לא הולך לי..

soofgania

New member
לא הולך לי..

איך אני משכנעת את עצמי ,איזה כיף נגמלתי/היא לא חסרה לי כשלמעשה אני חשה אומללה ומשתוקקת לסיגריה. תקופה ארוכה אני מנסה לשנות את התפיסה ולא הולך לי..
 

soofgania

New member
כן

בעוד שלושה שבועות אהיה שם
 
שלושה שבועות זה לא מעט זמן!

גם לא סוף העולם אבל כדאי לנסות להתקדם בכיוון. המלצה שלי- תנסי להשיג עותק של הספר, ותתחילי לקרוא כמה שיותר מהר, מקסימום לא תצטרכי את החיזוק של הסדנה. מינימום, תבואי מוכנה טוב יותר לחיזוק. הרי הכל הוא להבין את ההגיון בדבריו של אלן קאר - להבין - ולא לשכנע!
 

soofgania

New member
קניתי את הספר

וכמה ימים לאחר שסיימתי לקרוא אותו השתתפתי בסדנה. הכל הגיוני שם ובכל זאת כשניסיתי להפסיק לעשן נוכחתי לדעת שאני משתמשת בכוח רצון, אעפ"י שאני אומרת לעצמי איזה כיף נגמלתי ושאין שום סיבה לעשן, בפועל אני חשה אומללה ,אין לי חשק לעשות כלום ואחרי יום שלם ללא סיגריות אני רצה לקנות קופסה.
 
כמה שאלות...

זה זאת אומרת לעצמך שאין סיבה לעשן זה יפה! אבל האם את באמת מאמינה בזה? האם ברור לך מעל לכל ספק (כמו לכל מי שקרא את הספר/ סדנה) שאין סיבה לעשן? (לא שאלה רטורית...)
 
בואי ואגלה לך סוד:

אני הבנתי לחלוטין שאין סיבה לעשן!!! זה לא גורם לריכוז! זה לא מרגיע! זה לא טעים! וכו, וכו, וכו!!! אבל, אחרי כמעט שלושה חודשים ללא עישון עדיין הסיגריות מעסיקות אותי ביום יום. אני לא אומלל, רק לעיתים, במשך היום, מופיעה הרגשה של ריקנות! כאילו משהו חסר, אבל זה הרי כל העיניין - כאילו - שום דבר לא חסר לי!!! החיים שלי נפלאים מאי פעם, הצ'ופרים של ההפסקה מלווים אותי ביום יום. אבל אין מה לעשות - העישון היה כל כך טבוע בי בראש והקיף אותי ביום יום, כך שיקח זמן עד שאשתחרר גם מבפנים - מכל ההתניות!
 

soofgania

New member
תודה על העידוד

אני כ"כ מעריכה את זה שלאחר שנגמלת יש בך רצון לעזור לאחרים
אני מקנאת בך ובכל אלו שהצליחו להגמל ותמיד אני שואלת את עצמי למה אני נותנת לסיגריה להשתלט עליי..
 
אם יורשה לי, סופגניה, להיות קצת ביקורתי

אז, ההודעה הזו שלך אומרת לי שלא הפנמת חלק חשוב מאלן קאר: אין בך שום דבר מיוחד שאת "נותנת לסיגריה להשתלט עליי" את, כמו כולם, נתת לעצמך להתמכר!!! וגם את, כמו כולם, יכולה להפוך ללא מעשנת! ההשתוקקות (מההודעה למטה) והאמללות הן בסך הכל נסיונות של המוח שלך לגרום לקבל את מנת הסם, זה לא את באופן מודע. וזה הכי חשוב בעיניי: כשבא לי סיגריה אני יודע שאלו הפירפורים האחרונים של "החיה" מבפנים - ידיעה שגורמת לי לחייך!!! כי מוקדם או מאוחר היא תמות באופן סופי והסיגריות לא יעסיקו אותי בכלל ויהפכו להיות זכרון רחוק ומיותר...
 

