לא הכל טוב ט׳ לצערי.

lital172

New member
לא הכל טוב ט׳ לצערי.

אז הגיע הזמן להודות שקשה אבל עכשיו זה כבר יותר מדי . שוב אמא דיברה איתי אמרה לי שהתוצאות של המוח של מאיר לא טובות ויש גרורות חדשות.... הלב נשבר מחדש. מחכים כל כך הרבה זמן לתקווה וכל הזמן עוד בשורה רעה עוד השמדה והלב נגמר. והמחשבות צצות. השבוע יוצאת לחוףש שובעיים מהעבודה.. אז לא צריך להיות חזקים לא צריך להיות עם ידיים נקיות. אין ילדים לטפל בהם.. ליאור ניער אתה כמובן. אמר הוא לא מוכן. אםילו לא שריטה קטנה. ואני באמת לא רוצה לעשות כלום... אז נשברת ובוכה מדי פעם. כל דבר קטן שמזכיר והדמעות יורדות . אומרת לעצמי שאסור לי לפצוע את עצמי. לא מגיע למשפחה שלי שוב לפחד עלי. מספיק יש כאב לאמא ודאגה בלתי פוסקת על הבן זוג שלה. וחוץ מזה עוד שבועעים אני חוזרת והילדים צריכים אותי והידייים והרגליים והבטן שלי צריכות להיות נקיות. אז לא.... מנסה להאחז במשהו. קניתי היום מתנות לילדים ליום האחרון.. זה שימח אתי מאוד.... תחבקו אותי קצת בבקשה? הכל בסדר.. רק קצת לא בסדר נכנס לי לראש...
 


ואל. את יודעת שזה לא שווה את זה. זה פתרון אולי לכמה שעות, ואז מה?
 

lital172

New member
אני יודעת

פשוט בעיקר פוחדת ועצובה... וזה מושך קצת כי יש שקט וגם השניה שקט הזו.. זה משהו שאני כל כך צריכה אבל.. כמובן שאני מעיפה את זה מהראש שלי.. תודה חלומות.
 

lital172

New member
וזה המון המון.

כבר יש לי אוסף חיבוקים שלך שמחזקים אותי בכל עת. תודה אורי.
 

TinaBa

New member
יקרה שלי...

כל כך עצוב לי לשמוע.
זה מצב נוראי. שאדם יקר מתדרדר ופשוט אין מה לעשות....

אולי תנסי לעשות רשימה של דרכי התמודדות בריאות שיכולות לעמוד לצידך ברגעים הקשים?
נגיד, ליאורי זה אחת מהן.
מה עוד?
מה מעודד? משמח? משכיח?
ובבקשה- אל תחתכי... זה לא באמת עוזר... ואת יודעת את זה.

ואני תמיד פה בשבילך. גם במרחב הוירטואלי וגם בעולם האמיתי...

מחבקת בלי סוף.
 

lital172

New member
מתוקה שאת

רעיון טוב לכתוב. זה בעיקר ליאורי וילדים ומשפחה וחברת. סדרות שאני אוהבת... באמת שאני מחייכת ושמחה וטוב אבל בשניה שזה בא לי לראש... תופס מקום העצב הגדול. התרגשתי שכתבת שאת כאן גם במרחב הוירטאולי וגם במציאות.. שימחת אותי מאוד. אוהבת אותך. שמרי עליך ועליה.. ומקווה לראותך בקרוב. וכן לראות בן אדם ששוקע בן אדם שהיה הכי חזק ועכשיו הוא כמעט הצל של עצמו הכי קשה בעולם....
 

TinaBa

New member
מציעה לך

להיעזר בשיטת הפתקים של אנג'לה (האחות מתה"ש)-
קחי פתקים צבעוניים קטנים כאלה, ועל כל אחד מהם תכתבי משהו שאת יכולה לעשות כשרע לך.
דברים קטנים שמשמחים, שעוזרים...
ושימי אותם בכיסים.
וכל פעם שהמחשבות מציפות- תוציאי את הפתקים ותבחרי אחד (אבל חייבים לבחור לפחות אחד, וחייבים לבצע).

