לא טיבעי....
זה לא טיבעי לעשות משהו נגד רצונך זה לא טיבעי להפסיד אפילו יום מהתקופה הכי נהדרת בחייך שלך (כי מי יודע אולי יהיה לי טוב מתישהוא פה) זה לא טיבעי שאחרי שעבדת כלכך קשה על האמון של האנשים מסביביך אתה צריך לעזוב אותם זה לא טיבעי שאחרי שעבדת כלכך קשה על ליצור ולהכיר חברים אמיתיים אתה צריך לעזוב אותם זה כלכך לא טיבעי שבנאדם שהיה הכי אופטימי שיש ותמיד דאג לעודד את כולם, יכול לעודד את כולם חוץ מעצמו זה לא טיבעי שאחרי שהחלטת מה אתה רוצה ללמוד בעתיד לא תוכל לעשות את זה כי קודם צריך ללמוד שפה חדשה זה לא טיבעי שאחרי שחלמת על השנה הזאת וחיכית לה 6 שנים (בשבילי זאת שנת הדרכה) החלום מתנפץ זה לא טיבעי שהמזג אויר שאתה רגיל אליו 15 שנה פתאום ישתנה לך. זה לא טיבעי שההרגלי לבוש שאתה רגיל אליהם 15 שנה פתאום שונים זה לא טיבעי שהדפוסי התנהגות שחיית לפיהם פתאום משתנים לגמרה וכמובן צריך להתאים את עצמך אליהם זה לא טיבעי לשבת ולרחם על עצמך שיש דברים הרבה יותר גרועים בעולם וגם לך בעיקרון אין שום דבר רע זה לא טיבעי לחיות בחדר קטן עם אחותך שלושה חודשים במלון אחרי שהיית רגיל לחדר גדול עם מקלחת משלך וזמן לעצמך זה לא טיבעי להיות בבית ספר שאתה לא מכיר אף אחד ובהפסקות לעשות את עצמך מברר דברים זה לא טיבעי ששואלים אותך איך היה בבי"ס ואתה משקר להורים שלך ואומר שהכל מעולה ולא טיבעי לענות לשאלה אם מפריע לי שאין לי מישהו לדבר איתו יותר מהיי וביי- שלא זה לא טיבעי לחכות לכל רגע אפשרי שאתה לבד במלון ולקרוא את המכתבים של חברים מהארץ ולפרוץ בבכי.... זה לא טיבעי שההורים שלך רואים שבכית אבל לא שואלים למה (כי הם בעצמם יודעים את התשובה) זה לא טיבעי להגיד למישהו שיהיה לו טוב במקום אחר שבעצם היה לו הרבה יותר מטוב לו איפהשהוא היה וכמובן שזה לא טיבעי לחיות במקום עם פיגועים, עם עוני ואבטלה, תאונות דרכים ועוד.... אבל זה הטבע שלי... ואני כלכך רוצה לחזור לחיות בו.
זה לא טיבעי לעשות משהו נגד רצונך זה לא טיבעי להפסיד אפילו יום מהתקופה הכי נהדרת בחייך שלך (כי מי יודע אולי יהיה לי טוב מתישהוא פה) זה לא טיבעי שאחרי שעבדת כלכך קשה על האמון של האנשים מסביביך אתה צריך לעזוב אותם זה לא טיבעי שאחרי שעבדת כלכך קשה על ליצור ולהכיר חברים אמיתיים אתה צריך לעזוב אותם זה כלכך לא טיבעי שבנאדם שהיה הכי אופטימי שיש ותמיד דאג לעודד את כולם, יכול לעודד את כולם חוץ מעצמו זה לא טיבעי שאחרי שהחלטת מה אתה רוצה ללמוד בעתיד לא תוכל לעשות את זה כי קודם צריך ללמוד שפה חדשה זה לא טיבעי שאחרי שחלמת על השנה הזאת וחיכית לה 6 שנים (בשבילי זאת שנת הדרכה) החלום מתנפץ זה לא טיבעי שהמזג אויר שאתה רגיל אליו 15 שנה פתאום ישתנה לך. זה לא טיבעי שההרגלי לבוש שאתה רגיל אליהם 15 שנה פתאום שונים זה לא טיבעי שהדפוסי התנהגות שחיית לפיהם פתאום משתנים לגמרה וכמובן צריך להתאים את עצמך אליהם זה לא טיבעי לשבת ולרחם על עצמך שיש דברים הרבה יותר גרועים בעולם וגם לך בעיקרון אין שום דבר רע זה לא טיבעי לחיות בחדר קטן עם אחותך שלושה חודשים במלון אחרי שהיית רגיל לחדר גדול עם מקלחת משלך וזמן לעצמך זה לא טיבעי להיות בבית ספר שאתה לא מכיר אף אחד ובהפסקות לעשות את עצמך מברר דברים זה לא טיבעי ששואלים אותך איך היה בבי"ס ואתה משקר להורים שלך ואומר שהכל מעולה ולא טיבעי לענות לשאלה אם מפריע לי שאין לי מישהו לדבר איתו יותר מהיי וביי- שלא זה לא טיבעי לחכות לכל רגע אפשרי שאתה לבד במלון ולקרוא את המכתבים של חברים מהארץ ולפרוץ בבכי.... זה לא טיבעי שההורים שלך רואים שבכית אבל לא שואלים למה (כי הם בעצמם יודעים את התשובה) זה לא טיבעי להגיד למישהו שיהיה לו טוב במקום אחר שבעצם היה לו הרבה יותר מטוב לו איפהשהוא היה וכמובן שזה לא טיבעי לחיות במקום עם פיגועים, עם עוני ואבטלה, תאונות דרכים ועוד.... אבל זה הטבע שלי... ואני כלכך רוצה לחזור לחיות בו.
ההורים שלי לפני כמה חודשים דנו באופציה של לעבור לארץ אחרת, כי כמו שכתבת יפה "...זה לא טבעי לחיות במדינה של פיגועים...", ואני יצאתי במסע שכנועים של למה להישאר פה. בינתים הצלחתי- מה יהיה הלאה? לא יודעת. אולי עוד שנה-שנתיים אני אמצא את עצמי בחו"ל, מתלבטת ובוכה בדיוק מאותן סיבות כמוכם. בקיצור, מאחלת לכווווווולכם המון המון הצלחה, תקחו את זה כמה שיותר בקלות ותזכרו שתמיד את משלנו ואנחנו שמחים לראות\לכתוב לכם