Mr RK

New member
בוב, באופן כללי אני מסכים איתך

אבל אני לא משוכנע שהתמכרות זה משהו שבחרנו בו...כלומר זה לא שנתנו לעצמנו להתמכר. כל אחד שיעשן סיגריה יתמכר, כי זה מהות הפעילות של החומר הממכר בסיגריה. אם זאת היתה בחירה שלי, הייתי בוחר לעשן לעיתים רחוקות ביציאות לפאב או כאלה דברים... סופגניה, את עדיין נלחמת בצורך לא לעשן? אני מתכוון לשאול אם לא נשברת? אני אישית חושש מהגישה שהשיטה של אלן קלר טובה לכולם.. בסופו של דבר כל אחד הוא אינדיבידואל וצריך להסתכל על עצמנו ככאלה, יכול להיות שהשיטה מעולה וטובה עבור רוב האנשים, אבל יש כאלה שלא מתחברים אליה. יש שיטות נוספות שאפשר לנסות לפעול בהן (כמובן שאם הציעו לך את מפגשי החיזוק מאוד כדי לנסות ולהשתתף בהן, כי פשוט חבל להפסיד את הסיכוי להצליח). שיטות נוספות שאפשר לבחון הן טיפול תרופתי בהתיעצות עם רופא, וקראתי באתרים בינלאומיים שסיכויי הצלחה גוברים בשילוב עם טיפול פסיכולוגי תומך, בין אם זה טיפול קונבנציונאלי או בין אם מדובר בטיפול קוגנטיבי התנהגותי...
 
יש! אנחנו לא מסכימים!!!

אפילו ביג טיים... א) לא אמרתי שהיא בחרה להתמכר אלא נתנה מלשון LET מה שהיא, כמו כולם, עשתה זה להכריח את עצמה לעשן את הסיגריות הראשונות - למרות השיעולים שהם בעצם אותות אזהרה שאומרים - חברה, נא לא להכניס את הרעל הזה לגוף - ומבלי לשים לב התמכרה לניקוטין. ב) השיטה של אלן קאר היא להקשיב להיגיון!!! אתה לא חושב שלהקשיב להגיון מתאים לכל אחד? אתה לא חושב 1+1 = 2 נכון לכולם?
 

Mr RK

New member
מממ

לגבי העיניין הראשון, עכשיו אני מבין למה התכוונת, וכן, ברור שלא נולדנו מכורים ובחרנו לעשן את הסיגריות הראשונות :) עם כל הכבוד לשיטה של אלן קלר, זה לא שיטה של היגיון מתמטי. דרך אגב, יש הרבה דברים בחיים שברמת ההיגיון כולנו יכולים להסכים איתם, אבל ברמת המציאות קשה לקיים אותם. כמו לנהוג במהירות מותרת תמיד, או לשמוע להוראות על גבי תרופות או כל דבר שעולה לך בראש. לא תמיד מה שהגיוני הוא מה שאנחנו עושים, הרבה פעמים אנחנו מונעים מרגש ואימפולסיביות, שוקלים את היתרונות והחסרונות של מה שאנחנו עושים. השיטה של אלן קלר, באה וטוענת כי למעשה אין כלל יתרונות (אובייקטיביים) לעישון. אבל רגשית, הדבר פשוט לא מדוייק. ריגשית הגמילה מסיגריות היא פשוט מורכבת יותר מאשר להבין את הבעיה, או להבין את המשמעות של ההתמכרות ואת העובדות הקרות. לא כל אחד יכול לחבר את הפן הרגשי לפן המעשי באותה מידה כמו מישהו אחר. אנחנו יכולים להבין שכלית כי עישון לא תורם לנו, לא דבר ולא חצי דבר. אבל רגשית לא לחוש בכך. אין לי ספק שהבנה שכלתנית של בעיית ההתמכרות, מקלה על קשיי הגמילה הפסיכולוגיים. מעבר להכל, העובדה העצובה שיש אנשים שרוצים להפסיק ולמרות הספר או הסדנה לא צלחו בניסיון הגמילה שלהם...
 
יש! אנחנו ממשיכים לא להסכים! תענוג...

