לא אישי

[י ו ס י ב ן ט ו ב]

לא אישי

סתם משהו לקרוא בכיפור. ושתהיה, למרות החטאים הקטנים, גמר חתימה טובה לכולנו.

 

[י ו ס י ב ן ט ו ב]

כולה קישור. למה מסובך? ננסה אחרת..

 

[ק צ ר י ם]

פשוט פוסט גדול!

חוץ מהתובנה שבפוסט, שאפו גדול על היכולת המיוחדת כמעט רק לך לשתף אחרים בחוויות פחות נעימות. בזמן שאחרים ברשת גם תחת ניק לא מזהה לא מסוגלים לעשות. יום אחד, זה ישתלם לך. בהזדמנות זו. אבקש סליחה מאלו שתקפתי אותם בשעת רעבוני ותאוותי. סליחה. מאלו ששפטתי מוקדם מדי כי חשבתי שאני חכם גדול.סליחה. מהשואלים התמימים שייצרי היכריחני להתכם איתם. סליחה. ווי אר ג'סט פלאש אנד בלאד.סורי. סליחה יותר פרטית בהקשר של הפורום אבקש ממירן, ג'וני טיק ואורז(יאווראדי כמה חזיתות...). מכיוון שידע שור קונהו אני מוחל לכולם מראש. גמר חתימה טובה.

 

[TIC]

אין על מה לסלוח

אבל אני סולח לך בכל זאת. רק כדי ללכת על בטוח. צום קל וגמר חתימה טובה, גבר. TIC.

 

[johny_abola]

בכבוד אחי

 

[TIC]

מצויין

בן טוב, כמו תמיד - אפשר לסמוך עליך שתפרוץ את כל המסגרות.

גמר חתימה טובה, מאחל לך ולמשפחתך שנה טובה, מכל הלב. מגיע לך. TIC.

 

[דורי בן ישראל]

תודה, ממש יפה

 

[י ו ס י ב ן ט ו ב]

תודה לכם, וגם אני מבקש סליחה

אם פגעתי במישהו (אוי הברוך?) סליחה ושתהיה (הפעם) שנה טובה באמת! אמן.

 

[אורז]

תן לי להגיד לך משהו על ג'ו

אני קצת מכיר את ההיסטוריה של ג'ו כי ג'ו אוהב לכתוב על עצמו וגם כי עם השנים הרבה אנשים נתקלו בג'ו ולרובם אין דברים טובים להגיד עליו. מספיק לקרוא את הטור הזה כדי להגיע למסקנה שג'ו הוא הבן אדם האחרון בעולם שהייתי רוצה לעשות איתו עסקים. כפי שאתה מתאר ג'ו הוא בן אדם לא אחראי (הוא לא דואג לעצמו למרשם לתרופה שעשויה להציל את חייו), הוא מזלזל בלוח זמנים (מגיע ברגע האחרון לקנות מתנה שחשובה לו ומתעצבן כשמתברר שהוא הגיע מאוחר מידי) והכי גרוע, הוא בן אדם לא אמין, שהצ'קים שלו חוזרים שוב ושוב ואפילו מנהל הבנק שמכיר אותו באופן אישי יודע שאי אפשר לסמוך עליו. עזוב את כל זה. הבעיה הכי גדולה של ג'ו מאז ומתמיד היא איכשהו הוא תמיד נדפק. הוא תמיד מפשל ותמיד סומך על אחרים שיתקנו את הטעויות שלו ומתעצבן כשזה לא קורה. לג'ו יש אג'נדה מאוד ברורה ודעות מוצקות על החיים אבל איכשהו יש פער עצום בין הכוונות שלו לבין הדברים שהוא עושה. למרות שג'ו הוא כבר לא ילד, הוא לא לומד ממקרה למקרה. הוא לא מתקן או משתפר אלא ממשיך לעשות את אותן הטעויות עם אנשים חדשים ומסתמך על כושר ההבעה שלו ועל הדמגוגיה הזולה שלו כדי לפתוח דלתות (תיאורים רבים על ילדיו תמיד עוזרים). הדבר הכי מפליא הוא שמשום שבמקום שג'ו כאיש עסקים יסווה את ההתנהגות הבעייתית שלו, יסתיר את זה או ינסה לחפות על הטעויות שלו, הוא מעדיף לכתוב על הפשלות שלו בעיתוני העסקים הנפוצים במדינה. לך תבין. ודבר אחרון, לא יכולתי שלא לשים לב לתיאור החיצוני של ג'ו שנראה לך חשוב. לא במקרה בחרת להדגיש את "המראה המזרחי" כי אמנם לא כתבת כך במפורש אבל משתמע מזה שאתה חושב שיש קשר בין המוצא של ג'ו לבין היחס שהוא מקבל מהחברה. כאילו שלאשכנזים רוקחים נותנים תרופות ללא מרשם או שהקופאיות בסטימצקי יש שעות פתיחה שונות ליוצאי אירופה. צא מזה.

