דע את הכוס המלאה!!
מורה רוחני ידוע גר ביער מבודד. פעם אחת הגיע לבקר אותו איש מלומד, שדרכו אצה לו, ולא יכול היה להתעכב הרבה. "מורה דגול, האם אתה יכול ללמד אותי משהו מהיר על מדיטציה והארה?" שאל. הביט בו המורה בחיוך ושאל: "מדוע אתה ממהר כל כך? שב, תירגע, שתה עמי ספל תה. ואחר כך נדון בעניין המדיטציה. יש לנו הרבה זמן לפנינו." אבל האיש המלומד היה עצבני וחסר סבלנות. הוא אמר שוב: "למה אנחנו לא יכולים לעשות את זה עכשיו? למד אותי משהו מהיר על מדיטציה עכשיו!" אבל המורה התעקש שהמבקר שלו יישב בנחת, יירגע מהדרך וישתה עמו כוס תה בטרם הוא מתחיל לדבר אתו. לבסוף, ראה המבקר כי לא יצליח להוציא מהמורה דבר אם לא יעשה כבקשתו, נכנע והתיישב על הקרקע. אבל בעניין ההתרגעות – לא היה סיכוי שיעשה זאת. הוא אף פעם לא יכול היה להירגע או להפסיק את השיח הפנימי התמידי שיש בתוכו. המורה לקח את הזמן שלו. הוא הכין את קנקן התה לאיטו, לא ממהר לשום מקום, והאיש המלומד שבא לבקרו ממש "ישב על קוצים". כשהיה התה מוכן, בא המורה והתיישב על הקרקע מול האורח. הוא הגיש לו ספל ותחתית והחל למזוג לו את התה. הכוס התמלאה ועלתה על גדותיה, תה נשפך ממנה אל התחתית, אבל המורה לא הפסיק למזוג ושפך עוד ועוד תה. "מה אתה עושה?? הכוס מלאה!! תפסיק למזוג!!" צעק האורח. אבל המורה המשיך לשפוך עוד ועוד. גם התחתית התמלאה ועלתה על גדותיה, והתה נשפך על האדמה. עכשיו האורח כבר היה ממש מעוצבן: "היי, אתה עיוור? אתה לא רואה שהכוס מלאה עד גדותיה ולא יכולה להכיל אפילו עוד טיפה אחת?!" המורה חייך, והפסיק למזוג. "זה נכון, הכוס באמת מלאה ולא יכולה להכיל עוד אפילו טיפה אחת. כך גם אתה ידידי המלומד, אתה מלא לחלוטין בידע שלך ובתפיסה שלך את עצמך. איך אתה יכול לקבל ממני ולו גם טיפת מידע נוספת על מדיטציה? אתה לא יכול להכיל עוד אף טיפה. קודם כל עליך לרוקן את הכוס שלך, ורק אז אוכל להתחיל לדבר אתך..."