לא גבר, ילד...

[shukshuk1]

לא גבר, ילד...

אני רק אשליה של גבר,
חקיין לא רע שמדמה חיים אמיתיים.
לא יכול להעניק לאשה שלי את התחושה
שהיא באמת שלי, את הרגשת השייכות.
מעולם לא הייתי גבר של ממש,
כזה שחולק עם חברים אחווה גברית מחוספסת
שמתנהל בטבעיות במרחב מצ'ואיסטי , שטופח על
גב של חבר ברגע הנכון, שנותן חיבוק גברי
מעודד.
אני לא אשה ואני לא נשי, אבל אני גם לא גבר אמיתי.
אני רואה אותם צוחקים ברגע הנכון, קורצים, משוחררים
בטוחים בגבריותם , לא שואלים עליה שאלות, פשוט
הם מה שהם וזהו...
ואני? אני מבין הכל ! גם אני יודע מתי לצחוק
וגם יודע מתי "תורי" לזרוק את הבדיחה שלי, גם אני למדתי איך
לחשוב כמו גבר ולהתנהג כמו גבר.
אבל זה לא בגלל שאני גבר, אלא בגלל שאני מעתיק, אני מעתיק
מעולה. כזה שאי אפשר להבדיל בינו ובין המקור,כזה שלעיתים
נראה יותר גבר מגבר, כזה שיודע להפיק את הקולות הנכונים
בזמן המתאים....
אבל מי שיודע להסתכל פנימה, ייראה ילד קטן ומובהל
שהבין בגיל צעיר שהוא לא כמו כולם ומאז הוא הולך ומתמחה
באומנות ההסתרה, החיקוי והמשחק...
ואני כ"כ רוצה לחבק את הילד הזה, לשחרר אותו, לתת לו להיות
מה שהוא, לאהוב לראשונה בחייו, לשמוח כפי שלא שמח מעולם...
לילד הזה התפללתי והוא עוד לא נולד...

 

[לחייך תמיד]

איזו כתיבה מרשימה...

נהניתי לקרוא בד בבד עם השתתפות בצערך.
ספר לנו קצת, בן כמה אתה? נשוי?
שתף...

אחרי שאדע את הנ״ל יהיה לי יותר קל להגיב לך......

 

[shukshuk1]

נשוי, אבא בראשית שנות הארבעים שלי....

 

[לחייך תמיד]

אוקי..

זה עושה את המצב קצת יותר בעייתי..
אם לא הייתי נשוי הייתי ממליץ לך בחום רב לצאת מהארון,
ויפה שעה אחת קודם,
אבל זה מצב רגיש, אז לא אוכל לייעץ לך לעשות את זה.

יש לך אולי, לפחות חבר אחד, שאתה יכול לספר לו על זה,
כשברור לך שהוא יקבל?

 

[shukshuk1]

הכי לבד שיש.

לעיתים אני חושב שאם היה לי ולו חבר אחד שהייתי יכול לחלוק עמו את סוד חיי הייתי יכול לשאת את המשא הכבד הזה מעט יותר בקלות. ואם היה לי חבר אמיתי (ולא רק וירטואלי/אינטרנטי/טלפוני/אנונימי וכד') שהוא כמוני, אולי היינו מוצאים את הדרך להתנחם האחד בשני ולחזק אחד את השני שלא להרוס את כל עמלינו ומשפחתינו...אלא שחלום כזה אם יתממש יביא עמו סכנה חדשה, סכנה של הסחפות חושית,רגשית ומינית שסופה מי ישורנו...לא כן? אני כותב את הדברים ומשתוקק לנשמה תאומה שכזו ופוחד ממנה בו זמנית...מכל מקום היא לא בנמצא ואם היא בנמצא הרי, שהיא מסתתרת כמוני, בצללי החיים.אולי היא ממש לידי, שכנה שלי ואני לא יודע עליה (על הנשמה התאומה הזו). אולי אותו אחד בודד לא פחות ממני ומייחל למי שיתיר אותו מבית האסורים שלו...איך נמצא אחד את השני אם כן? האם זה כדאי? ומה עם הסכנות הברורות שממתינות לפתח קשר שכזה? מישהו יכול לפקוח את עיני בסוגיה הזו באמת?

 

[גיי40 גברי]

שני גברים עמדו במרפסת ונשותיהן ישבו בסלון

המרפסת היתה חשוכה, ולכן שלי הגברים שאהבו זאת את זה מזה כמה שנים, הרשו לעצמם להניח יד על כתף רעיהו, ללטף ולנשק. בשקט, אחת הנשים יצאה אל המרפסת ראתה, נדהמה ושאלה, כולה מזועזעת "מה אתם עושים?!?!"
כך הסתיימו הנישואין של שני הזוגות. זה סיפור אמיתי של מכרים שלי. שני הגברים חיו ביחד כמה שנים, ואז גם הם נפרדו...
אבל... היו מקרים רבים, שבהם שני גברים נשואים קיימו יחסי אהבה ומין במשך עשרות שנים, מאחורי גביהן של נשותיהם.
האם תקרא לזה הצלחה? כישלון?
תלוי בנקודת המבט.