 

[י ו ס י ב ן ט ו ב]

תודה אורז. אתה איש מקסים

 

[י ו ס י ב ן ט ו ב]

אתה יודע אורז-

אין לך את האינטגרטי או האומץ לעמוד מולי, נכון? אתה יודע איך ההרגשה להיתקל בהשמצות יד שלישית בשם בדוי? זה כמו שפרצו לך הבייתה ואתה לא יכול להתעמת עם הגנב ראש בראש. אתה מת לקחת אותו בידיים, לקרוע את הבן זונה- אבל אתה חסר אונים. ללכלך כמוך זה להיות גנב בלילה. שמעתי כבר את ה"יצא לי להכיר את יוסי בן טוב". מעניין שזה תמיד בא לי דור רביעי או חמישי מנשמות טהורות שאני בכלל לא מכיר. אף אחד אף פעם לא עמד מולי עם שם אמיתי ופרצוף אמיתי ואמר לי משהו מסריח בפנים. אני חי את חיי עם מצפון נקי ועם הרבה תשוקה לשנות ולהשתנות. אני גאה בילדיי ואני תמיד חותם בשמי ובפרצופי המזרחי. אין שום פער בין מה שאני עושה לבין מה שאני אומר. אני עושה, ומתוך העשיה קניתי לעצמי את המנדט להגיד. אם יש לך בעיה עם זה אתה מוזמן להתקשר אלי אישית. שוב, א י ש י ת! אל תפחד ממני- יוסי בן טוב- 0547717588

 

[י ו ס י ב ן ט ו ב]

זה היה כל כך מרושע אז אני חייב עוד

תגובה אחת וזהו- לגבי מנהל הבנק- לא מכיר אותו, לא חזרו לי צ'קים אחד אחרי השני, אלא חזרו 9 צ'קים במכה לפני כ-10 חודשים, הצ'ק הזה היה צ'ק ששכחתי מקיומו לחוג של מאיה (כן שוב הילדים). מתקיימת תביעה נגד הבנק שככל הנראה אזכה בה. לגבי "כותב על עצמו"- כל כותב שהוא כותב בנפשו יודע שהחומרים האמיתיים נמצאים בתוך תוכך, אם אתה לא כותב מבפנים החוצה יוצאות לך לרוב רק קלישאות.. לגבי המזרחיות והילדים- בתי מאיה היא בלונדינית, וכן בני דניאל, בן הוא קצת יותר כהה. רק בגלל שאנחנו אחרי יום של חשבון נפש אני מרשה לך להיכנס ללבטיי הכמוסים ביותר- דווקא היום חשבתי על זה שיכול להיות שבתת המודע יש בי משהו שרוצה להשתייך לשבט האשכנזי ע"י הצגת התמונות של ילדיי, יכול להיות שבתת המודע אני רוצה להראות להראות שאני לא כל כך "נורא ושחור"? לא יודע, מה שאני כן יודע זה שאני שייך לדור שסבל עדיין מאפליה עדתית. אבל אני מנסה לכלוא את השד הזה בפנים ולא לתת לזה להתפרץ. מעבר לזה- אני כל כך גאה בילדיי, ובמערכת היחסים שלי עם כל אחד מהם, אני שם את תמונותיהם בכל משרד שאני יושב בו ומראה את תמונתם לכולם. כמעט עם כל אחד אני מדבר עליהם, וכן, זה ניכר גם בכתיבתי. אז מה? לגבי כושר הבעה, דמגוגיה- הרשה לי להתעלם מהדמגוגיה, אבל האם אנחנו לא בקצוע הדורש כושר הבעה? אגב, הרבה אנשים בהרבה תגובות אמרו שהם מכירים אותי וכינו אותי עילג, מעניין איך זה מתחלף פתאום לדמגוגיה? ביקשתי שתתקשר, לא התקשרת, פחדת, רק רציתי שתכיר אותי באמת, לא נורא, סולח לך- גמר חתימה טובה.

 

[אורז]

