לא הולך לנו עם האוכל..

[שושן בשם אחר]

לא הולך לנו עם האוכל..

בזמן האחרון, הילד (1.5) פשוט לא אוכל בבית. לא משנה מה אני מכינה, דברים שאוהב, דברים חדשים, דברים שהוא מבקש, מתוק, מלוח, חריף... הוא לא מוכן שיאכילו אותו, והוא לא מוכן לאכול לבד. עד עכשיו היינו אוכלים כולנו ביחד אבל עכשיו כבר ניסינו הכול. ביחד, לבד, אנחנו יוצאים מהחדר, אנחנו בחדר ומעודדים/משבחים, אנחנו מנסים להאכיל, אנחנו מתעלמים, אווירונים למיניהם, לטבול בגבינה/קטשופ, אפילו ניסינו להאכיל "על הדרך" ולא בכיסא אוכל. כלום. או שהפה נעול, או שהוא לוקח ביד, מכניס לפה ומוציא. וזה ילד שאוכל איתנו את האוכל של הבית מגיל 7 חודשים. מעולם לא היו לנו בעיות. בגן הוא אוכל בסדר, לפחות לפי מה שהגננות טוענות ולמרות שהוא היה קצת חולה אני מתחילה להרגיש שזה לא עניין רפואי אלא התנהגותי. בגדול, לא אכפת לי שלא יאכל. הוא במשקל ממוצע ולא יקרה לו כלום אם כמה ימים הוא לא יאכל, עד שהוא יבין שאין קונצים עם האוכל. אממה? פתאום הוא מתעורר ב-1 לפנות בוקר מורעב וצורח. שום דבר לא מרגיע אותו חוץ מבקבוק. ושלא תחשבו שלא ניסינו מים ומוצץ וליטופים וידיים וכל זה. הוא רעב ואם לא נאכיל אותו הצרחות יכולות להמשך שעות (ניסינו). אני מאוד מתנגדת לבקבוק בלילה. זה לא בריא, זה הרגל גרוע וזה גם משבש לכולנו את השינה בלי שום סיבה. אבל אובייקטיבית אני מבינה שהוא רעב, אני לא יכולה לסרב לתת לילד אוכל ולתת לו לצרוח מרעב, נכון? מה עושים? לא רוצה להכריח אותו לאכול אבל רוצה לישון!!! ואני כן נותנת בקבוק לפני השנה כרגיל. זה לא מספיק כנראה לפצות על יום שלם.

 

[Honey Annie]

רעיון קטן

אין לי מושג אם זה יעזור אבל לבן שלי זה התאים. התחלתי לבשל אוכל בטעמים מאוד נייטרלים. פסטה - אוכל בלי כלום. גבינה לבנה 5% בלי כלום. תפוח עץ ירוק - חתוך דק דק ומקולף בננה עגבניה מגוררת אבוקדו (בלי כלום!) בקיצור - מעט טעם. הוא לא אוכל תמיד או הרבה - אבל אוכל קצת. גם אצלנו כשלא אוכל הוא מאוד רעב בלילה. אני נותנת רק מים בלילה ויהי מה.

 

[שושן בשם אחר]

תודה, אפשר עוד שאלה?

האמת שהטעמים הנייטרליים עובדים אצלנו עוד פחות טוב. בננה שהיה טורף עכשיו משאיר חצי. גבינה לבנה שהיה משוגע עליה בכל צורה, בקושי מוכן לקרב כפית לפה. דווקא אתמול אכלנו סלט אבוקדו והוא התעקש ללקק את החצי לימון שהיה על השולחן. ליקק לימון - אכל ביס מהפרוסה. ליקק לימון - אכל ביס פרוסה. נראה שמתובל עושה לו את זה יותר מעדין ואפילו ממתוק. אבל השאלה - אם הילד רעב ואת נותנת בלילה מים, זה הרי לא משביע אותו. שלי אישית - פשוט צורח. אז מה עושים? קראתי על גמילת לילה (לנו לא היה צורך כי הוא הפסיק לאכול בלילה בגיל חודש בערך) ואני מבינה שהרעיון הוא לחבק ולנחם אבל להסביר שבלילה לא אוכלים. אני לא יכולה לעשות את זה. הוא לא מוכן שיגעו בו, ובוכה "בקבוק" או "מטרנה" או "אוכל". לתת לו לצרוח ככה?

 

[י י ל י]

שיניים?

כשלנו יצאו השיניים הטוחנות זה היה סיוט, בוודאות היתה ירידה באכילת המוצקים. אם זה אכן זה פשוט לחכות בסבלנות שיגדלו השיניים.

