לא גבר, ילד...

[shukshuk1]

בוקר טוב לכולם ותודה רבה על ההקשבה והתגובות.

השעה כעת רבע לחמש בבוקר ואני ער מזה כשעה...במקום בו אני גר, אני כבר שומע את קריאות התרנגולים כאילו הם מזהים איזה אור שאני עוד לא יודע שהוא נולד. מכל מקום אני באמת רוצה להודות לכם על התגובות שיותר מכל מעידות על הקשבה אמיתית והבנה שכ"כ חסרה לי בחיי. אני מאמין שיש איזה איזון מיוחד שמחד יאפשר לי (ולמי שחווה דברים דומים) לשחרר לחופשי את הילד הזה ומאידך החופש הזה לא יהרוס את כל שייקרה בדרכו אלא יאיר את המציאות באור חדש שעוד לא נולד...
אני מאמין שאי שם בנבכי הלבבות שלנו מונחת התשובה שיודעת את הנוסחה שמחברת חיי אמונה שלמים עם הנטיה הזו ואיך שהוא מולידה משהו שהוא "גם וגם" ולא "או או".
תודה לכם. באמת באמת!.

 

[גיי40 גברי]

קריאת הגבר

איזה סמל ואות נשלח לך משמיים. אתה שומע את קריאת הגבר ברבע לחמש. זאת קריאת הגבר האמיתי שבתוכך.
אינך חייב להרוס מסגרות קיימות, רק להשתנות בתוכך.
קום והוצא אותו לחופשי. קום על רגליך גבר גאה ובטוח בעצמו, איש טוב שכמוך!

 

[shukshuk1]

אהבתי, אהבתי מאוד...

 

[גנימדס]

מי קבע?

אני מכיר מישהו כזה , גבר-גבר. בעצם יותר ממישהו אחד,
פעם הסתכלתי עליהם בצורה דומה.
היום אני קצת בז להם. התחושה הזו שכל הזמן צריך "לצאת גבר"
לדעת לתקן גברים
לא להפגין רגשות
לראות כדורגל
לעשן
לשתות בירה
לדעת לתקן סתימה
לא להבין בבגדים
ולשכב עם בנות....

פעם באמת קנאתי בהם,
פעם בכתה ח' חשבתי שזה נשי להתקלח כל יום, ורציתי להתקלח פעם בשבוע- שלא יחשדו שאני הומו חס וחלילה....
פעם, ניסיתי לראות כדורסל בימי חמישי, למרות שהשתעממתי נורא, רק כדי שיהיה לי על מה לדבר עם הבנים האחרים....
ובשלב מסוים זה נראה לי חסר טעם.

אז האמת?
כולם ילדים קטנים ומבוהלים,
כולם מנסים לעשות רושם.
כל "גבר" מעתיק את ההתנהגות של השאר.

כמו שכתבו לך קודם- רוב הדברים שכתבת נובעים מקול פנימי שלך, קול פנימי שאורמ לך דברים אכזרים
לכל אחד יש קול כזה,
אצלך הקול הזה אומר "אתה לא גבר מספיק! אתה לא יודע לענג אשה!!": ותמיד יהיה לך את הקול הזה , עד שתלחם בו. כמו שלבחורה אנורקטית תמיד יהיה את הקול שאומר "אכלת יותר מידי , שמנה שכמוך!!"
צריך להלחם בקול הזה, ולהודות בכך שאתה רק בן אדם , עם יתרונות ועם חסרונות, ושמה לעשות- לא נמשך לנשים .
אבל עדיין גבר, כל עוד יש לך כרומוזום Y
ואם אתה יכול, כדאי שתשיג את הספר " איך לאלף את השידון".

 

[shukshuk1]

תודות לכם, לפתע הבנתי משהו...

שנים רבות אני שומע אנשים ונשים ש"צאו מן הארון, אומרים: ש"הם היו חייבים לעשות זאת", "שעכשיו הם מרגישים שלמים", ש"עד עכשיו הם פעלו בעולם בחצי פאזה" וכן הלאה... ואני מודה לא ממש הבנתי את כוונתם. הרי ניתן לתפקד לא רע בסה"כ גם אם אתה נשאר בארון?!, הרי יש הרבה יותר בחיים מאשר רק זוגיות/מיניות/אהבה וכו', האם כל מה שעצר בהם עד עכשיו הייתה רק העובדה שהם לא יצאו מהארון, האם עכשיו חייהם ישתנו מן הקצה אל הקצה?!
אלא שהיום, תוך שאני חושב על כל מה שנכתב כאן ועל "פרץ היצירתיות" בכתיבה, הבנתי לפתע שזה המגרש שלי,כאן אתכם! כאן אני יכול לשים הכל על השולחן, כאן מקבלים אותי כפי שאני וכאן אני יכול להתבטא באופן הרגשי העמוק ביותר בלי להסתובב כל הזמן אחורה ולבדוק אם מישהו תפס אותי, אם עלו עלי, אם סודי נחשף...אני כבר לא נאלץ ליצור תחת מעמסה של צנזורה עצמית נוקשה, אני שופך את נפשי ויש מי שמקבל את זה. אני מרשה לעצמי להיות גדול וללכת עד הסוף יייייייאההההההה.....

עכשיו רק נשאר לפצח את הנוסחא "כיצד להשאר בארון ובכל זאת לצאת גדול" ?

אגב, אני משוכנע שיש כזו נוסחא...

 

[לחייך תמיד]

ברוך הבא

אנחנו איתך

 

[חול פירמידות]

האם זה קשור לתפיסה של גבריות

או לעובדה שאתה נמשך אל אותם גברים? כלומר, עצם העובדה שאתה נמשך לבני מינך, לא מאפשרת לך להתייחס אליהם באותה צורה קרה, "סחבקית", של מגע ללא מטען וכו'?

מעבר לזה, לא חסר גברים שהם לא מופת למצ'ואיזם. גם הם אולי לא בטוחים ב-100% בגבריותם. ההבדל היחידי הוא שאין להם גם את עניין המשיכה לבני מינם.

 

[shukshuk1]

אני לא מכוון לאיזה טיפוס מובהק אלא...

לאותם גברים שלא "עובדים" בלהיות גברים, אלא הם פשוט כאלה. אתה יכול להבחין בזה בתנוחת גופם, במרחב הטבעי כ"כ שהם תופסים, באיזה בטחון בסיסי שאני מרגיש באופן אישי שהוא חסר לי, שאני צריך לייצר אותו במודע ולעבוד בלשמר אותו...

 

[גיי40 גברי]

אבל ישנם אינספור הומואים שלא זקוקים "לעבוד"

בלהיות גברים. הם "גבריים" באופן טבעי. ומצד שני, ואתה, למה אתה צריך להיות שחקן תיאטרון, ולנסות להיות מי שאינך? מי דורש או מצפה ממך להיות משהו אחר?