הצטערתי לשמוע על מותו של לאנדרו. בשבילי לאנדרו היה ילד מקסים, הכרתי אותו היטב בהיותינו בדאבוס, תמיד אהב לעזור לכולם ולתמוך בכולם ותמיד עם חיוך מיוחד. הכרתי גם את הוריו, אנשים מקסימים ומסורים, לאנדרו ישאר תמיד איתנו וישקיף מעלינו עם החיוך שלו והאופטימיות שלו . כולנו ניקח משהו מהחיוך שלו וכך נוכל להמשיך הלאה.
הכרתי אותו בקייטנה בדבוס. מאז ועד היום בכל מפגש שלנו הוא תמי דהיה מחייך והיה אופטימי ונהנה מהחיים הפשוטים. רצה הגורל וזו הודעתו האחרונה בתוכנת המסנג'ר: "אני פה חיי ונושם עם מסיכה אבל נושם יותר מכולם" ייתכן והוא רצה לרשום יותר מכלום. כך או כך זה מוכיח כמה אופטימיות יש בבן אדם אחד. לנצח אנצור את חיוכך.
../images/Emo16.gifלזכר ליאונרדו מתוך הבלוג של צביקה
את ליאונרדו ז"ל הייתי מגדיר כ: אצן המשוכות הטוב בעולם! הכרותי עימו לא היתה לעומק אבל כשהבטתי בו או בשיחות קצרות שניהלנו תמיד עלתה מולי דמות של בחור שקשה לו אך לעולם לא מש החיוך האופטימי משפתיו. יהי זכרו ברוך.
מחשבות שלא נגמרות מהרגע ששמעתי. על החיים , על לאנדרו , על המתים ועל החיים , על הצוות. זוכרת את לאנדרו פותח לי כל דלת בדאבוס , מביא ממתקים , את החיוך שלו , האופטימיות..... יהי זכרו ברוך , מקווה שהוא הלך לגן עדן של הסטייקים שהוא כל כך אהב.