אני חושבת שהכנה של הפתקים עוזרת כשלעצמה, ובטח השימוש בהם אח"כ.

מחבקת
 

חורה

New member
בלי מילים

סתם שתדעי שקראתי ואני לא מסוגלת בכלל אפילו להבין את התחושה. אבל מנסה קצת לעודד
 

lital172

New member
נעים

לקבל חיבוק מבין וששולח נחמה.. תודה מתוקה. הלוואי ולעולם לא תצטרכי להבין את התחושה הזאת. זה קשה מנשוא....
 
חיבוק!!!

הלואי שיכלתי להביא לך יותר מחיבוק...
אין לי מה לומר...

אני כאן עם אני יכולה לעזור בכל דרך!!!
 

someone343

New member


קוראת ועצובה יחד איתך.. מקווה שהדברים יסתדרו בקרוב והסערה תחלוף, אנחנו כאן לשמוע אותך.. גם אם הכל בסדר ורק קצת לא בסדר,
חיבוק חזק!!
 

lital172

New member
עשית לי דמעות טובות.

״ גם אם הכל בסדר וגם אם קצת לא בסדר״ עשה לי המון ונתן לי אישור שאפשר שמותר ושיש מי שיחבק... תודה על זה . הלוואי והסערה תחלוף ולא יהיה אובדן כואב..
 

skiper63

New member
יקרה


קודם כל אני שולחת המון חיבוקים (גם אם הם לא ממשיים, אני יודעת שבמצב הזה זה באמת הדבר היחיד שעוזר קצת)

וגם - זה בטח לא עוזר, אבל אני מזדהה כמעט עם כל מה שכתבת (פחות או יותר, לא יכולה לפרט יותר מדי פה... אבל יש שורה שיכולתי לכתוב בעצמי), אז אולי מה שקצת יכול לעזור זה שיש מי שמבין אותך...

בקשר לזה שאת לא חותכת את עצמך - אני בטח לא צריכה להגיד לך שזה לא פתרון אמיתי, שזה מפחית את הכאב רק לרגע, ועדיין רציתי לחזק אותך שאת מתאפקת ונמנעת מלעשות את זה...
אני יודעת כמה זה קשה, ואיזה יופי שיש לך את ליאור שיקל עלייך בתהליך...

תבכי כמה שאת צריכה, זה משחרר...

אני פה איתך, מחבקת חזק
 

lital172

New member
ממש התרגשתי

מהמילים שלך מהנוכחות שלך והרצון הטוב. תודה רבה על הכל. כמובן אם תרצי לדבר ולשתף מה שיושב אצלך בלב... אני תמיד כאן...
 

hory0

New member


קראתי ורוצה להגיד כל כך הרבה, אבל לא מסוגלת כרגע..

שולחת חיבוק!!
 

lital172

New member
תודה על הקריאה

והחיבוק והצורך להגיד לי מילים טובות. שמרי עליך. טוב שאת כאן איתנו.
 
ליטל,

אני מצטערת לשמוע על מאיר. נשמע כל כך לא פשוט, ובעצם, לא נכנס לך לא בסדר לראש - זאת מציאות כואבת שאת צריכה להתמודד איתה. ואת עושה את זה בגבורה כי את בוחרת באפשרויות הבריאות להתמודד איתה ולא בחולות. תשמרי עלייך.
מחבקת.
 

lital172

New member
נכון אני צריכה

לזכור את זהתמיד.. שלמדתי להתמודד אחרת שהפעם אני בוחרת גם שיש כאב להתמודד בבריאות ולא בחולי. וזה הישג אדיר. תודה שהראית לי את זה.
 
למעלה