לא אהבתי ואתם?

[שמלת תחרה1]

נשמח לייעל עבורם.
מה ההצעות שלכם?

 

[שמלת תחרה1]

נשמח לייעל עבורם.
מה ההצעות שלכם?

בתי הספר בעמק חפר נפתחו עם שלטי כניסה בעברית רב-מגדרית: "לקדם שוויון בין נשים לגברים"

חוזרים ללימודים: "חוששים, אבל מצב הילדים בבית מדאיג יותר"

"אני לא זוכרת כמה פעמים חזרנו לגן השנה", סיפרה ל-ynet דלית ששלחה את שני ילדיה לגנים. אם מירושלים: "בטוחים שידאגו לבריאות הילדים", אם נוספת: "לא שלמה עם החזרה אבל גם לא עם השהות בבית". מנהלת בי"ס בגבעתיים: "לא יודעים לכמה זמן חוזרים, אבל שמחים". רוב התלמידים נותרו גם היום בזום, חלקם שבו ללמוד...

bit.ly

 

[Harrington]

בעברית רב-מגדרית:

אין חיה כזאת. העברית היא לא רב מגדרית והנקודות המטופשות האלה לא הופכות אותה לכזו. זה סתם משחק בנדמה לי למתקדמים.

 

[מקסים 45]

נשמח לייעל עבורם.
מה ההצעות שלכם?

שלטים מהסוג הזה הם היוצרים הפרדה מגדרית. דברים כאלה גורמים לילדים שלנו לחשוב שהשפה הרגילה שלנו מפלה אותם לפי המגדר שלהם (ידוע שהשימוש בזכר בשפה העברית נקבע לתיאור קבוצה כללית המכילה גברים ונשים) המערכת גורמת לנו להתפצל לקבוצות תחת מסווה של נאורות ואנחנו פשוט לא רואים את זה.

 

[Harrington]

שלטים מהסוג הזה הם היוצרים הפרדה מגדרית. דברים כאלה גורמים לילדים שלנו לחשוב שהשפה הרגילה שלנו מפלה אותם לפי המגדר שלהם (ידוע שהשימוש בזכר בשפה העברית נקבע לתיאור קבוצה כללית המכילה גברים ונשים) המערכת גורמת לנו להתפצל לקבוצות תחת מסווה של נאורות ואנחנו פשוט לא רואים את זה.

דבריך קצת מזכירים לי את אותן נשים שמספרות בראיון ש'בכלל לא הבנתי שהוטרדתי מינית עד שלא ישבו איתי והסבירו לי את זה'.

 

[גולשת תמיד בשמחה]

נשמח לייעל עבורם.
מה ההצעות שלכם?

העברית היא מלכתחילה דו מגדרית, יש לשון זכר ונקבה. אפילו בשנים האחרונות שינו את הכלל כך שאם יש רוב נקבי בקבוצה יש לקרוא לקבוצה בלשון נקבה. אני לא מבינה מה צריך יותר מכך. ליצור שפה חדשה לא גורמת לי כאישה להרגיש שיש שוויון מגדרי היא פשוט גורמת לי להרגיש מבולבלת. ואני בטוחה שכך זה גורם גם לילדים להרגיש.

 

[חורזת באהבה]

למה הניסוח לא כולל גם פנייה לערבים ורוסים שהם אחוזים נכבדים מהאוכלוסיה - היה צריך לעשות אותיות שהם ממוצע של כל השפות. או פשוט לכתוב באנגלית, גם שם אין הבדל בין גברים לנשים. לא הכי פשוט ומועיל, ברוכים הבאים תלמידים

 

[דיברגנט חדש]

נשמח לייעל עבורם.
מה ההצעות שלכם?

הזוי כמו יו"רית העבודה

 

[משתפרת1]

הזוי כמו יו"רית העבודה

או כמו ראשת העיריה

 

[Harrington]

או כמו ראשת העיריה

לא דומה.
גם למי שרוצה להגדיר את זה בלשון נקבה, יו"רית זה פשוט שגוי מהטעם הפשוט שההגדרה הנקבית כבר מצויה בפנים "יושבת" במקום "יושב". כשאת בוחרת אם לומר ראש עיר או ראשת עיר, זה מצב שונה.

