לאן נעלם המיני בר?
מי שקרא בידיעות אחרונות השבת, גילה לתדהמתו את מה שהוא כבר ידע מזמן: עם ישראל הוא עם אגואיסט, עם נהנתן שלא דופק חשבון, העיקר להנות. לא חשוב אם אחרים נדפקים. האם השלטון דומה? האם השלטון שונה?... האם העובדה שכל העם הוא כזה (או העם ככלל), נותנת לשלטון לגיטימציה להיות גם הוא כזה?... האם צריך לתת לגיטימציה ל"כיף", ללכת עם זה, לעשות מה שבראש, "להגשים" את עצמך... גם אם זה בא על חשבון אחרים, על חשבון הכלל, או שצריך לנסות להילחם בזה?... איך נלחמים נגד זה במישור הלאומי של האזרח הקטן? זו בעיה. אבל, אומרים: הדג מסריח מהראש... הרבה יותר קל להתחיל לטפל באיכות השלטון, ואז לבדוק: האם השינוי יקרין כלפי מטה. מתי לאחרונה בדקנו את איכות השלטון בהיבט הזה של האופי הישראלי החצוף וחסר האחריות והאיכפתיות?... שוב אני חוזר על הצעתי לתנועה לאיכות השלטון: לנסות לערוך רשימה של מאפייני השלטון. (הנה דוגמה: השלטון הישראלי הוא רהבתן, ראוותן, נהנתן, בזבזן, פזרן, יהיר, רודף בצע, רודף שררה, רודף כבוד, חסר אחריות, חפיפניק, אדיש, אטום, מזלזל, מכבה שריפות, פותח פרצות לאקונות ושטחים אפורים לרוב, עושק חלשים ונותן לעשירים, וכו´. האם רשימה זו נכונה?...) לא להיבהל אם יתברר שהמאפיינים אשר יתגלו הם גם מאפיינים את העם כעם, ואת החברה ככלל. זה לא מעלה ולא מוריד, בטח שלא מצדיק. רק נותן נקודת מבט נוספת, שתקל עלינו את המלאכה. אני קורא לתנועה לאיכות השלטון, להתחיל לעסוק גם באיכות השלטון. כלומר לנסות לאפיין ולהבין את תרבות השלטון בישראל. בהצלחה.
מי שקרא בידיעות אחרונות השבת, גילה לתדהמתו את מה שהוא כבר ידע מזמן: עם ישראל הוא עם אגואיסט, עם נהנתן שלא דופק חשבון, העיקר להנות. לא חשוב אם אחרים נדפקים. האם השלטון דומה? האם השלטון שונה?... האם העובדה שכל העם הוא כזה (או העם ככלל), נותנת לשלטון לגיטימציה להיות גם הוא כזה?... האם צריך לתת לגיטימציה ל"כיף", ללכת עם זה, לעשות מה שבראש, "להגשים" את עצמך... גם אם זה בא על חשבון אחרים, על חשבון הכלל, או שצריך לנסות להילחם בזה?... איך נלחמים נגד זה במישור הלאומי של האזרח הקטן? זו בעיה. אבל, אומרים: הדג מסריח מהראש... הרבה יותר קל להתחיל לטפל באיכות השלטון, ואז לבדוק: האם השינוי יקרין כלפי מטה. מתי לאחרונה בדקנו את איכות השלטון בהיבט הזה של האופי הישראלי החצוף וחסר האחריות והאיכפתיות?... שוב אני חוזר על הצעתי לתנועה לאיכות השלטון: לנסות לערוך רשימה של מאפייני השלטון. (הנה דוגמה: השלטון הישראלי הוא רהבתן, ראוותן, נהנתן, בזבזן, פזרן, יהיר, רודף בצע, רודף שררה, רודף כבוד, חסר אחריות, חפיפניק, אדיש, אטום, מזלזל, מכבה שריפות, פותח פרצות לאקונות ושטחים אפורים לרוב, עושק חלשים ונותן לעשירים, וכו´. האם רשימה זו נכונה?...) לא להיבהל אם יתברר שהמאפיינים אשר יתגלו הם גם מאפיינים את העם כעם, ואת החברה ככלל. זה לא מעלה ולא מוריד, בטח שלא מצדיק. רק נותן נקודת מבט נוספת, שתקל עלינו את המלאכה. אני קורא לתנועה לאיכות השלטון, להתחיל לעסוק גם באיכות השלטון. כלומר לנסות לאפיין ולהבין את תרבות השלטון בישראל. בהצלחה.