לא הרבה

לא הרבה

לפעמים שיחה אחת
של בוקר יום שישי
על החיים
עם בני בכורי

יכולה להבעיר בי גאווה ועוצמה של נחת
השיחות האלה שלנו
מגלות לי כל פעם איזה איכות יש בו
אין להם זמן קבוע לשיחות האלה
הן מזדמנות והן הרגעים הקסומים
בהם אני נוגעת בעולמו בחלומו בתקוותו
ובהרגשתו וזה קודש לי הרגע הזה

ואני רק אמא
 
ואצלי?

אחד עכשיו שוכב חולה באיזו דירה בסידניי וקשה לשוחח איתו..אין לי מושג מה הוא עושה על מנת להבריא..
[מצונן ויש לו מלא אלרגיות]
והשני מטייל לו בקליפורניה
והשלישי בארץ
וכל אחד תופס כיוון אחר....בסוף....מחכה לאוקטובר שיבוא..המון ארועים

אז שיחה של WHATSUP זה מה יש כרגע....

מקטרת...
 
למעלה