפה המוגברת לפיקיות, דירדרה את מצב בריאותי והשפיעה על תוצאות הבדיקות. אמנם לאחר יומיים כל מערכות גופי חזרו לפעול כתקנן שוחררתי מאישפוז. אבל עד היום הם מחפשים שם שם לתסמונת שלי. ואני, היחידה שיודעת, ממה אני סובלת: קוראים לזה: היפר-פיקיזציה. |דגש| ומלה אישית לכבשת הצמרת: מE. מE עשית עד היום בלעדנו, ומE עשינו עד היום בלעדיך??? שמחה ששבת. הכנתי מצע עשב רענן לרפד בו את ישבנך הדואב. וד"ש לכלב הקריות הרצחני שלך.

 

[Ricca]

תגידי קפת..

לא נמאס לך לפעמים להתנשא? כאילו, אני באמת מודה שזה כיף לפעמים (דה), אבל לפעמים זה כיף פשוט להנות ממשהו רדוד ושטוח. לפחות הפיקיות (היקרות לליבי עד מאוד- כמו אביהן אגב, ושלדעתי הן הדבר הטוב היחיד שהתעורר בארץ בשנתיים האחרנות בעולם המוזיקה) עדיין שטוחות ולא הגדילו כלום. (להבדיל מממו, בואללה לא עידכנו איך עבר הניתוח..) לגבי הריאלטי- הגיע הזמן שצביקה פיקה יקבל את הכבוד הראוי לו- אם אוזי הרוטט קיבל גם לצביקה מגיע! אני בעד. לפחות לצביקה יצאו פיקיות ולא איזה קיילי אוסבורן מזעזעת בשיער וורוד שעושה קאברים למדונה (אין חוק נגד זה?!)..

 

[קפת]

אם רדוד ושטוח, שאת מודה שהוא רדוד

ושטוח, עושה לך כייף, מה את רוצה ממני? למה אני חייבת להיות שותפה לזה? את לא מסוגלת להנות מהרדידות והשטיחות בלי שאחרים יצדיקו את זה? אה, ותמשיכי לקרוא לי בשמות אם זה עושה לך ממש טוב לאפידרמיס (לא מחפשת בשבילך יותר ביטויי, תתאמצי לבד, מותק).

 

[Ricca]

קפת נשמה

אני נהנית, אני לא מחפשת הצדקה- אני רק דואגת לך, ברגעים אלו אני רק רוצה להסב לך עונג. (אתם בטח לא תאמינו לי.. אבל אתם יכולים לבדוק את זה לבד. בדיוק עכשיו התחילו לנגן שיר של הפיקיות ב- 102) ומתי קראתי לך בשמות?

 

[קפת]

את חולקת לי "שבחים" כל הזמן

פעם אני "מתנשאת", ופעם מה שאני אומרת זה "שטויות במיץ עגבניות". תיהני לך מהפקיות כמה שבא לך, ותני לי להנות ממה שבאמת עושה לי את זה. כי בעיני, הפיקיות מסמלות את כל המאוס והדוחה שבפסאודו מוסיקה. צביקה פיק כבודו במקומו מונח, כתב כמה שירים מאוד מאוד יפים (רק תחסכו ממני את הקירקורים שלו ושל בנותיו, ואת האגומניה) אבל מכאן ועד להגיד שהוא הדבר הכי טוב שקרה במוסיקה הישראלית? אני יכולה לחשוב על עוד שניים-שלושה עשרים וחמישה יוצרים ופרופורמריות שעשו בעיני הרבה הרבה יותר. רשימה חלקית? אלון אולארצ'יק, מיקי שביב, פוליקר, גידיגוב, יודית רביץ, קורין אלאל, ארקדי דוכין (עם או בלי הנטשות) מיכה שיטרית (עם או בלי הנטשות) עמיר בניון, עמיר לב, טיפקס, חיים אוליאל, מיקה קרני... ועוד...