 

[shukshuk1]

נראה לי שהייתי קורא לזה בגידה.

 

[גיי40 גברי]

נכון.

השאלה היא אם תוכל שלא לגעת פיזית בחבר נפש כזה שתיארת לעיל. זה מה שקרה עם שני הגברים שהכרתי.

 

[לחייך תמיד]

זה בדיוק החשש שהוא העלה בעצמו.

 

[לחייך תמיד]

קטונתי, כי יש לך אישה, ומה להפסיד,

אבל, אתה לא קצת הולך רחוק? מיניות קשר הסחפות..
בנאדם אתה סובל, מה ביקשת, כתף להישען עליה?
האם לא הרחקת לכת בחששות שלך?

האם המצב שלך אכן מצריך בדידות נוראה שכזו?
האם החששות שלך כל כך ממשיות, כמו הבדידות והצער שלך?

 

[shukshuk1]

שאלות של הלב,

כנראה שהתשובות לשאלות הללו מסורות ללב ולא להגיון הצרוף.
אם הייתה לי תשובה מובהקת וחדה אולי הייתי מוצא מרגוע לנפשי, מכריע בסוגיה וממשיך הלאה. אלא שלכל החלטה, תהיה אשר תהיה, יש השלכות מרחקיות לכת. אם אשאר במצבי אמשיך לערוג כל ימי ואכלה את כוחותיי בריסון עצמי ואולי אקטוף את הפרות אח"כ....אם אצור קשר ואמצא כתף תומכת גם אז אהיה עסוק בהסתרה ומי ערב לי שלא אפסיד את כל מה שיש לי ואיפה רבש"ע בכל הסיפור הזה?

 

[גיי40 גברי]

כי הנה ינום ויישן...

התשובה לשאלתך ההאחרונה

 

[avitano]

כתיבה מרגשת

הצלחת להעביר את הרגשתך בעצמתיות

מצער לשמוע שאתה חבוי בתוך זהות אחרת
יש לומר אפילו כבוי - בתוך זהות אחרת

החיים קצרים, קצרים מידי, האם לכך נועדנו?

 

[shukshuk1]

אכן אורי אור כוזב הוא...

אכן, אני כבוי רוב הזמן וגם לזה אינני יכול להתמסר שכן אני חייב לייצר כל הזמן מצג של אור. מצג אור קולי שמדמה חיים שלמים.

 

[Nחמן]

בשם אומרם

זרע לבטלה
תוכן השאלה:
שלום הרב אני בן 15 וחצי שהייתי בכיתה ה ילד חילוני סיפר לי מה זה אוננות לא ידעתי שזה חטא ועשיתי את זה בערך חצי שנה בלי לדעת שזה חטא אחרי זה שמעתי מילדים שזה חטא ואז שגיליתי שזה חטא הייתי בוכה בלילות אבל הרגשתי שזה מאוחר מדי ושאני מכור לזה וככה הייתי עושה את זה ובכיתה ו או ז ניסיתי להפסיק וכול ההזמן נכשלתי עד שבכיתה ח קיבלתי על עצמי באמת להפסיק והצלחתי שנה וחודשיםם ועד אמצע כיתה ט אבל באותה התקופה תחילת ט התחלתי לראות פורנו וזה הגביר לי את היצר של האוננות ומאז כול הזמן אני בתהליכים שאני מנסה להפסיק חודששים ואז עוד הפעם נופל ככה כול הזמן עד היום שאני בכיתה י הרבה אני כול הזמן בוכה בליולות הרבה פעמים אני ממש מצטער על זה ואחרי ראש השנה קיבלתי על עצמי לא לעשות או לראות יותר אבל עדיין נפלתי עוד הפעם ואז כנל אחרי יום כיפר נפלתי עוד הפעם בבקשה תעזור לי אני כבר לא יודע מה לעשות מפעם בחודשיים זה עובר לפעם בשבוע ואני רוצה להיגמל מזה חשוב לציין משאני נ ער דתי מניח תפילין כול היום ולומד בישיבה אני באמת באמת רוצה להפסיק עם זה אני מרגיש ריק עם עצמי אני כבר לא יודע מה לעשות תענה לי בבקשה בדחיפות (הרבה פעמים אני בוכה בתפילות ומבקש מה לעזור לי בזה )


תוכן התשובה:
ב"ה,

שלום וברכה,

אשריך שאינך נכנע וממשיך לנסות לדחות את המעשים האלה.

חשוב להתרחק ממצבים שאתה לבד עם המחשב או כל כלי אחר,
לדאוג לחסימת האינטרנת במכשירים הזמינים לך.

כמובן לשמוח על כל יום שאתה נקי ממעשים אלו, ואפילו רק שעה אחת של הצלחה צריכהל שמח אותך.

