לאסוף מידע על אמא

Storm131

New member
לאסוף מידע על אמא

ערב טוב לכן בנות! רציתי לשתף אותכן במשהו שבוער אצלי בתקופה האחרונה. כנראה שאני מרגישה מספיק חזקה להתחיל ללמוד ולהבין מי היתה אמא שלי כאדם בפני עצמו,אני מתה לדעת איך היא היתה בנעוריה,מה שאפה להיות בחייה,איך הרגישה כלפינו:ילדיה.אני לא יודעת מאיפה להתחיל,אני יודעת שאבא שלי לא יאהב את הרעיון.אבל אני חייבת שישאר ממנה משהו,שלא תמחק הדמות שלה.אשמח לקבל ממכן תגובות,אולי חלקכן עברו קטעים כאלה ועשו משהו כדי להכיר ולהנציח את האמהות שלכן. לילה טוב ומקסים! ממני-STORM
 

לונה..

New member
../images/Emo13.gif

יש רק דרך אחת להתחיל והיא - לשאול. את הדודים, את האחים וגם את אבא שלך. אפילו חברים משותפים של ההורים, שכנים ושאר מכרים. לגבי אבא שלך... את יכולה להתחכם איתו קצת, למשל, לשאול אותו על הילדות שלו ולתמרן את השיחה בעדינות עד שתגיעו לנושא של "איך הכרת את אמא". זה לא משנה אם כבר שמעת את זה בעבר, העיקר שתגיעו בסופו של דבר למצב שאת יכולה לשאול והוא עונה בלי להרגיש לחץ או אי נעימות. זה בעקרון מה שאני עשיתי וזה עובד. אנשים גם מספרים לי הרבה כי הם מוצאים בינינו דמיון. עוד רעיון - להקים אתר או ספר הנצחה, שבו כל אחד ממכריה יכתוב את החוויות שהוא חווה איתה, את הזכרונות ממנה, סיפורים עליה וכו'. אני אשמח אם תספרי מה עשית בסופו של דבר
בהצלחה.
 
נשמע רעיון ממש טוב .....

את יודעת זה מזכיר לי שפעם ...וגם עכשיו הייתי רוצה לראות צילומי וידאו של אמא שלי בארועים ...אבל לא הכי נעים לי לבקש מדודים וכו... כאילו לראות אותה חיה בוידאו הולכת נושמת צוחקת... מקווה שתגשימי את השאיפה שלך להנציח אותה מאחלת לך המון בהצלחה ...מי יודע אולי יום אחד אני הקבל אומץ בלבקש לילה טוב
 

gitta

New member
../images/Emo42.gifבוקר טוב לך קוראסון היקרה

מה שאת רוצה זה המינימום שהדודים והדודות יכולים לעשות, זאת בקשה מובנת מאליה ואני סבורה שהם ישמחו לעזור לך בכך. כדאי לזכור שוידיאו, שהוא אמצעי אלקטרוני, הוא דבר מתכלה ואם לא שומרים עליו היטב, איכותו מידרדרת. אז במקום שתתחרטי יותר מאוחר בעוד כמה שנים שלא ביקשת מהם בזמן, עדיף לעשות את זה כמה שיותר מהר, ולעשות גם גיבוי על cd למשל. שיהיה לך יום טוב, מגיטה.
 
קרואסון, למה לא נעים?

את רוצה שאני אבקש בשבילך?
בקשי מהם את הסרטים ושכפלי אותם. וכמובן שימי לב למה שאמרה גיטה כי זה חשוב. גיטה, בגלל מה שכתבת אני רצה להעביר את סרט החתונה לי לדיסק. תודה.
 
קוראסון שוקלולד המתוקה../images/Emo70.gif

ותרי על ה"לא נעים". נראה לי שזו בקשה מאוד סבירה ונכונה עבורך. נסי בעדינות, הסבירי את הצורך הזה שלך ואולי תופתעי מתגובתם. לא תמיד אנחנו יודעים להעריך ולדעת מה תהיה תגובת האחר למשהו מסוים, ומבחינתך שווה לנסות. מחבקת אותך
 

Storm131

New member
הי לונה...

את צודקת בעקרון.כנראה שהמחסום הוא רגשי וזאת הבעיה אבל בסוף זה יקרה. תודה על העצות.STORM
 
דווקא נשמע לי רעיון מעולה

למה שאבא שלך לא יאהב את הרעיון? את יודעת גם לי עוברת לעיתים קרובות המחשבה שלמעשה לא הכרתי את הורי. אבל לצערי אין מי שיכול לספר לי עליהם. לכן מאוד נראה לי הרעיון שלך. שיהיה בהצלחה. יום טוב לכולן.
 
אני הנסה אולי לעשות את זה ...

