אוי ואבוי אם אגלה!
אם אשתי האהובה תשמע כמה אני מוציא, היא זורקת אותי מהבית עוד היום! (סתם, בצחוק). אני משתדל לקנות בעיקר פריטים לא יקרים. במקרים מיוחדים ונדירים אני קונה גם פריטים יקרים, אבל אז אני מצנן את תאוות הקניות לפרק זמן כלשהוא. לא קשה למצוא פריטים שעולים מאות ואלפי דולרים,אבל לטעמי זו הגזמה. אולי, אם אזכה בפיס, אעלה כיתה ואקנה פריטים יקרים יותר באופן קבוע. החשוב לדעתי הוא בעיקר רמת ההוצאה הממוצעת, ושמירה על יחס הגיוני בין היכולת הכלכלית להוצאה על תחביב. ראיתי כבר אנשים שקנו באלפי דולרים בולים, ולא היה להם מספיק כסף לשלם חוב במכולת. זו לדעתי תופעה פסולה: צריך תמיד לזכור שחיים נורמלים באים קודם, התחביב אחר כך. כמובן שלא כולם מסכימים איתי...