 

[Ricca]

יש לך נטייה מעצבנת

לקחת שתי מילים ממשפטים שאני כותבת ולהוציא אותן מהקשרן. "הפיקיות - בשנתיים האחרונות- טוב!" זה מה שכתבתי, כדי לתמצת ולהקל עלייך. לא כתבתי שצביקה פיק הוא הדבר הכי טוב. כל מה שאת כתבת- קצת יותר ישן מהשנתיים האחרונות. כדי להיות הוגנת, אני יכולה לחשוב על עוד כמה יוצרים שבאמת עשו משהו בשנתיים האחרונות- אבל קשה לי לשפוט כרגע מול הפיקיות, ורק הזמן יגיד. למשל- הדג נחש, שוטי הנבואה, רונה קינן (שגם היא מסתובבת בשטח הרבה יותר משנתיים), סאבלימינל (שבאופן אישי בעיניי הטקסטים שלו מחרידים) ועוד רבים וטובים. אה- ואהבתי איך שרבבת את עמיר בניון (שהוא כמובן להבדיל מהפיקיות יוצר עצמאי לחלוטין נקי מהתמסחרות - נכון קפת?!), אני שמחה שאת פתוחה לכל זרמי המוזיקה. אומנות קפת, נשפטת לא רק ע"פ המסרים שלה, אלא גם ע"פ היכולת שלה לרגש אנשים, ומוזיקה- במיוחד. אז זה נכון שהשירים של רוני נוצרו במעבדה ע"י חוקים מתמטיים אבל אי אפשר להתווכח עם ההשפעה שלה על בני הנוער. היא תופסת! ביננו - גם הביטלס היו מכונת יחסי ציבור משומנת וגם אלביס וגם אבבא, וכבודם במקומם מונח, ואף אחד לא מעוות את פרצופו כשמדברים עליהם. אולי רק בני הארבעים פלוס בתקופה שהם פרצו.

 

[קפת]

בדבר אחד את צודקת

טעיתי וכתבתי שהתייחס לצביקה בשנתיים האחרונות, בעוד שאת התייחסת לבנותיו (יש הבדל, אגב?). על כל השאר? בואי אהיה הכי מעצבנת שאפשר, ואשתמש במילים שלך: "כל מה שכתבת זה שטויות במיץ עגבניות".

 

[Ricca]

מה ניית לי בחורה עכשיו!? נפגעת?

אני דווקא נהנית מהדיון, וכן מעניין אותי לדעת מה יש לך לומר (מבלי לצטט אותי) יאללה. תתחילי להקליד. מוזיקה זה נורא שקרוב לליבי וזורם בעורקיי, סוף סוף יצאנו מהדיונים המייגעים על תפיסת הנשיות והפמינזם- פוסט- פמיניזם, ופומפיות בצבע פוקסיה, ואת עושה לי פרצופים של שוברים את הכלים?

 

[קפת]

את מעידה על עצמך

שמוזיקה נורא קרובה ללבך, ואת משווה את הפיקיות לביטלס על בסיס יחי ציבור? דה? לא, לא נעלבתי. כשזה קורה אני בדרך כלל מקללת או מתעלמת. פשוט רציתי לתת לך להרגיש את הדמגוגיה שלך, על בשרך. מה זה אומר לנהל דיון רציני ולקבל תגובה כזו. והאמת, שאני לא יודעת מאיפה להתחיל לענות לך, כי עשית כזו סמטוחה. אז אם לחזור לנקודת ההתחלה, אני טענתי שאי לא סובלת את הפיקיות, שהן פאקצות חסרות החן, חסרות הקול, חסרות הכל - למעט אבא שיודע לשמן את גלגלי התעשייה. את העדת עליהן שהן שיטחיות ורדודות, ואת עדיין אוהבת אותן. ובאותה נשימה הפכת אותי למתנשאת. בעיני זו גישה אפולוגטית. מתנצלת - כדי שלא תצטרכי לחפש את המלים המתנשאות שלי בבילון שלך. את לא מחפשת להצדיק את ההנאה שלך משיטחיות ורדידות בכך שאת הופכת אותי ל"אחרת"? ועכשיו, בשביל לבלבל אותך עד הסוף, וכדי שתפסיקי לייחס לי את הדעות שלך, אסביר לך שאבבא, בעיני, זה אחלה, אפילו שזה תוצר של פס ייצור משומן. כי היו להם יכולות ווקליות מרשימות, הרמוניות קוליות מופלאות, מלודיות מדליקות שעשו נעים באוזן וגם מדי פעם הצליחו לרגש. אם את מזדמנת ללונדון, שווה ללכת ל"מאמא מיה". חגיגה אמיתית.

 

[קפת]

אה, ובנוגע לעמיר בניון

לשרבב? למה את חושבת שזה שירבוב? הוא זמר מדהים, מרגש, אמיתי. אז קניתי דיסק שלו.