 

[שושן בשם אחר]

לא, השיניים כבר יצאו

גם אם פספסתי איזו שן שחסרה, אין אצבעות בפה או ריור, אז לא נראה לי שזה זה. וגם לנו היה סיוט כשיצאו הטוחנות, זה משהו אחר וגם התנהגות אחרת לגמרי. תודה על הניסיון...

 

[Honey Annie]

בקבוק לילה

עד גיל שנה הבן שלי אכל בסביבות השעה 2 וחצי בלילה עוד בקבוק ולא נלחמתי בזה. לאחר גיל שנה דיללתי את זה במשך כמה ימים והוא זנח את ההרגל. מה שכן - בוקר וערב הבקבוקים כרגע מורכבים ממתכון כדלהלן: 180 מ"ל חלב עזים, מעט מים חמים (שזה לא יהיה קר מדי), כפית מדידה אחת של סימילאק 3 (נותן טעם וניל), תוספת של חצי כפית פרוטק, 6 טיפות ברזל ו-4 טיפות D. בנוסף - 8 טיפות אומגה 3. כך לפחות אני מרגישה שאת החסרים בתזונה הוא משלים מעט בבקבוק. הבן שלי מאוד רזה וחשוב לי שלא יירד עוד במשקל. הוא באחוזונים 3-5 לאחר התעקשות שלי שיאכל. בקבוק כזה בכו"ז יותר משביע מתמ"ל לבדו כי גם יותר סמיך. מעבר לזה אין בקבוקים - רק מוצקים. הבן שלך אולי יסכים לדייסה לפני השינה? זה יוצר אצלם ממש יציקה בבטן. הבן שלי לא מוכן לטעום.

 

[פלגיה]

נשמע שמשהו עובר עליו

אולי צמיחת שיניים, אולי הוא "מבשל" מחלה כלשהי.

 

[אמאפלפלת]

יכול להיות שיש לו חוסר בברזל?

בן של חברה שלי שהיה אכלן גדול גם פתאום הפסיק לאכול בגן לא שמו לב יותר מידי אלא בעיקר בבית אחרי בדיקת ברזל ראו שיש מחסור גדול והתחילו לתת טיפות ורק אז שהוא חזר לאכול פתאום בגן שמו לב כמה שהוא באמת השתנה בנוסף, תנסו לשאול אותו מה הוא רוצה לאכול. להציע כמה אופציות ושהוא יחליט לי יש ילד שאף פעם לא היה אכלן גדול ולצערי גם בגיל שנה וחצי נאלצתי לתת בקבוק בלילה מתוך רעב אמיתי אבל לאט לאט המצב השתפר ועכשיו הוא לפעמים אוכל יותר מאשר ילדים אחרים (רק שלוקח לו לאכול במשך שעה

) בהצלחה

 

[שושן בשם אחר]

הממ. זהירות תיאורים פלסטיים...

בבדיקת דם של גיל שנה, שעשינו בגיל שנה וחודשיים בערך, לא היתה שום בעיה. אני לא מתה על הרעיון לדקור אותו שוב אבל אולי אם זה ימשיך באמת נבדוק. לגבי לשאול אותו - את צוחקת עלי? אני יכולה לשאול והוא אפילו יכול לענות, אבל בין זה לבין מה שהוא יאכל - הקשר מקרי בהחלט. הנה ארוחת צהריים של היום, למשל (סליחה על האורך, אני פורקת תיסכולים): יש מרק, יש כדורי בשר עם פתיתים בצורת כוכבים, יש סלט ירקות, יש פריכיות שהוא אוהב. יש מים כמובן. מגישה מרק - פוצח בקריאות שמחה "מרק!" "מרק!" מנסה להאכיל אותו - לא לא לא ומסובב את הראש. משאירה לו את הכף שיאכל לבד - הוא מתעסק בלהעביר מרק מהקערה למגש. לאט ובשיטתיות. לוקחת את המרק - צרחות של "מרק!" "מרק!". מחזירה - אוכל כף אחת ושופך חצי מרק על עצמו. מבסוט לאללה. שמה על המגש גם צלחת עם בשר ופתיתים - צרחות אושר "כוכב!". אוכל שני כוכבים בדיוק, ומתחיל להטביע אותם בקערת המרק. מבקש פריכית, טובל אותה במרק, מלקק קצת. מתחיל לשבור חתיכות מהפריכית ולהטביע גם אותן במרק. אח"כ מנסה לדוג אותן עם כף. אוכל קצת. עובר לשלות אותן עם היד. נזכר שהוא בעצם לא רוצה מרק ומעיף אותו מהמגש. בוכה שהוא רוצה מרק. אבל אין יותר מרק. בשלב הזה הילד מבקש עגבניה. מקבל. בונה מגדל יפה מעגבניות ופתיתים. אני דוחפת לו איזו חתיכה של בשר, ככה בשביל המצפון שלי. הוא יורק אותה החוצה. אח"כ מוצא אותה בצלחת ואוכל אותה בגאווה רבה. מבקש מים. שותה. זורק את הבקבוק על הרצפה, מושיט לי את הצלחת שלו ומבקש לרדת מהכסא. נגמרה ארוחת צהריים. אוף!!!