בחיי שאני לא מבין אותך

אתה ולא אני בוחר פעם אחר פעם לכתוב על חייך האישיים ולתאר בפירוט רב על מהלכיך העסקיים והאישיים. לכן אני לא מבין למה אתה כל כך נפגע בעצם הביקורת. הרי התגובה שלי הייתה מאוד עניינית על הטור שלך. זה לא שסתם באתי והשמצתי אותך. ההערה היחידה שלא הייתה קשורה ישירות למה שכתבת הייתה על כך שלהרבה אנשים אין דברים טובים להגיד עליך. אני רוצה להבהיר שאני לא מכיר אותך אישית ואין לי שום דבר נגדך. סה"כ ציינתי שיש לך לא מעט קטגורים. אני מניח שזה נכון כי גם אתה אומר בעצמך ששמעת בעצמך לא פעם את ה"יצא לי להכיר את יוסי בן טוב". יכול להיות אגב שהסיבה שהאנשים האלה אף פעם לא מזדהים קשורה לזה שאתה מת לקרוע להם את הצורה. בכל אופן אני מתנצל על ההערה הזו. תגובתך הראשונה הייתה רגשית ולא עניינית ולכן תרשה לי להתעלם ממנה. אני אתייחס לתגובה השנייה ובגלל שהייתי כל כך מרושע, תרשה לי לתת לך עצה חברית: רוב האנשים שקוראים את הטור שלך לא יודעים שחזרו לך 9 צ'קים במכה, אלא מבינים שאתה בן אדם שחוזרים לו צ'קים. להזכירך אתה איש עסקים שכותב טור בגלובס. אני לא מבין איזה אינטרס יש לך לפרסם דבר כזה? אתה לא חושב שזה עלול להזיק לתדמית שלך הרבה יותר מהודעה כזו או אחרת בפורום שקוראים 10 אנשים חסרי חיים? הסיפורים שלך על חוסר האחריות ועל אי ההצלחה לעמוד בזמנים שחשובים לך, לא מוסיפים לך לרצינות העסקית. שים לב שאליהם לא התייחסת בתגובה שלך. לגבי השימוש בילדים שלך, אין שום סיבה שלא תאהב את הילדים שלך ותהיה גאה בהם. הבעייה היא שרוב הפעמים אתה עושה בהם שימוש כדי להעביר את הטיעונים החברתיים שלך וזו בדיוק ההגדרה של דמגוגיה. ("דבר שגרם לתינוק לבכות ולילדים להשפיל מבט אל צלחות הקורנפלקס של לפני בית הספר"). לגבי ההערה שלי על המזרחיות לא ענית לעניין. האם אתה באמת חושב שיש קשר בין המוצא שלך לבין המקרים שתיארת? ואם אין קשר, מדוע בחרת להדגיש את המראה המזרחי? תחשוב על זה. והנה מילה טובה: אני ממש לא חושב שאתה עילג. להפך. יש לך כישרון כתיבה מדהים (הרבה הרבה יותר טוב משלי למשל), כושר שיכנוע ויכולת לדבר בגובה העיניים וגם לשכנע. אני גם משוכנע שאתה מאוד מאמין במה שאתה עושה רק שלדעתי רוב הנחות היסוד שלך שגויות וראיית העולם שלך כל כך מעוותת שהתוצאה היא שהרבה מאוד פעמים אתה עושה נזק גדול לעצמך, למשפחתך וגם לאנשים ולארגונים שלהם אתה מנסה לעזור.

 

[קולמוס]

למה, אבל למה קורנפלקס בארוחת בוקר?!

תסגרו את זה בינכם, סליחה ומחילה וחתימה טובה

 

[י ו ס י ב ן ט ו ב]

יכול להיות שכישרון הכתיבה שלי הוא

לא כל כך מדהים. למה? מספיק לקרוא את אחד האנשים שאני מעריץ כותב: "יכולנו כמו אנטרופולוגים, או כמו פסיכולוגים, לגלות אמיתות התנהגותיות. יכולנו ע"י עבודה מהחוץ אל הפנים להציג דמות אמינה ואפילו מרתקת.אך מימד אחד שלא יכולנו ליצור בדרך זו הוא האמת הרגשית. המקור היחיד לאמת רגשית הוא העצמי. אם תישארו מחוץ לדמויות שלכם תכתבו באופן בלתי נמנע קלישאות רגשניות.כדי ליצור פעולות אנושיות אתם חייבים לא רק להיכנס לתוך הדמויות שלכם , אלא להיכנס לתוך עצמכם." הוא כתב עוד הרבה דברים מדהימים, אני אישית בחרתי ליישם את התובנה הזו ועוד אחת שלו: ""סיפור נולד באותו מקום שבו נוגע התחום הסובייקטיבי בתחום האובייקטיבי.... גיבור הסיפור מבצע פעולה סובייקטיבית, תגובה לא צפוייה בעולם חוסמת את דרכו ומשפיעה על תפיסת עולמו האובייקטיבית. חייב להיות הבדל בין הציפייה לתוצאה בין העולם כפי שהדמות תופסת אותו לפני הפעולה והאמת שהיא מגלה אחריה." אתה מתעסק עם חומרי בניה של סיפור. אמיתי אבל סיפור. מה שמפריע לי שכנראה עדיין לא הצלחתי לבודד את ה"יוסי בן טוב" שהוא המיקרו של המיקרו מ"מה יוסי בן טוב כותב" שזה כבר המקרו. מה שאני רוצה להשיג בכתיבתי ובעקביות של כמה שנים טובות זה מדינת רווחה. כמו באירופה. אישי זה לא אנושי, זו תובנה אחת מיני רבות, ורק טור אחד בדרך ארוכה. ועכשיו: אף פעם בימי חיי עוד לא קרעתי אף אחד במו ידי, אני אמנם לפעמים מרגיש שאני רוצה, אבל זה עובר לי מהר. האבא היווני שלי... שמחת חיים.