 

[Ricca]

אז ככה

השוויתי אותם עב"ס יחסי ציבור בלבד, בתור התחלה- כדי להמחיש נקודה, המשוואה של ממוסחר= רע ושטני, לא מקובלת עלי. לגבי השטחיות שלהן, הן רק בהתחלה, תני להן צ'אנס, אז נכון שהטקסטים שלהם או לקוחים מלהקות צבאיות, או קיטשיים להחריד, ונכון שבהופעות שלהן הן מנסות לתת שואו עם חצאיות מיני ונעלי עקב ולא באמת לשיר מהלב, אבל הן רק התחילו, אני אפילו לא יודעת אם יש להן אלבום שלהם. ותרצי או לא תרצי ולדעתי ולדעת רבים אחרים חן לא חסר להן, ויש להן קול מיוחד ויוצא דופן (למרות שבולט שאבא הוא זה שעשה להן שיעורי פיתוח קול). לחביב עלי: "את לא מחפשת להצדיק את ההנאה שלך משיטחיות ורדידות בכך שאת הופכת אותי ל"אחרת"?" - מה לעזאזל המשפט הזה אומר?! קפת, ביחייאת, התקיימתי עשור או שניים (ורבע) לפני שגיליתי את הפורום הזה, ובמהלך עשורים אלה נהניתי וסבלתי בלי שום קשר לקיום שלך. את הפיקיות הכרתי עוד לפני שגיליתי את הפורום שלך! באמת באמת נראה לך, שאני עושה את ההחלטות שלי או מחפשת צידוקים וחיזוקים ביישויות וירטואליות? רדי רדי מהעץ!

 

[קפת]

רדי את מעץ

ממוסחר=רע ושטני זו הגדרה הכי שיטחית ורדודה ששמעתי בהקשר של מוסיקה. המסחור של הביטלס בא על רקע גאוניותם, על רקע הפופולריות שלהם ברחבי העולם והיכולת שלהם לייצר מוסיקה קלילה וסוחפת מחד, ומאידך מתוחכמת, בעל מסרים חברתיים, מוסיקה שהיתה פריצת דרך וחדשנית בזמנה, מוסיקה שהתפתחה משירי LOVE ME DO ליצירות מופת כמו Abbey Road . שלא לדבר על תרגילים מבריקים ביחסי ציבור שהם עשו. את דעתי על לקהת אבבא כבר כתבתי, גם שם, המסחרה נבנתה על כשרון, יכולת, אמירה מוסיקלית בעלת גוון יחודי וחדשני, הגם שאפשר להתוכח על האיכויות שלהם. המסחור ויחסי הציבור של הפיקיות, באה לכסות על כלום אחד גדול. צמד אחיות שמנסות לעשות את המכה של הקיץ, בין חדרה לגדרה המיוזעות. וספק אם ישרדו יותר משלוש שנים. כי אין להן כלום להציע. מלבד יחסי ציבור שיגרתיים. כמו היי פייב או חמסה לפניהם. איפה הם היום, אגב? בעוד שלוש שנים הפיקיות ימצו, ויפתחו סלון לשמלות כלה. מוסיקה, בשבילן היא רק דרך להתפרסם. הן לא באמת יוצרות ואמניות עם אמירה מוסיקלית יחודית, מקורית, שאפשר לאהבו או לא. הן שום דבר מלבד יחסי ציבור. ואבא מפורסם, שמיצה כבר את כל הדרכים לקמבק את עצמו.

 

[Ricca]

את יודעת מה

אני מתפטרת מהדיון הזה.. מגלומאניה מגלומאניה, אבל תנסי להיות בנאדם, ותנסי להיפתח.\ אגב- חיזוי העתיד לא הוכח מדעית מעולם. אז אני נוטה לא להאמין לעתיד המדכא שתפרת להן. אני כן רואה את הכישרון בפיקיות. (להבדיל למשל מאהובתי רוני- יקח אותה אלוהים) ולגבי היי פייב- הם להקת הבנים הראשונה בארץ הם הוציאו איזה 4 דיסקים. הם עשו מהפך בפופ הישראלי והם פרצו את הדרך ללהקות כמו חמסה (שהתמוססו) רוני (למה נתתם לה את "הסוד"?) מיכל אמדורסקי (שעדיין כאן חייה ובועטת), ולדעתי גם לכל ההיפ הופ הציוני שמציף אותנו לאחרונה, כי הם הוכיחו שאפשר לעשות את זה כמו בחו"ל אבל בעברית. שיט.. שוב הפלגתי כאן. אני בכלל התפטרתי.

