לא ברור לי הנושא

[מחפשת את האומץ]

לא ברור לי הנושא

מוזר אתמול בלילה ידעתי מה לכתוב. ועכשיו מול המקלדת אין לי מושג שכחתי הכל.אני לא יודעת אם אני כותבת עליך או לך. אני כל כך רוצה להגיד לך כמה שכואב לי שאת איתה שלעזזל למה לא נתת לי צ'נס שאני לא מסוגלת לפרגן לך שאני מרגישה צבועה חרא של חברה. אבל לא, אני לא אשרוף את הידידות הזו/קשר אני לא אריב איתך. אפילו שבעבר כבר אמרתי לך שאני רוצה לנסות, איזה טיימינג שגוי היה לי בדיוק כשאת לא היית פנויה לקשר. אז אני שותקת ומפרגנת לך אבל מרגישה צבועה חרא של חברה. אין לי מושג אם תשימי לב לזה כשתיקראי את התגובה שלי. אם תביני בין השורות. מגרד לי לסמס לך משהו לא יודעת מה אולי טוב לך איתה? אולי אני לא חושבת שאני יכולה לפרגן לך אולי לעזזל תני י צ'נס. אבל איך שאני לא מסתכלת על זה מכל כיון אפשרי כל סמס ישרוף את מה שיש ואני לא רוצה! לא רוצה להסתתכסך עם אחת הבחורות הכנות והישרות ביותר שהכרתי. כן הכנות הזו היא שפגעה נכון, אבל הכנות הזו והיושר הזה הפשטות יכולת הביטוי הכתיבה הן אלה שגרמו לי לפתח אליך רגשות. בתוך תוכי אני חושבת שכן נפגעת בעבר כשאמרתי לך שזה לא זה. אני עדיין נושאת עימי את ייסורי המצפון האלה שהפכו לרגשות ברורים. בואנה אני כל כך לא מסודרת בכתיבה שלי קופצת מנושא לנושא מזמן לזמן. אני באמת אוהבת אותך ואם אישתך חיכתה לך אז קרוב לוודאי שאני אחכה לא פחות אוהבת אותך רק תהיי שלי כבר