לא אוהב את אלתרמן

לא אוהב את אלתרמן

במשך שנים דיברה אליי השירה שלו על המורכבות הגאונית של המלל שבה. לפני שבוע הייתי בערב אלתרמן אצלנו במושבה. מה אני אגיד לכם? אחרי שעה וחצי של חידודי לשון אלתרמניים פתאום חשתי באופן הבוטה ביותר את ההיעדר שמאחורי זה, את האישיות המתחכמת וחסרת טוב הלב והפשטות, שיודעת לעמוד על במה ולנאום בכישרון אבל לא מסוגלת ללטף את לחיו של פעוט. חזרתי הביתה באמצע הלילה ופתחתי את ספר שירי רחל כדי לחוש מעט מים חיים.
 

giulietta

New member
זה

פיגוע או חיסול, הפצצה שזרקת פה?
 
לא חייב לאהוב

אבל זכור כי אותו ערב בו היית היה ערוך במגמה כלשהי (לא יודעת מה היא) וספק רב אם הוא מייצג נאמנה את מיכלול שירותו של האיש. יש לו גם לו מעט שירים בעלי חום-אנושי וטוב-לב. ישנם יפים יותר ממנו, אך אין יפה כמוהו.
 
ויש לזכור

כי את אלתרמן אני מכיר מזה שנה, שנתיים או עשרים. נכון, היו לו רגעים של היסח הדעת בהם יצאו לו מלים רגישות, לעתים קרובות זו היתה הבעת רגישות ממחשבותיו של אחר, כמו האישה המתגעגעת לאהובה ("אז בוא כבר בוא") אבל את הרגישות הפשוטה שלו, של נתן אלתרמן, בגוף ראשון יחיד, בלי מבט מרוחק על רגישות הזולת, את הרגישות הזאת קשה כל כך למצוא והיא הרי נוכחת בכל שורה של רחל, חלפי ולאה גולדברג.
 

מוּסקט

New member
אתה יודע משו?

פעם מזמן הלכתי שולל אחרי הדחף לקטלג אוהבת/לא אוהבת ולשייך זאת למה שאני חושבת על המשורר וכו'. היום אני יכולה להנות משיר חם ורגיש וליהנות גם משיר (שורה או בית) מדוייק להפליא ולא כל כך חם, או בעל מקצב 'נכון' או sound מהמם. זו הנאה אחרת, אבל הנאה לא פחות שווה. אולי מה שאני מנסה להגיד הוא שבמשך הזמן למדתי שיש יותר ממימד אחד לאהוב בשירה. לא חושבת ששיר חייב להביע רגישות למשל. ולמדתי לא לשפוט את האיש שמאחרי השורות על פי שורותיו... כי מה ני'יודעת? באמת יש משוררים שבגדול יותר מדברים אלי - אבל זה לא מפריע לי ליהנות מאחרים.
 

עִידן

New member
ושבועיים אח"כ

יהיה בקאמרי אותו דבר רק ללאה גולדברג. זה קבוע, פעם בשבועיים (נדמה לי). איך אני יודעת?
 
למעלה