 

[קפת]

להיות בנדם* אני כנראה כבר לא אצליח

כי אני מתנשאת וכל מה שאני מדברת זה "שטויות במיץ עגבניות". אולי לפני שאת מתפטרת** תסבירי לי למה בדיוק אני צריכה להיפתח? כן, היי פייב ממש פרצו דרך. את דרך בורמה. הם לא היו חיקוי לכל מיני להקות בנים אמריקקיות? *שוב את חולקת לי סופרלטיבים מחמיאים. תודה. האם הסופרלטיבים האלה באים לכסות על תסכול מתמשך? או שסתם אין לך מה להגיד אז את חייב לרדת מתחת לחגורה? **עוד אקט שאת נוקטת בו סידרתית. למה זה?

 

[קפת]

וכל זה, כדי להוכיח לי

שאני צריכה להקשיב לפיקיות. למה, לריסה? כי את אוהבת אותן? אז בגלל שאת חושבת שיש מקום למשהו שטחי ורדוד לי אסור להעביר עליהן ביקורת? ויכוח די תמוה, כל השרשור הזה. וכשאני חושבת על זה, אנלא יודעת בעצם מה את רוצה להגיד, מלבד זה שאת אוהבתותן, שצריך לתת להן צאנס ושאני מתנשאת. יקירה, אם כ"כ נעים לך לאהוב אותן, מה את רוצה ממני? אני לא אוהבתותן. ולא אוהב אותן. נדמה לי שהסברתי גם למה.

 

[Ricca]

מה כואב לך?

שמת לב שבכל פעם שאני לא מסכימה איתך את ישר מתחילה לצטט אותי ומנסה להוציא אותי קטנה? את הבעת דעה מאוד לא מבוססת, לגבי הפיקיות ואיחלת להן עתיד במתפרה בדיזינגוף (לטוב ולרע). הסיבה שאת לא אוהבת אותן (אם הבנתי נכון, (אבל כמובן שאני לא מבינה כלום נכון בעולם הזה כי אני לא קפת, וצר לך עלי, ועל כך שאני חושבת שזה מאוד לגיטימי שנשים תשתמשנה במיניות שלהן לצורך קידום, אוי לריסה לריסה מסכנה לריסה, ככה רוצה שישלמו לה את החשבונות) זה כי הן פשוט עוד כלי בידי אביהן לעשות עוד סוג של קאמבק, ושמבחינה אומנותית הן בעצם סוג של כלום. אני ניסיתי להראות לך אותן מזוית קצת שונה, ולחלוק איתך את דעתי שגם לעשות שמח, ומרגש זה אומנות, שמעט מצליחים בה. ומה לעשות קפת, את מתנשאת. תשלימי עם זה. ובכלל להחליט שאתה לא אוהבת משהו על סמך זה ששמעת את זה במעורפל בטלויזה בקליניקה לטיפול בטחורים, זה שטחי. איפה מצריד- קול ההגיון ברגעים כאלה?

 

[קפת]

לא כואב לי כלום, מלבד הטחורים

אבל כנראה שלך כואב יותר, אם את לא מסוגלת לשאת את המחשבה שאני לא אוהבת, בלשון המעטה, את מה שאת, אולי, מעריצה... כנראה שלך יש בעיה איתי. כי אני בסככול כתבתי קטע קצר ושטוטי על הביקור שלי במרפאה ועל חווית הפיקיות שחוויתי שם. בשבילך זו התנשאות. מוזר, לא? או שאולי להבא אני לא צריכה לכתוב בפורום הזה את הדעות שלי, כי הן מתנשאות ואת לא אוהבת אותן? מה את מציעה, לי? ואגב, אם מצריד הוא קול ההגיון שלך, האדם שבא לכאן וכל מה שיש לו להעיר זה שכולם פה טיפשים, אז באמת לריסה... אולי אני צריכה להתחיל להתנשא עליך.

 

[בוגונביליה]

האם יש קשר

בין הויכוח לריסה-קפת, פיק-בעד-או-נגד, לזה שמחר יניחו את גופתה של נעמי שמר לצידה של רחל המשוררת על חוף הכינרת, שם אל מול הרי גולן? (בבית הקברות הכי שווה בארץ, אגב)