התקנה הטובה בענין זה הוא לימוד תורה, במיוחד לימוד מוסר, למלא את הראש במחשבות טובות וזה דוחה מחשבות רעות,
לאט לאט מצליחים להגדיל את השעות והימים הנקיים,
וגם אם נופלים מיד קמים ולא נותנים ליצר היאוש להכנס ללב.
והבא ליטהר מסייעין בידו.

בהצלחה ובברכה,

דני ארגמן

המקור: http://www.kipa.co.il/ask/show/278044

 

[אוונגליון]

הקושי לא מצטמצם ל-

ללאונן או לא...

התמונה גדולה ומורכבת הרבה יותר, במיוחד לאדם הנשוי שהוא.

 

[Nחמן]

 

[אוונגליון]

כתבת יפה. מצאתי עצמי מזדהה

מכיר את התחושה של חוסר היכולת להשתחרר.

השאלה היא אם אתה באמת רוצה לשחרר את הילד הזה..
במקרה שלך יש כל כך הרבה משתנים על הכף.
אני רק יכול לתאר לעצמי עד כמה זה מפחיד ומאיים.

Nחמן רשם משהו שיש בו גרעין אמת. אני חושב
שהומו שאדוק בדתו יוכל למצוא נחמה באהבת אלוהים.
אני חושב שזה מה שהחזיק את ההומואים הדתיים בדורות הישנים, כשלא הייתה ברירה מלבד להקים משפחה נורמטיבית.

אבל היום זה לא פעם. השאלה מה אתה בוחר לעשות עם זה.

 

[גיי40 גברי]

תדמית עצמית שלילית, רגשי נחיתות

שוקשוק חביב, אתה גבר הומוסקסואל. ישנם סוגי גברים סטרייטים רבים בעולם, גברים עדינים, גברים מחוספסים, גברים שחצנים, גברים ענווים. ואתה גבר הומוסקסואל, וגם גברים הומוסקסואלים הם מסוגים שונים ורבים.
אם אתה מתעקש לראות גבר רק בקריקטורה של גבר, אתה סובל מרגשי נחיתות ואתה בעל תדמית עצמית שלילית. אתה חושב שרק גבר שטופח על שיכמו של גבר (או בגירסה החילונית, רק גבר שמדבר על כדורגל, מכוניות מירוץ, שדיים ובירה) הוא גבר אמיתי, וזה כלל לא נכון. אתה עצמך גבר אמיתי!! לא פחות מהגברים הסטריאוטיפיים.
שמעתי על היפר-גבריות? ישנם גברים הומואים שמשווים לעצמם מראה סופר-גברי עם שרירים ענקיים, גוף אתלטי, זיפי זקן, שפם ענק, רוכבי אופנוע או כמו המציל הזה בחוף . לפעמים ההומואים האלה באמת עוסקים במקצוע "גברי" ,נהגי משאיות שנוסעים כזוג למרחקים עצומים באמריקה, ציידים, ועובדי מיכרות. אולי הם הגברים ה"אמיתיים"? שמעת על חיילי ספרטה, שהיו זוגות אוהבים ולוחמים מצויינים? אבל לפעמים גבר כמוך, אתה , שאני מניח שאינך צייד ולא כורה, דווקא אתה הוא הגבר האמיתי.
כתבת כאן עם הרבה רגש וכאב, מילים היוצאות מהלב. מגיע לך חיבוק גדול (או לפחות טפיחה גברית על השכם

) אבל לדעתי טוב תעשה אם תתנער מהתדמית העצמית הזאת, ותתחיל להיווכח שאתה גבר אמיתי, גבר טוב!

 

[DannyDinn]

עצוב

מאוד נעצבתי כשקראתי את דבריך, לא רק בגלל שכתבת מהלב אלא גם כי אני הייתי בדיוק שם, ולמרות הדרך הארוכה שעברתי מאז, אני עדיין נמצא רחוק מלאהוב את עצמי כפי שאני...
דבריו שכתב לך פורטי יפים ונכונים כ"כ וכדאי שתקרא ותתעמק ותדבר ואפילו תלך לדבר עם פסיכולוג שיעזור לך בצורה יותר מקצועית.
אך הבעיה בעינה עומדת, עם המעורבות הבלתי אפשרית של הדת והאמונה שלך, ואני מתאר שגם משפחתך הרחבה והקהילה בה אתה גר (תקן אותי אם לא כך) שמשפיעים על איך שאתה רואה את עצמך ואיך שאפילו האופציה לראות את עצמך בצורה שונה לא תמיד קיימת. האם דברי פורטי אכן נראים לך הגיוניים ונכונים או קשים להשגה ורחוקים שנות אור? כתינוק שנשבה בעולמה של תורה (שוב, תקן אותי אם לא כך), האפשרויות לראות דברים אחרת הם כ"כ מוגבלות.... עצוב....