לא חבר שלו

[אני גשרים לכל מיליך]

../images/Emo35.gif

אני מניח שאת/ה מסוגל/ת לקרוא אז תחזור/תחזרי להודעה הראשונה ותקרא/י את ההערה: "לא על רקע רומנטי". אחר כך קח/י הפסקה של עשר דקות כדי לא לאמץ את שני תאי המוח הבודדים שעוד עובדים (?) אצלך ותחשוב/תחשבי קצת. אם לא הצלחת תחזור/תחזרי אלינו ונסביר לך למה התכוונתי כשכתבתי "לא על רקע רומנטי". לא שידרתי, הוא לא שידר ולמיטב הבנתי הוא לא הומו וזה גם ממש, אבל ממש, לא מעניין אותי אם הוא כן. ובלי חלילה לפגוע (או שכן, ממש לא אכפת לי מאנשים שמתחבאים מאחורי כוכבית כי אין להם מספיק אומץ לצאת נבערים מול כולם) - כשמישהו מחליט שאני משדר לו משהו והוא מעוניין בי, זה לא בגלל הרקטום, אני מניח שיש לי עוד כמה דברים להציע. למשל הזין שאני שם עליך! (ושידרת כותבים בלי ה"א)

 

[עינת681]

דיי המומה מהניסוח הכה בוטה..

שלום גם פה אני קוראת, דיי חדשה( אני מהשרים!) קראתי ולא יכולתי שלא להגיב להתבטאות הנמוכה הזאת לא נראה לי הולם וזהו..

 

[אני גשרים לכל מיליך]

../images/Emo35.gif מה נסגר ../images/Emo35.gif

עד שדקרתי אותו בכל הגוף??? זה נראה לך מצחיק??? כי זה לא! אני ממש לא רוצה להתפלצן על הבוקר, אבל רק המחשבה שאנשים עושים צחוק מאלימות מגעילה אותי ברמות שקשה לתאר. ההומור המעוות שלך הוא לא בדיחה, הוא מציאות יומיומית שיותר מדי אנשים חווים. כמו הבחור שנרצח בחיפה בגלל ריב כלבים, כמו הנער שרק עכשיו יצא מבית חולים אחרי שעבר התעללות מצד בריונים שרצו לגנוב לו את הפלאפון, כמו אין ספור דוגמאות מהשנה האחרונה לאלימות סתמית ומיותרת. זה לא מצחיק אותי וזה מעורר בי תמרור אזהרה, כי אם אתה מרשה לעצמך להכנס לפורום הזה ולנסות להצחיק עם המשפט הזה "עד שדקרתי אותו בכל הגוף זה לא נגמר", אז אני לא רוצה לדעת איך אתה מתנהג מחוץ לגבולות הפורום. אני רק מקווה שכולך דיבורים ולא מעשים. ואם כבר אני אשפוך עליו חומצה? או אנסה לשרוף אותו כמו שקרה לפני שבוע באור עקיבא כששלושה בחורים ניסו להצית חברה של אחד מהם, או שאולי אני אכה אותו למוות או אגרור אותו ליער כמו שעשו רעי חורב ושותפותיו לאסף שטיירמן... מצחיק, לא?

 

[אני גשרים לכל מיליך]

כל כך הצחיק

שלא כתבת מי אתה ומה אתה ומשום מה יש לי רושם מה היתה הכוכבית הקודמת שלך. כן צריכים להיות כל כך רגישים לנושא של אלימות בחברה כי זה נושא רגיש. כן צריכים להיות רגישים כשכל אחד בפורום הזה יכול להיות מישהו שנפגע מאלימות או מישהו שקרוב אליו נפגע מיצר אלים של אנשים אחרים ואולי אותם זה לא יצחיק כמו שאותך ואת "חבריך" אניני הטעם. טיפוס לא אלים לא יכול לצחוק מאלימות!!! אני באמת מקווה שאף פעם לא תתקל באלימות המכוערת שמסתובבת כאן חופשי, אבל אם חו"ח יצא לך להתקל בה, תאמין לי שכבר לא תצחק הרבה זמן.

