לא אשוב

לא אשוב

ירח חבש מצנפת עביו הטיל בעיניי המון כוכביו טבעת כסופה של אור קסמיו עוטף בכפיו רפרוף כנפי עשים רשרוש עלי ברושים וחיוך חרישי של הגבר שבי מאוהב אוהבת.... אוהבת אך רחוקה ללא שוב הוצא אותי מליבך לא אוכל אליו לשוב.
 
לבד - - -

כבר אינך בחיקי כבר אינני שלך המילים ששלחתי נותרו באויר ממתינות להתקבל בלב חם ושוקק וקופאות במקומן ונופלות בניפוץ שוב אינני נחשק שוב אינני נאהב אנשים ברחוב מהלכים מתחבקים ואני... לבד... כבר מאוחר. הלילה קריר. לא אבכה, לא אבכה, אין לי דמעות מיותרות... חושך. העיר פנסים מציפה הלב כה קודר והרוח זרה דמעה לא יורדת מסך לא עולה רק השקט, הצער וכהות החושים והשממה... דממה. ששש...
 

יערית 1

New member
שאון החיים../images/Emo20.gif

ארחק לי משאון החיים, לנפשי אייחל מנוחה ליבי פעור, פצעו מדמם ואדע כי קרבה השעה. מי יתנני מנוחה לספור קרן אור ושלווה, לחפש מסתור במילים, למצוא נחמה. המיית ליבך בנפשי עת אשכח זעקתך שהכתה בי באלם ויכבה נרי.
 
דומית המות - - -

מהלך בדרכים, מהלך - - - מפלס את דרכי ביגיעה, בבדידות, מחפש רגיעה, מנוחה והוגה בגופך ההולך ונשכח... שקט, זועקת הרוח בקור צועקות מחשבות, נאנק געגוע, נשנק הגרון והלב מתלהם - בום-בום-בום - ככשיל על סדן בכבדות... וקולי נאלם מיתרי נבתקו עושה קול של מת החיים נמשכים... אי מזה נעלמת, נעלמה הילתך, נאלמו עקבותיך, יבשה דמעתך... דמעתך הרוויה שהרווית את כתפי את חזי, את בגדי את זיעת עפעפי דמעתך שסופגה בזיפי לחיי מהולה בלחות לשונך הרכה דמעתך, ללא קול, ללא בכי כמעט - רק דמעה חרישית - - - ועכשיו... לא כלום...
 
לא אבוא

מהלכת באוויר ועל מים על לבנה ששחה שיחותיה אל לַיל התרסות שורטות לי כתַיל בפסעי על כלונס מפתניים קורא לי אל בין זרועותיך "בואי!" קציפת תות אדום בשולי הלב זֵר לילה אפל שומט בכאב ציוצי צניפת קחווני "התבואי?" "לא אבוא!" אפילה שומטת ריסי תינוקות מרגנית מאורות וצפחת שתיקות ואני כבר לא פה. וכזרם סליחות דומיית לשונות מתוקות נשכני הרוח ושקט פה מעבר לפחד לעולם לא נהיה עוד ביחד ואוכל כבר לנוח
 
למעלה