 

[Honey Annie]

הזדהות

אצלנו ארוחת הערב אורכת כשעתיים בגלל המשחקים האלה. מוכן לאכול בד"כ רק אם בסופו של דבר מדליקים את הטלויזיה. מוזרות אמיתית שלו - רוצה לפתוח את המקרר ומבקש אלפלפא ואוכל בתאבון רב. מעדני חלב חביבים עליו בעיקר מילר עם תות. מתכון פשוט לביצה שאוהב: מגררים עגבניה ושמים במחבת עם שמן זית ושן שום. מוסיפים מלח ואת הביצה. אוכל את זה לפעמים יותר טוב. תוכלי לנסות אולי להושיב אותו על כרית מגביהה על כסא ליד השולחן ולא על כסא עם מגש - יכול להיות שירגיש יותר מחויבות לאכול כמו כולם. אין לי מושג אם יעזור אבל מנסה את מה שעבד אצלנו חלקית. קחי בחשבון שהם אוכלים בסה"כ 1000 קלוריות ביום וזה בסדר - כך שזה לא הרבה ממילא.

 

[אמאפלפלת]

את אוכלת ביחד איתו?

נראה לי שהוא פשוט רואה את האוכל בתור משחק וגם זה בסדר עד גבול מסויים אם הוא רק משחק ולא אוכל הייתי אומרת לו שעכשיו הזמן לאכול ולא משחקים עם אוכל ואם הוא לא יפסיק אז תקחי לו את האוכל בנוסף מאוד ממליצה להפגש עם חברים אחרי הצהרים ולאכול ארוחת ערב משותפת - ברגע שהם אוכלים יחד התאבון נפתח ודבר מאוד מאוד חשוב מניסיון - אל תהפכי את האוכל לISSUE. אם הוא רעב הוא יאכל. אם הוא לא אוהב שאת מאכילה אותו אז אל תדחפי לו אוכל לפה. גם איתן היה סרבן אוכל נוראי אבל לאט לאט הוא התחיל לאכול יותר ויותר ולהוריד תא הבקבוק בלילה והיום

הוא כבר אוכל נהדר.

 

[אמא לשקדי]

מזדהה איתך לחלוטין - ואין לי פיתרון

שקדי שלי בדיוק כמו שאת מספרת - רק שאצלו זה מיום שהוא נולד הוא אף פעם לא אהב לאכול ואף פעם לא מצאתי דרך אחרת אותי זה משגע כי זה לאורך שנתיים וחצי נאבקים באוכל שלו והוא רזה מאוד מאוד מאוד !!! מצטערת שאין לי איך לעודד אותך והלואי שמישהי תענה לך ואני גם אלמד מכך אבל עד עכשיו כל מה שכתבו לך כבר ניסיתי ואין לזה שום פיתרון - אני הפסקתי לתת את הבקבוק של הלילה לפני פחות מחודשיים ויש לי יסורי מצפון כי הוא בוכה ממש מרעב הוא אומר שהוא רוצה לאכול ושהוא רעב אצלי הוא כבר מדבר ומסביר את עצמו היטב אבל אין לי ברירה הוא חייב ללמוד לאכול במשך היום ולא להשלים חוסרים על חשבון השינה הלילית של כל הבית. לבנתיים עדיין יש בכי בלילה אבל זה הולך ומשתפר . בהצלחה.

 

[אמא עמיתית]

מהתיאורים שלך (גם הפלסטיים../images/Emo13.gif)

נראה דווקא שהוא כן אוכל,אמנם מעט אבל עדיין משהו כן נכנס לפה. מציעה כרגע להתמקד במאכלים האהובים עליו ביותר שאת יודעת שוודאות שהוא יאכל ולהתרחב משם. זאת תקופה וזה יעבור. בהצלחה

 

[vilala]

לא חושבת שצריך להילחץ...