 

[החטא והשופטת]

אז קודם כל

הגיע הזמן לפתוח ניק קבוע. ולגשרים: פעם תסביר לי איך זה שאחד כמוך, שאין לו בעיית אסרטיביות ולא מהסס להגיד בצורה ברורה בוטה מתי עוברים לו את הגבול ומה לא מתאים לו (כמו שהוכחת כאן פעמיים), איך אחד כזה מוכן להמשיך לעבור מסכת של רגשות אשמה ונידנודים מצד האובססיבי כי "לא נעים לו". מה נהיה? ממתי לא נעים לך? ולמה?

 

[dana2909]

../images/Emo45.gif כל מילה בסלע!

 

[אני גשרים לכל מיליך]

../images/Emo3.gif

גם כן את... אם היתה לו כוכבית היה לי יותר קל.

 

[אני גשרים לכל מיליך]

לא חבר שלו

לפני כמה זמן פגשתי במסגרת צילומים שעשיתי בחור שניגש אלי והתחיל לדבר איתי. הוא היה מאוד נחמד וסימפטי ובסוף השיחה גם ביקש ממני את מספר הטלפון שלי. ביקש וקיבל. הערה ראשונה: לא על רקע רומנטי. עד מהרה גיליתי שהבנאדם החליט כתוצאה משיחה ידידותית אחת (גם כן ידידותית, החלפנו כמה מילים במהלך הצילומים) שאנחנו חברים והתחיל להתקשר אלי בלי הפסקה ("הלו, זה שלומי חבר שלך"... ממש) ובהמשך גם לשאול אותי מתי הוא יוצא איתי למסיבות ומתי הוא בא איתי ועם חברים שלי ביום שישי ("אתה לא"). נפנפתי אותו בצורה הכי עדינה שאפשר, אחר כך הפסקתי לקבל את השיחות שלו (למזלי הוא מתקשר גוביינא אז מראש אני לא מקבל את השיחה ונגמרה הבעיה) או להתעלם מההודעות SMS שלו. היתה תקופה מסויימת של פסק זמן (איזה מזל), ביום ההולדת שלי הוא התקשר אלי ושאל אותי מתי אני אוסף אותו למסיבה ("אני לא. אני נוסע עם חברים שלי. תרצה תגיע לבד". הוא לא בא) ועכשיו זה חוזר... בימים האחרונים אני מקבל ממנו SMS לדקה. הבוקר זה בכלל היה נורא "תתקשר אלי", "תתקשר דחוף", "נו, למה אתה לא מתקשר"... לפני כמה דקות הוא התחיל להפציץ שוב אז התקשרתי. אני אפילו מתפדח לספר לכם מה הוא רצה... שאני אתקשר בשמו לעובדת סוציאלית שמטפלת באחותו ואגיד לה להתקשר לאמא שלו. אין לי ספק שמאחורי זה מסתתר סיפור משפחתי קשה ולבי איתם, אבל בחייאת, נסו להבין את הפדיחות כשהתקשרתי (בטח התקשרתי, שאח"כ יקרה משהו על המצפון שלי?) לעובדת סוציאלית והיא בכלל לא הבינה למה אני (רבאק, מכירים את השם שלי...) מתקשר לבקש ממנה להתקשר למטופלת שלה (יוווו בושות). זהו. עד כאן. אני כבר לא יודע איך להסביר לו בעדינות שאני לא חבר שלו, לא מתכוון להיות חבר שלו וממש לא מעוניין בהטרדה הזו. אגב, כשניסיתי להוריד אותו ממני בעדינות - הוא לא הבין ועם כל הציניות שבי אין לי לב להעליב אותו. מסכן. עזרה...

 

[d u c k y]

הוא באמת נשמע מסכן

אבל לצערי מישהו יצטרך להגיד לו שזה לא מתאים... קצת מוזר לי שהוא הבין ממך שאתם חברים, וכנראה שיש אנשים שמחפשים חברים בצורה נואשת עד כדי חוסר תשומת לב לתגובות הצד השני. אבל הסיפור על כך שהוא רצה שתתקשר לעובדת הסוציאלית שלו...זה כבר נשמע יותר בעייתי.... תנהל איתו שיחה חיובית ותגיד לו שאתה נורא עסוק ותנסה לנפנף בעדינות תקיפה. או שתגיד שאתה עוזב את הארץ ואם כל זה לא יעזור...נקרא לאפי

 

[resputin]

הממ.