ברור שלא מדובר כאן בהגיון מתמטי... אני אסביר: את התובנות של אלן קאר למה צריך להפסיק לעשן או יותר נכון למה לא צריך לעשן אתה בעצמך פגשת במקורות אחרים. ותסכים שמדובר פה בהגיון צרוף. ההתמודדות עם הגמילה היא מאוד אמציונאלית כי מדובר פה בתת מודע ולכן הנושא יכול להיות שונה בין בני האדם אבל המהות היא אחת: בהפסקת העישון כל הרגשות השליליים מקורם בנסיון של הגוף להחזיר לעצמו מנת סם! לדעתי, בן אדם שמנסה להפסיק "בשיטה" של אלן קאר ולא מצליח מפקשש משהו ולכן חשוב לנסות לעזור ולכוון! רק שתדע לך שרוב הדברים (המדהימים) שלך פה בפורום תומכים חזק מאוד באלן קאר...
 

Mr RK

New member
הכל נכון...

השיטה של אלן מדבר על היגיון בריא, אבל מה לעשות שההיגיון הוא לא תמיד הסיבה שבגללה אנחנו עושים דברים. לפעמים אנחנו עושים דברים בניגוד להיגיון הבריא. זה מופיע בהמון תחומי חיים. אני מאמין מאוד שהבנת העקרונות של ההתמכרות (כמו שמנסה השיטה של קלר לתאר) מאוד מאוד עוזרת בשמירה על הגמילה מניקוטין. עוזרת להבין את המלכודת של ההתמכרות ותומכרת ברגעים של משבר פסיכולוגי זה או אחר. אני חושב שקיימות נקודות טורפה לשיטה של אלן קלר, זה לא אומר שהשיטה לא עובדת או שהיא לא נכונה, או שההגיון שלה לא מוצדק, דרך אגב, אם הייתי אומר לך שיש כשל לוגי בשיטה זה היה משנה משהו? בנינו, מה אכפת לי אם השיטה נכונה לוגית או שגויה? העיקר שהיא מדברת אל האנשים ועוזרת להם להשתכנע במיותרות של עישון ניקוטין...
 

soofgania

New member
אני מאמינה בזה

כי אלן קאר שיכנע אותי בסיפרו, רק למה לעזאזל אני כ"כ משתוקקת לסיגריה אחרי שעות ארוכות בלעדיהן ? ההשתוקקות הזאת והחוסר שקט הורס לי את הגמילה.
 
צריך להבחין בין התחושות לבין הפסקת העישון

כי הרי אם תחשבי באופן רציונלי ברור ששיחקת אותה בזה שהפסקת. עכשיו יכולים לקרות שני דברים: או שאנחנו סתם מדוכאים בלי קשר להפסקה וזה מעיב לנו על היכולת לשמוח מהמעשה (בטח כשעישנת גם היו ימים או רגעים של אומללות). או שעצם השינוי נותן לנו תחושה של חרדה קלה, ותחושה של הישמטות הקרקע מתחת לרגליים, ועד שהקרקע מתייצבת זה יכול להלחיץ או לערער את הביטחון. מה שאני מציעה לעשות, זה לקבל את התחושות בשיוויון נפש, ולהגיד לעצמך שהן יעברו ואז תהיי חופשייה באמת, כי את יצאת מכלא, ניפטרת ממועקה, הפסקת להרעיל את הגוף ואת המוח באופן קבוע! אשמח להמשיך ולענות על שאלות
 

soofgania

New member
אני אקרא שוב את הספר

אני זוכרת שכשקראתי את הספר היו שם המון נקודות חשובות שידעתי שאם לא ארשום אותם בוודאי אשכח ובכל זאת לא רשמתי. אמנם לא נגמלתי אבל מאז שקראתי את הספר והשתתפתי בסדנא לא הפסקתי לנסות להגמל , בפעם הראשונה זה היה ליומיים וחצי ונסיונות אחרים לשעות ארוכות .בשיטות אחרות לא הצלחתי ליותר משעתיים שלוש.. כנראה שהספר וסדנת החיזוק יחזקו אותי שוב. בעבר השתמשתי בזייבן וזה בולשיט אחד גדול, לא הרגשתי כלום! הלכתי גם לגמילה אצל מישהו שהדביק לי משהו על האוזן ושעתיים לאחר הטיפול לקחתי סיגריה. אז אמנם לא נגמלתי עדיין בשיטה של אלן קאר אבל אני לא מרפה ממנה כי אני יודעת שזו שיטה מעולה ושבטוח אני מפספסת פה משהו. אורית, בוב ומרק אתם פשוט מקסימים וכ"כ מעודדים מחזקים מייעצים ומהווים כתף תומכת , יישר כוח!
 
למעלה