זה תקופה וזה עובר. גם שלנו בגיל הזה הייתה עושה קונצים ולא רוצה לאכול כלום. אחרי ארוחת הערב (שהיא לא אכלה כמעט כלום) הייתי מביאה לה דייסה לפני השינה ובבוקר שוב פעם דייסה (גם וגם של מטרנה). ולפעמים באמת הייתה מתעוררת באמצע השינה והייתה רוצה לאכול שוב דייסה. היינו אומרים לה שהיא כבר אכלה בערב ובבוקר היא תקבל שוב... הייתה בוכה קצת ונרדמת. עד שהיא למדה שהיא לא תקבל באמצע הלילה דייסה ואז כבר בכלל לא הייתה מתעוררת ובאופן אוטומטי הייתה ישנה שינה רצופה וחזקה עד הבוקר. אני ידעתי שהדייסה שהיא אוכלת לפני השינה היא מספיק משביעה אותה ואין שום צורך להביא לה עוד באמצע הלילה, גם אם היא מתעוררת ובוכה. באיזה שהוא שלב, לקראת גיל שנתיים כבר התחילה לאכול ארוחות ערב מלאות ואז כבר הורדתי לה לגמרי את הדייסה לפני השינה ורק בבוקר אני מביאה לה דייסה (סתם כי זה חורף וקר).

 

[mAmA MiSiSiPi]

../images/Emo41.gifנצ"לש תאבון מוגבר../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif

לפני שבועיים הוריי היה מאוד חולה שילשולים והקאות הוא ישן במשך 4 ימים כמובן שלא אכל ושתה במזרק מים שהזרקתי לו לפה .לאחר שהבריא פתאום התחיל לפצות את עצמו בכמויות אוכל אדירות חשבתי שזה יהיה ככה בימים הראשונים אחרי מחלה אבל אני רואה שזה ממשיך. הוא כל הזמן רוצה לאכול ובלי עין הרע כל מה שהוא מבקש הוא גם מסיים ועוד טורח ללקק את האצבעות. הוא גם בא בכל מיני בקשות מוזרות לחם ב23:00 בלילה או נקניק ישר אחרי שקם משינה.... זה בסדר כל העסק הזה או שיש פה בעיה? {שלא תבינו לא נכון הפולניה שבי מתענגת על ביס שהוא לוקח} מה גם שהוא מאוד גבה לאחרונה לעומת תחילת השנה שהיו שני ילדים שהיו גבוהים ממנו פתאום הוא הפך להיות הילד הכי גבוה בגן. קפיצת גדילה בגיל שנתיים וחצי?

 

[נייטנייט]

יש מצב,גם שלי ניהיה ככה לאחרונה

רעב תמיד וטורף הרבה,אתמול זלל 3 פרוסות לחם,בדכ אוכל רק אחת מבקש עוד ביצה עוד קציצה תאמת אני מרוצה שהוא אוכל טוב...למרות שהוא עדיין נמוך...

 

[רונית י]

זה טבעי אחרי מחלה, אפילו כמה שבועות אחרי.

 

[אסנת ונסי]

אחרי מחלה בדר"כ יש תקופת זלילה

להשלמת החוסרים

 

[בוליפלג]

אכן יתכנו השלמות לאחר מחלה וגם

מדי פעם יש 'בוסטים' של אכילה למשך מספר ימים/שבועות שאח"כ מתמתנים. לא קוראים לזה 'קפיצת גדילה', אבל כנראה שיש בהחלט קשר בין הצריכה המוגברת להתפתחות הפיזית

תהני מכל רגע

 

[י י ל י]

אני נורמלית מזה שאני לא לחוצה מזה שהיא לא אוכ

אחינעם בת שנה ו4 וחצי חודשים, והיא ממש ממש לא אכלנית. אני תמיד מציעה לה, היא מנקרת קצת עם הידיים (כמו שאמא שלי אמרה - נו האחות שאלה על תפיסת צבת, שתראה איך היא תופסת מעולה). אז במעון הם אומרים שהיא אוכלת ובבית היא בקושי אוכלת. לדוגמא היום - אכלה ב16:30 קצת פתיתים, ניקרה עד שנמאס לה. אח"כ שני בקבוקים , אחד שלה ואחד של חברה שהיתה פה. א. ערב- אכלה 2 כפות גבינה לבנה ושתתה חצי אקטימל. חוץ מזה שהיא לא אכלנית יש לה קטע מוזר, היא אוהבת מאכלים שונים אבל לא יחד. היא אוכלת גבינה לבנה והיא אוכלת חביתה, אבל בשום פנים ואופן לא באותה ארוחה. (בבית, במעון היא אוכלת הכל) בקיצור היא עושה לי סנקציות.