פשוט תמיד חשבתי על זה ...מקווה שהשבוע התחיל תהליכים ... תודה בנות על התמיכה אם מישהי תצתרך תמיכה כלשהית לגביי עיצוב תמונות בעיצוב גרפי אני מוכנה לעזור בהתנדבות ... בכיף המשך יום מתוק לכולכן
 

Storm131

New member
הי מיכלי

אבא שלי לא יאהב את הרעיון בגלל שזה מעמת אותו אותו עם העבר שקשה לו.זה היה אסון שאין לו כנראה כוחות להתמודד איתו.כנראה שאני אתחיל מתישהו בדרכי.אני מצטערת לשמוע שאין מי שיספר לך על הורייך. לילה טוב ונעים לך-STORM
 

MIF2004

New member
הי Storm

עברתי בדיוק את מה שאת מתארת לפני כארבע שנים. פתאום חשתי דחף עצום "להכיר" את אמא שלי, לדעת מי היא היתה, מה היא אהבה, איך היא התנהגה. אצלי היה לזה רובד נוסף, היה לי מאוד חשוב לנסות ולהשיג זכרון אחד אישי שלי ממנה, אז הלכתי גם להיפנוזה אבל זה לא עזר. בכל אופן מהתחקורים, אני לא יודעת למה אבל היה לי קשה להרכיב דמות. כל אחד זוכר אותה מאוד שונה, אבל בהחלט קיבלתי הרבה רשמים, שמעתי המון סיפורים, על אופייה ועל דברים קטנים שחרוטים עכשיו אצלי בזכרון, לא כזכרון שלי, אבל לפחות כדברים שאני יודעת עליה. אני אתן כמה דוגמאות: אחותה, דודה שלי זוכרת בעיקר את הצחוק המתגלגל שלה, ואיך הן היו נכנסות להתקפי צחוק ביחד, כמו שלא היה לי דודה שלי עם אף אחד אחר. סבתא שלי הדגישה את זה שאמא שלי תמיד עבדה, ולמדה - שהיא היתה בן אדם של עשייה. אבא שלי סיפר איך אמא שלי אהבה גלידה ותמיד היתה גומרת לאחי את הגלידה והוא היה מתעצבן. אשתו של דוד שלי זוכרת איך היא עשתה לה חינה בקיבוץ כשאמא שלי באה לבקר אותם. כל מיני סיפורים כאלו - חלקם על האופי, חלקם של כל מיני סצינות רגעיות, לפעמים חסרות משמעות, אבל בשבילי הן עולם ומלואו כי זה עוד פרט נוסף שעכשיו אני יודעת על אמא שלי. ברוב עוונותיי אני כל כך עמוסה ביום יום שממש אין לי זמן להעלות הכל על הכתב, להנציח אותה בצורה מסודרת, וחבל, אולי יבוא יום ואני אמצא פנאי לפרוייקט כזה. הרעיון שעלה פה של אתר אינטרנט שבו יוכלו קרובים ומכרים לכתוב מהזכרונות שלהם נשמע לי רעיון פשוט מקסים! דרך אגב, כתוצאה מכל התהליך שעברתי, החלטתי לכתוב יומן לילד שלי, לא לעתים תכופות אבל פעם בכמה חודשים אני כותבת לו קצת עלי ועליו, על החוויות שאני עוברת תוך כדי גידולו, מה הוא עושה, מה הוא אומר, מחשבות שלי על האמהות - את כל מה שכל כך חסר לי בעבר שלי (והיום כשסבא וסבתא שלי נפטרו ממש אין מי שיספר לי איזו מן תינוקת וילדה הייתי בשנותיי הראשונות) את כל זה חשוב לי לתעד בשבילו, כדי שאם חס וחלילה יקרה לי משהו, בכ"ז הוא יישאר עם הסיפורים והזכרונות שלי לגביו.
 
ממש נגע לליבי מה שרשמת

כי אני גם מנסה שיספרו לי על אימי ...וכל אחד גרסה שונה על מה שהכיר אבל בגדול אימי היתה אשה מאוד אהובה שנכנסה לכולם ללב אני מבינה שגם שלך תודה שחלקת את הסיפורים על אמך המשך יום מתוק
 

Storm131

New member
הי MIF היקרה

למירי:מקסים הדברים האלה שאספת על אמא שלך,ממש פרטים של חיי היום יום,מה שאני כל כך רוצה לדעת.במיוחד הקטע עם הגלידה-מקסים.ואני ממש מבינה את הצורך שלך במשהו כתוב ומונצח עבור ילדך.גם לי יש את הצורך הזה מהפחד הכל כך ברור. תודה על התגובה היפה ולילה טוב-סטורם.
 