 

[משתפרת1]

לא דומה.
גם למי שרוצה להגדיר את זה בלשון נקבה, יו"רית זה פשוט שגוי מהטעם הפשוט שההגדרה הנקבית כבר מצויה בפנים "יושבת" במקום "יושב". כשאת בוחרת אם לומר ראש עיר או ראשת עיר, זה מצב שונה.

ראשת מיותר בדיוק כמו יורית

 

[Harrington]

ראשת מיותר בדיוק כמו יורית

מסכים איתך במהות. רק אומר שזה לא אותו דבר. גם אם כן הייתי רוצה להשתמש בפורמט הזה, עדיין הייתי צריך לומר "יו"ר" מאחר וזה היה מסמל "יושבת ראש" ללא כל צורך להוסיף את ה"ית" בסוף ראשי התיבות האלו. לעומת זאת כשאני אומר "ראשת עיר" בפה מלא, ללא ראשי תיבות, זה אחרת.

כל הנ"ל לא משנה כהוא זה את דעתי שהינה כדעתך בכל הנושא הזה בהיבט המהותי שלו.

 

[SupermanZW]

נשמח לייעל עבורם.
מה ההצעות שלכם?

זה מטופש ומיותר. מתעסקים בטפל ומתפלאים על הזנחת העיקר.

 

[אור גינאל]

אל תשאלי אותי למה.
אבל זה הדבר היחיד שקפץ לי בראש
כשראיתי את המ"ם סופית מתהפכת לתי"ו
ואת היו"ד מתהפכת לוא"ו. ולהפך,
ועוד בצבע ירוק...
אולי כך מתייחסים ל - תלמידימידות ?

 

[אור גינאל]

איך פונים לקבוצה שרובה נשים ?​

רבים מרגישים חוסר נוחות לפנות לקבוצה שרובה נשים בלשון זכר. אף זאת: בציבור מתהלכת שמועה ולפיה החליטה האקדמיה שבמקרים שיש רוב נשים יש לנקוט לשון נקבה. אבל זו אינה אלא שמועה, ואין לה על מה שתסמוך.
צורת הזכר בעברית משמשת לא רק לזכר. היא גם הצורה שאנחנו נוקטים כשאין לנו צורך להבחין במין – כלומר היא גם הצורה הסתמית, הלא מסומנת. על כן צורת הזכר יפה גם לנקבות, מה שאין כן צורת הנקבה: זו מציינת רק נקבה ומוציאה את הזכר. זו דרכה של העברית. אנחנו אומרים בלשון זכר 'גן ילדים' (גם אם יש בו רוב של ילדות), 'בית חולים' ועוד, אבל כאשר הכוונה לנשים בלבד נוקטים לשון נקבה, כגון 'בית יולדות'. במשפטים בעלי מבנה סתמי (דוגמת 'כאן בונים') נוקטים לשון זכר גם כאשר ברור שמדובר רק בנשים, כגון 'איך יולדים ללא כאב' (ולא 'איך יולדות ללא כאב').
יוער עוד זאת: המגמה המסתמנת בעברית לדורותיה היא ביטול צורות הנקבה מפני צורות הזכר, ולא להפך. בַּפּועל בזמן עבר יש במקרא רק שרידים לצורה בגוף שלישי רבות, ואילו הצורה העיקרית היא צורת הזכר: 'הלכו'. בזמן עתיד ובציווי כבר משלהי תקופת המקרא משתלטות הצורות 'ילכו', 'לכו' וכיו"ב לנקבות (גם בעברית של היום כמעט אין שימוש בצורות 'תלכנה', 'לכנה'). ובעברית המדוברת שלנו רבים אינם מקפידים לומר 'הן', 'אתן', 'כתבתן' וכיו"ב.
נקיטת לשון זכר גם במקום שיש רוב נשים היא דרכה של העברית, ואין האקדמיה רואה עצמה רשאית לקבוע קביעה המנוגדת לדרך זו.
ראו עוד:

• פנייה המיועדת לגבר וגם לאישה
• תפקיד או תואר של אישה
• השוויון המגדרי, הלשון העברית והאקדמיה (אוקטובר, 2017)

מבחר מקורות:

• "והפעם: סדר נשים", חנה זמר (שואלת), אמנון שפירא (משיב), לשוננו לעם מב, ג (תשנ"א), עמ' 117–118
• רונית גדיש, "האקדמיה וציבור דוברי העברית", לשוננו לעם מט, ב (תשנ"ח), בעיקר עמ' 63