לא באמת ישנתי...

לא באמת ישנתי...

לא באמת ישנתי שקמת בשקט וניגשת למראה....
עמדת שם בשקט, בחנת את הגוף שהשתנה ובכית...
"ההורמונים הורגים אותי" את אומרת,
"אני לא מזהה את עצמי"...
את כבר לא אוהבת שאני מלטף אותך....
"אני כועסת על הגוף שלי", את לוחשת...
לפעמים אני חוזר הביתה ומוצא אותך בוכה, עוד פעם מישהי ליטפה לך את הבטן וקרעה לך את הנשמה תוך שהיא ממלמלת מזל טוב...
גם ככה זה זה קשה.
את יפה, תמיד היית כזאת.
כולם רואים את זה..את כבר לא...
את קונה בגדים בכמויות...כאלו גדולים
"זה מסתיר את הבטן" את אומרת...
את מתחבאת בבגדים (אני יודע)
כל יציאה מהבית, לחברים, אירוע או סתם לעבודה הפך למבצע שלם...
קטנה שלי...
את הכי יפה בעולם בשבילי...
תמיד היית כזאת.
השינוי הוא זמני, אל תתני לו להשאיר צלקות.
קטנה שלי...
בסוף עוד נצחק על הכל.
אני מבטיח...
 
מרגש


 
הרגת אותי...

כבר מהשורה הראשונה, הדמעות עמדו בגרון ואז ממש פרצתי בבכי.
אתה כותב מהלב ומאוד מרגש. מקווה שאשתך חווה ויודעת את זה (אני תמיד מרגישה מתוסכלת מהשיר "סיגליות" למשל).
אנחנו כולנו באותה סירה לצערנו, וכמה שאתה צודק, גם ככה זה קשה.
גם אני מרגישה הרבהפעמים כמו אשתך. מקווה כבר, ומאחלת גם לכם, להיות בשלב ה"נצחק על הכל"
 

מיה80

New member
לקרוא ולבכות פשוט מרגש


מאחלת לכם להגיע בקרוב מאוד אל השורה האחרונה שכתבת
 

מעין686

New member
מבינה אותה

כף לדעת שגם הבעל מבין את הכאב! זה בדיוק החוויה שאני עוברת שהבטן נפוחה ואנשים אומרים מזל טוב ושואלים אם אני בהריון... זה לא תקופה קלה בכלל וקשה להתמודד- אבל זה תקופה וזה יעבור!
צריך לזכור שהבכי זה לא רק מהמצב אלה גם ההורמונים גורמים לבכי והרגשה כה גרועה
שיהיה בהצלחה ושבקרוב השינוי בגוף והבטן הנפוחה תהיה באמת ממזל טוב!
 

ללאשם2

New member
קראתי עם דמעות בעיניים

אתה בן זוג מדהים שככה מרגיש אותה. (הלוואי עליי),
מאחלת לכם שתצליחו ובקרוב ממש תזכו לבשורות טובות.
&nbsp
 
למעלה