(או: אני מבין אותך, בערך, אני פלוס מינוס נמצא באותו מקום). האמת היא שרציתי להעלות על זה הודעה, אבל התעצלתי, אז לא ננצל"ש אותך, נשמור על טופיקיות, ניילל קצת, ונספר בקצרה; באחד ממפגשי הפורום פגשתי בחורה, אוקיי, סבבה.. נחמדה והכל, לא הרחבתי ממש איתה שיחה. אחר צהריים משעמם, נפגשתי עם חבר לכוס קפה והנה היא הייתה שם, כהפתעה, הצטרפה. אוקיי, סבבה. שיחה קלה, היה נעים, דיברנו והכל.. אבל שום דבר מיוחד. מכאן לשם, בינו לבינה, היא לקחה את המספר שלי. וצלצלה. וצלצלה. וצלצלה. אין לנו על מה לדבר, ממש, אבל זה לא מונע ממנה. לפי מה שהבנתי, היא גם חופרת רצינית אלא אם עוצרים אותה. ואני לא היחיד. זה לא מרוע.. או מסכנות. סתם לא מוגדר. אבל הגעתי להחלטה- אני בקשר הזה, לא רוצה. איך מבהירים? מבלי לפגוע, כמובן, אז יש את שיטת הפשוט לא לענות. -שאני מאמץ וחושב שגם לך כדאי. זה שהוא מתקשר בגוביינא, זה כבר חוצפה מסויימת. ולאסאמאסים לא חייבים לענות. יודע משהו? אם אתה באמת שלא רוצה ליצור איתו קשר, בכלל, אתה יכול אפילו להרחיק לכת ולחסום את הגישה של המספר שלו לשלך. נכון, לא נעים, וקצת לברוח, אבל אם אתה כמוני ואתה יודע שבאלגנטיות, כבר אי אפשר לצאת מזה, לפעמים עדיף להשאר בשקט. ככה שעצתי היא- לא לענות. פשוט. לא לתחנונים, לא לבכיות, לא לאלפפפיייי האסאמאסים שנשלחים. אפילו לחסום את המספר. מרושע, אולי, אבל מתישהו מתבקש, לא? אני חושב שהבהרת את עצמך. זה, או שתבקש שלא יצלצל יותר באסרטיביות.

 

[nutmeg]

מסכן, מסכן

אבל מטריד. משום מה (כנראה בשם המסכנות) הוא הצליח להכניס אותך לטרמינולוגיה שלו ושכחת מהי שלך. הרי בינינו גם אם חברך הטוב ביותר היה מתחיל להתנהג כך, לא היית שוקל להציב גבולות? להתלונן במשטרה על הטרדה? לא יודעת למה נסחפת למקום הזה, ואולי הזה שווה בירור, אבל מה שצריך לעשות עכשיו זה להגיד לבחור כמה דברים ברורים ולעמוד מאחריהם: 1) שגם אם היה סיכוי לפתח איתו חברות היא נגוזה לאור ההתנהגות שלו. לא מתאים לך חברות כזו. 2) שאתה לא מרשה לו לטלפן ולהטריד אותך יותר. אם הוא ממשיך להתקשר, אתה פונה למשטרה להתלונן. 3) שעשית טעות בזה שהתקשרת לעובדת הסוציאלית, זה לא היה נכון, לא תרם כלום ויצאת אדיוט (ואתה לא אוהב לצאת אדיוט). 4) שיגש לקבל עזרה מקצועית כי הבנת שיש לו מצוקות אבל לא אתה הכתובת לענות להן - גם כי אתה לא מקצועי וגם כי אתה לא רוצה לקחת אחריות עד דברים כאלו. זה לא לעניין. ועכשיו - באמת עליך להתלונן אם אינו עומד בהטרדה, ובאמת עליך להפסיק לענות לו כי כל שבריר וקמצוץ של יחס מצידך יעודד אותו להגביר את ההתנהגות שאתה רוצה למגר כי הוא יחשוב ש"הנה, יש סיכוי". הבט, יש עוד אנשים בעולם עם סיפור חיים קשה, לא כולם מתקשרים באופן אובססיבי ומטרידים אחרים במצוקות שלהם. לפעמים, כדי להתחיל לקבל עזרה מקצועית, צריך תלונה במשטרה. לא נעים לי לספר לך זאת, אבל זו המציאות.