קודם כל, סטורמי,

זה משמח אותי לשמוע על השינוי, כי זה מגיע ממקום חיובי של השלמה ושל מציאת דרך בוגרת ויצירתית לשלב את אמא בחיך היום. אני זוכרת את 'קדחת' דומה שאחזה בי לפני הרבה שנים. ראיינתי אז המון, בעיקר את דודה של אמא שלי, שטווח השנים ביניהם קטן מאוד והן היו מאוד קרובות, ממש חברות טובות. למדתי ממנה המון, גם על ההיסטוריה של אמא שלי, וגם על האופי שלה. היא מצאה גם כל מיני תמונות ישנות ונתנה לי. תמונות שאף פעם לא היו לי - של אמי בילדותה. מדהים כמה אני דומה לה, גם בבגרותי וגם כשהייתי קטנה יותר. אגב, אבא שלי שיבדל"א נתן לי פעם לקרוא חבילה של מכתבים שאמא שלי כתבה לו כשהייתה בחו"ל. היא כתבה לו כל יום, ולקרוא את המכתבים שלה המם אותי - ממש בסגנון שלי, ממש כאילו אני כתבתי אותם! היתי בשוק, כי זו היתה הפעם הראשונה שראיתי מכתבים שלה [הייתי אז כבת 22], כך שלא ייתכן שהושפעתי מהסגנון שלה. זה היה פשוט מדהים! אני מאחלת לך הצלחה עם הפרויקט, ומחזקת את ידייך להמשיך אותו במרץ. אני בטוחה שזה יעשה לך איזה השלמה, לקבל תמונה יותר מלאה על אמא. ובאשר לאבא - אם את אכן חושבת שזה לא ימצא חן בעיניו [בררי - אולי את טועה?], אני מציעה פשוט לדבר איתו, לומר לו שאת מבינה שמה שאת עומדת לבקש ממנו אולי יהיה לא קל, אבל להסביר לו את החשיבות הרבה, ולאפשר לו לעשות את זה בזמן ובמינונים שיקשו עליו כמה שפחות. אני חושבת שאפשר להבין ולקבל בקשה עדינה כזו. ספרי לנו!
 

Storm131

New member
סקאלי הי

תודה על ששיתפת אותי במה שעבר עלייך.זה מקסים פתאום לגלות מכתבים כאלה,ממש אוצר.הדמיון גם מרגש.תמיד כשאומרים לי כמה שאני מזכירה את אמא ושיש לנו אותן עיניים אני מאוד מתרגשת.אנשים לא מבינים כמה שברי המידע הללו כל כך קריטיים לנו.נראית לי העצה שלך לגבי אבא שלי וזה נכון שזה יתן לי איזה השלמה וסגירת מעגל. תודה ולילה מקסים.-סטורם.
 
סטורם יקרה

הדחף להכיר את אמא כל כך מוכר. במקרה שלי, "זכיתי" להכיר את אמי עד גיל 15 ומכיון שהתאלמנה בגיל צעיר כשהייתי קטנה מאוד, הרי שאת רוב זמנה בילתה איתי וסיפרה ושיתפה בכל...זוכרת את ערבי החורף הקרים ואת הסיפורים המעניינים על ילדותה נעוריה וכו'. נותרו לי המון תמונות שלה ולאחר מותה חקרתי את כל מי שניתן היה (אחותה, אחי שהיה בוגר ועוד בני משפחה) כל כך רציתי לדבר עליה ולשמוע על חייה שהצלחתי לארגן לי סיפור די מסודר על חייה. כיום, מרוצה שעשיתי זאת, כי חלק גדול מאותם אנשים כבר אינו בין החיים ואני מרגישה שהספקתי...דבר מעניין לספר שהשבוע ערכנו בינינו אחי ואני איזה שהוא "מרתון" בנוגע לבני משפחה בגלל האתר של "יד ושם" בו חיפשנו קרובים, ולתדהמתו הרבה של אחי ידעתי הרבה יותר ממנו על בני משפחה כאלו שאפילו לא הכרתי. הפרש הגילאים בינינו הוא 14 שנה והיה צפוי לאור הנסיבות שהוא ידע עליהם טוב יותר, והבנו שזה כך בגלל הדחף העצום שהיה לי לאחר מותה של אמי להשלים פרטים. וכמובן ההקשבה וההתעניינות שלי אצל אמי, איפשרו לי להכיר את אבי אותו איבדתי בגיל צעיר מאוד, אוילולא חקרתי את אמי לגביו הרי שלא הייתי יודעת כמעט כלום... לסיכום רוצה לחזק אותך ברעיון הנפלא, שבא לדעתי ממקום של בגרות והשלמה. וקוריוז לקינוח, לפני הרבה שנים בנסיעה לחו"ל, לקחו אותי בני משפחה של אבי לבקר זוג חברים שלהם, כשהגענו למקום בא לקראתי גבר נאה ומבוגר, הביט בי ודמעות החלו לזלוג מעיניו, אני שלא הבנתי מה קורה מאחר והיתה זו לי פעם ראשונה (ויחידה) שראיתיו, הייתי נבוכה מאוד הוא קרב אלי חיבק אותי והסביר שהיה חבר של אמי ולמעשה רצה להינשא לה אך היא העדיפה על פניו את אבי....והוסיף שעבורו היתה זו חזרה בזמן מאחר ובהליכתי במראי ובחיוכי הזכרתי לו את אמי כשהיתה צעירה. היה זה ערב קסום עבורי, פתאום ראיתי זווית שונה של אמי ואני נושאת את הערב הזה כמזכרת מרגשת. כמובן שישנן זוויות נוספות שודאי איני יודעת עליהן ואולי אף לא אדע, אך אני שמחה על שעשיתי כל שאפשר לי כדי להכיר את אמי ואת דמותה ואף שזה בא מזווית ראייה של אחרים. מחבקת אותך
 
למעלה