לאפר?

DONEL

New member
לאפר?

שלום
האם קיים בעברית פועל "לאפר" (סיגריה)?
"האיש מאפר את הסיגריה".
או שמא זו המצאה של קומץ מעשנות מונטנה?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
הוא קיים בעברית המדוברת בימינו, ללא ספק

המילונים שבדקתי (ספיר, רב מילים) לא מכירים בו ואני מעריכה שגם האקדמיה לא (כי הוא בבניין פיעל עם פ"א רפה) אבל ניתן להם זמן...
 
כמשפט רחל המרכלת.


הסבר מלא למילה רִכֵל פ' פיעל

(הכ' רפה בניגוד לדקדוק התקני)
בלשון הדיבור עסק ברכילות, סיפר על החיים הפרטיים של אנשים אחרים שלא בנוכחותם, ובדרך כלל גם בלא ידיעתם והסכמתם; דיבר עליהם רעות.
• אני לא אוהב אותה, היא כל הזמן מרכלת על כולם.
 

DONEL

New member
אם כך, איך ייתאר איש אקדמיה את הפעולה הנ"ל?

(אקווה, באופן אישי, שעמדת האקדמיה לא תשתנה בעניין זה).
 

Mits Petel

New member
אני לא מכיר אף מעשן שאינו משתמש

בפועל "לאפר".

מביך שהמילונים אינם מכירים בה. קשה לי לחשוב על שפה מלבד עברית
שמילוניה יתעלמו ממילה ותיקה, מוכרת ונפוצה.
 

DONEL

New member
אינני מסכים

הנני מעשן, והמילה הנ"ל צורמת לי מאוד. אינני יודע להצביע מדוע, אבל יש בה משהו "מקולקל".
 

tch111

New member
בעצם מה רע בפועל "לאפר"

בהרבה שפות, וכן גם בעברית קיימים שמות עצם שמהם נובע פּועל.
כמו למשל "נעץ" (זה עם הראש הגדול), והפּועל לנעוץ.
או, מקום ולמקם.
 

Mits Petel

New member
ifer

בדומה ל"ריכל" ו"התחבר" (נעשה חבר של) שומרות על ההגיה הרפויה של בכ"פ,
למרות שהן גזורות בבניינים פיעל/התפעל שאמור להיות בהם בהם "דגש תבניתי"
בעיצור השני של השורש.

[השווה בין ifer מלשון אפר לבין iper מלשון איפור (ששם שומרים על הדגש של הבניין).]

כלומר, ifer אינה מילה אפשרית ע"פ כללי הדקדוק של העברית "הקלאסית". כמובן שהיא
מילה אפשרית ואף מילה שקיימת בפועל ע"פ הדקדוק הלא כתוב של העברית הישראלית.
 
וגם דגש קל בראש מילה הולך - פלאח.

ואפילו לא מצוין שהיא במשלב דיבורי (ברב מילים):
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הסבר מלא למילה פַלַּאח שֵם

[ערבית]
1. איכר, עובד אדמה.

2. סלנג אדם פשוט, גס, כפרי.
• הפלאח הזה - גם לחתונה של אחיו בא בסנדלים וג'ינס.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אמנם כתוב {ערבית}, אך למיטב הכרתי זה ידמה לכתיבת {יוונית} ליד 'פנקס' או {פרסית} ליד פרדס.
רוצה לומר, זוהי מילה שהתערתה לחלוטין בעברית, ולמרות זאת היא שומרת על הגייתה המקורית.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לא צריך להרחיק לסלנג כשיש לך פיזיקה, פלואור

פוטון, פוטוסינתזה וכו' נטולי דגש באופן תקני אפילו במאגר המונחים של האקדמיה... (ולכל אלה אין חלופות עבריות).

יש כמובן אין ספור דוגמאות לשאילה ישירה של מילים זרות שנקלטו היטב בשפה ועדיין שומרות על הצליל המקורי בלי קשר לחוקי העברית (על אחת כמה וכמה בסלנג): פדיחה, פשלה, פריק, פוקוס, פילנרופ, פלופ, פספוס, פרגון, פסטיבל (אם כי יש הוגים פּסטיבל), פקיר, פינג'אן ועוד; פלאח (שלה דווקא יש חלופה עברית מקובלת) אינה מקרה מיוחד משום בחינה שהיא.
 
דומני ששום מילונאי לא ניסה "לעברת" את

פדיחה ע"י דיגוש פ'־יה - פּדיחה
פשלה - פּשלה
פריק - פּריק
וכיוצא בהללו.
עייני, לעומת זאת במילון אבן שושן וראי מה קורה עם פלאחנו, ההופך שם (בנוסף לפלאחותו) ל-פּלח (Pלח) עברי גאה.

משמע, יש ויש ייחוד למילה זו שדוברי העברית "הקדומים" רצו לחבקה ולאמצה אל חיק העברית, רצו ולא עלה בידם.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אה!
פשוט לא ציינת זאת בהודעתך הקודמת

(הבאת ציטוט מרב מילים ולא מאב"ש, ושם הפ"א רפה) אז לא הבנתי מה מיוחד בפלאח.
 

tch111

New member
בכל שפה יש כללים ויש יוצאים מהכלל.

תודה על ההסבר, דקדוק עברי היה המקצוע בו הייתי חלש מאוד,
 

DONEL

New member
ובכן

יש בפועל הבלתי מוכר הנ"ל משום "השתלטות" או "ניכוס" של שם העצם "אפר" לטובת פעולה שאינה בהכרח הפעולה הכי המשוייכת לשם עצם זה.
 

tch111

New member
אולי למומחים נראה הפּועל הזה מוזר.

שלא תחשוב חלילה שאני ציני.
לי זה נראה מאוד טבעי להגיד, "אני מאפר את האפר ב/למאפרה", טוב לא ממש טבעי, היות ואיני מעשן כבר למעלה מחצי שנה.
 
למעלה