 

[dana2909]

ואין לי מה להוסיף כמעט

רק לחזק את זה שממה שאתה מספר , הבחור זקוק לטיפול דחוף. ובאשר אליך, אין לך ברירה אלא להמשיך לא להיות נחמד אליו. עד שהוא יבין את הרמז, ולא להסכים לעשות כלום בשבילו. רק משהו שהיה לי מוזר, הוא מתקשר אליך בגוביינא??? מעבר לכל הצרות הבנאדם גם קמצן כרוני?

 

[nutmeg]

דנה -

זה לא "להמשיך להיות לא נחמד" אלא "להתחיל להיות החלטי ועקבי" ולא לשתף פעולה עם האובססיות של המטרידן. ואני מניחה שההוא התקשר בגוביינא כי כבר אין לו משאבים לממן את האובססיות שלו. עוד אני מניחה שלא רק אל גשרים הוא מתקשר.

 

[shellyland]

כצפוי, אני ממליצה על

הגישה הישירה. לשים את הדברים על השולחן זו (כמעט) תמיד הטאקטיקה הכי טובה. מוסקט היטיבה להסביר זאת (סורפרייז, סורפרייז!) ואין לי מה להוסיף על דבריה, מלבד להזכיר לך את המנטרה הקבועה שלה: אתה לא יכול לקחת אחריות על רגשות של אנשים אחרים, רק של עצמך!

 

[האגס 1]

קודם כל, צא מנקודת הנחה

שהוא חסר פרופורציות באופן כללי לקשרים, ושהוא לא עושה את מה שהוא עושה כדי להיות נודניק. הוא בוודאי לא מנוסה ביצירת קשרים ולא מבין את הפרופורציות שבין חברים קרובים לידידים. אילו הוא היה מבין, והיה רוצה קשר טוב איתך, הוא היה פועל הרבה יותר נכון. את כל זה אני מניח שאתה יודע. אבל מה שמובן מאיליו בשבילינו, לא מובן מאיליו בשבילו, ולכן, כמה שזה ישמע מוזר ואולי לא לעניין, צריך להסביר לו את העניין באופן כללי. אם תשוחח איתו על זה (הרי לא חסרות לך הזדמנויות בשביל זה , עם כל השיחות שהוא יוזם...) תבוא אליו עם זה בנימה ידידותית ולא בכעס, תישמע כאילו השיחה היא בין שני אנשים במעממד שווה, ולא כאילו אתה היותר חכם והוא האידיוט - כי הנימה הטבעית והידידותית היא הדרך הנכונה לגרום לו לקלוט את המסר. תבהיר לו שאתה לא נרתע מלהיות איתו בקשר במינון של ידידים, אבל שמכאן ועד לזה שיהיה לך תפקיד כה מרכזי בחייו - הדרך ארוכה, ושיש הרבה קשרים ידידותיים שדווקא מכורח היותם ידידותיים- רחוקים - הם הופכים להיות מוצלחים. הסבר לו שקירבה יכולה להתהדק עם הזמן, אם הידידות המינורית מוכיחה את עצמה. ולגבי מקרה העובדת-הסוציאלית - זה כמובן סימפטום - הסבר לו שזה לא שאתה לא מוכן לעזור לו במקרה הצורך, אבל במקרה כל כך רגיש ומורכב, זה לא נכון מצידו לערב מישהו שלא מעורב בחייו לעומק, ושזה יכול רק לגרום נזק בדיוק איפה שהוא מחפש תועלת - גם לסיפור עצמו, וגם ליחסים. אבל אל תקרין כלפיו אנטי, הקרן תבונה - וזה יעבוד.

 

[אני גשרים לכל מיליך]

ראשית כל ../images/Emo51.gif לכולכם

שנית... הוא לא כזה מזיק כמו שזה נראה. האובססיביות הזו היא לא מהסוג המטריד, אלא מהסוג האומלל. קשה להסביר את זה, אני לא מרגיש מוטרד או מאויים או מוצק (מלשון הצקה) בגללו, אלא פשוט חוסר נוחות. אתן דוגמה הפוכה: היתה תקופה מסויימת שכמה ילדים קלטו איפה אני גר והתחילו לעמוד מתחת לבניין שלי ולצעוק "שלומי, שלומי". רוב הפעמים שהם עשו את זה בכלל לא הייתי בבית, כשכבר כן הייתי בבית התעלמתי. זה הציק לי. יום אחד הבנתי מי עושה את זה (שכנים מהבניין שממול). לילה אחד כשזה כבר עלה לי על העצבים הנחתי את האגו בצד, יצאתי למרפסת וקראתי להם כמעט חצי שעה. זהו, מאז הם לא מזכירים את השם שלי יותר. ועל זה נאמר: פלצן פלצן אבל גם לי יש גבול. לעומת זאת הבחור הזה הוא באמת נורא מסכן. אני חושב. הרושם שאני קיבלתי הוא של בחור חסר אמצעים (וכנראה גם חסר חיים) שנורא רוצה להיות חבר שלי, ולא בגלל מה שהוא מכיר אלא בגלל מה שהוא חושב שהוא מכיר. עם כל הכבוד והמחמאה שבעניין (וזה מחמיא, אני מודה) אין לי כל עניין בקשר הזה. על אחת כמה וכמה כשמדובר במצוקות קשות יותר (עובדת סוציאלית וכו') א-ב-ל משטרה??? מה עשה רע הבחור שאני אביא עליו משטרה??? גם ככה ליבי עליו אז אני עוד אלך ואפגע בו? אין לי לב להעליב אותו ולהגיד לו "צא לי מהחיים". השאלה היא אם יש דרך עדינה לעשות את זה, מבלי שיפגע ובלי לרדת למחתרת... אני יודע שזו קצת התקלה כי אני לא מושך לא לפה ולא לפה, אבל אני בנאדם בעייתי, אז שווה לנסות לעזור לי... אחרת אני אטריד אתכם באובססיביות. יש לי טלפונים של כולכם. חכו לSMSים

 

[nutmeg]

אז זהו

שכמו שתארת זאת - אין דרך עדינה לקלף אותו ממך. הרי הבנאדם לא ממש קולט רמזים ונמצא בסרט שלו עצמו - עם תפקיד מלוהק מראש לשלומי, בלי קשר לשלומי האמיתי. אתה תחליט כב חבד מה אתה עושה עם התפקיד הזה - לא אף אחד אחר.

 

[אני גשרים לכל מיליך]

מה זאת אומרת?

מלהקת את בראד פיט לתפקיד שלי. מה? יש מישהו שיותר דומה לי ממנו?

 

[resputin]

ואם פשוט.. לא תענה?

טלפונים, אסאמאסים.. תחסום את המספר.. משהו. כך לא תוטרד, אפילו אם זו ברמה הקלה ביותר של המילה, והוא <בתקווה> יוותר, או יתרושש עד גמילה. לא נעים, לא נעים אבל גם לא חייב.

 

[אני גשרים לכל מיליך]

זה מה שאני עושה

היתרון בשיחות גוביינא זה שלא צריך להמתין אפילו, ברגע שאני שומע את ה"שלום" של בזק אני מנתק. היו קטעים של תחמנות... יום אחד אחותו התקשרה וביקשה ממני להתקשר אליו (משפחה מוזרה), אז לא היה נעים. לפעמים הוא מתקשר ומבקש את אותו הדבר, לרוב אני דוחה אותו ואומר שאצלצל מאוחר יותר. אין צורך לספר שהמאוחר יותר לא מגיע. אבל לא תמיד זה מצליח. אבל אני בכל זאת חושב שמה שמפריע לי באמת זה לא הטלפונים (רבאק, יש יחצ"נים שמטרידים אותי יותר ואני לא מתלונן במשטרה...) אלא המחשבה שלו שאנחנו חברים. שיתקשר כמה שהוא רוצה (טוב, בלי להגזים). אבל שירד מהרעיון לצאת לבלות איתי או שאני אבוא לבקר אותו או כל מחשבה חברית אחרת. כמו שכתבתי בהתחלה בהתחלה: לא חבר שלו. נ"ב - אפשר לצרף לשרשרת קיטורים: נמאס לי שזה בכלל מעסיק אותי. כאילו, מה נסגר?