לאן ניסע השנה?

הפורום נראה כמו ג'רלד בוסטוק ...

פשוט פיקציה... מה קרה??? כולם נעלמו? כולם נאלמו? התיישבתי (אחרי יום עבודה ארוך, mind you) לכתוב משהו שירומם את מצב הרוח... תכננתי לכתוב משהו בסגנון: כך ניצחתי במלחמה או כך ניצחתי את סדאם חוסיין בעזרת פטיפון, תקליט אחד שרוט ושיר אחד (טוב, אחד שמחולק לשניים...) JETHRO TULL - THICK AS A BRICK פתיחה בי-פולרית איאן אנדרסון הוא גאון... קבלו תיקון: איאן אנדרסון הוא מטורף. מגלומן עם קבלות. הרחיקו את ילדיכם הרכים מחברתו. רגע של הארה: גם סדאם חוסיין מתאים להגדרה הזאת... תיקונצ'יק אחרון – אבל רק אחד מהם הוא גאון! הסבר טרי-פאזי לפתיחה בי-פולרית 1. איאן אנדרסון הוא גאון... כי איך, אחרת, קוראים לאיש שכתב את השורה הבאה: I may make you feel but I can't make you think. 2. הרחיקו ילדיכם מהאיש שחושב כי גידול ילדים כרוך ב- teach him to play Monopoly and to sing in the rain 3. ומסדאם? הרחיקו גם חשבתי להוסיף: אל תסתכל במה שיש בקנקן, לפני שבילית כמה שעות עם הקנקן (מחווה לעטיפה המושקעת ביותר אי פעם) כבר טויתי בראשי את הסיפור על כך שאת המילים כתב, על פי העטיפה, ילד בן 8, ג'רלד בוסטוק שמו, שכתב פואמה וזכה בפרס, שנשלל ממנו (איזה סיפור נפלא:)... תכננתי להסביר את העטיפה על שלל 12 עמודיו של "עיתון הפיקציה", עם הכתבות שבו, משחקי המילים נוסח "מונטי פייטון" ואף משחק הילדים "מקו אל קו" (מה רואה הברווז, למי שמכיר...) תכננתי לדבר על המילים המופלאות של אנדרסון על המורכבות של התקליט על כך שזהו אלבום הקונספט המושלם על כך שמעולם שילוב של מוזיקת פולק - רוק - ג'אז - whatever לא נשמע יותר טוב... רציתי לרומם את רוחכם בעזרת בדיחות קרש נוסח: "זה מטוס? זה ציפור? לא זהו יאן אנדרסון"... אבל השקט הזה ממש עיצבן אותי אז אני לא כותב, ועסוק סתם בלהתעצבן... מעולם לא הרגשתי יותר הולדן קולפילד... ביי
 
יקירתי, אני מדמם...

bob dylan - THE FREEWHEELIN
מכתבים ליקירתי – שנה דמיונית בחיי צימרמן (ומחווה קלה לעמוס עוז...) ינואר Blowin' In The Wind יקירתי, אני לא מפסיק לתהות... האם את אוהבת אותי? שלי את לנצח? אני הגבר שלך? מה עליי לעשות? האם אי פעם אמצא תשובות??? אני יושב בחדרי בודד עם גיטרה ביד ויאוש בלב, בניו-יורק הזרה והמנוכרת. אנשים שאינם מכירים זה את זה וחולפים איש על פני ריעהו ברחוב, בלי לדעת דבר על הנשמות המיוסרות, החולפות למולן. מיוסר ומיואש אני, יקירתי. ממתין לתשובתך המהירה, מהורהר... פברואר Girl from the North Country יקירתי, זוכר אני את פגישתנו הראשונה... נפגשנו בצפון הקר, שלג מקיף אותנו... כמו בחלום עטוף בזוהר לבן. צחקת על קולי המאנפף, חייכתי במבוכה. התאהבתי. ניגנתי לך במפוחית. חייכת במבוכה. האם גם את זוכרת? מדוע אינך עונה? עדיין מאוהב... מרץ Masters of War יקירתי, יצאתי בבוקר מביתי... להפגנה אשר נערכה בכיכר. קיויתי... אולי... אראה גם אותך שם. אנשים בודדים היינו שם. אולי כמאה. עומדים בגשם וזועקים. העוברים והשבים חשבונו למשוגעים... וכך גם המשטרה. אוסף של 30 חבר'ה משועממים, שנשלחו ע"י אנשים שכלל לא מכירים אותם... ובעבור מה? סילוקם של אנשים שגם אותם אינם מכירים... בידיהם אלות גדולות ואקדח קטן. אקדח קטן בשירות איש קטן, הפוגע פגיעה גדולה... האם אראה אותך בהפגנה הבאה? מפחיד וקודר כאן... אפריל DOWN THE HIGHWAY יקירתי, כבר יצאתי לחפשך... ארזתי לי מזוודה קטנה, חבשתי כובע לראשי, מגפיי לרגליי ואף משקה לקחתי עימי... ויצאתי לדרך. הרגשת blues השתלטה עליי. הדרך קשה וארוכה לי. כדרכם של עובדים בשדה ובמכרות... בלוז נוגה מסתלסל בפי והדרך, כדרכם של דרכים, מתארכת. ואת היכן? האם נסעת גם את? שבתי לביתי, בודד... מאי BOB DYLAN´S BLUES יקירתי, הפסקתי להתגלח... זקן פרא צמח על פניי. התחלתי גם לשתות. אני מדבר כעת במבטא דרומי בסלנג שנשמע זר אף לי עצמי... שונא אני אותך. ואולי לא? התחלתי להסתובב חסר מעש ועניין סביב השכונה (רכב ממילא אין לי) כסף אין לי (אולי אשדוד בנק?) אין לי גם חברים. בחודש הבא תכתבי? נמאס... יוני A HARD RAIN´S A-GONNA FALL יקירתי, בשבוע שעבר ביקרתי אצל אבי... חלף זמן רב מאז ראיתיו לאחרונה... בדרכי ברכבת ראיתי את העולם. גלרייה ארוכה של אנשים: תינוקות וקשישים, שיכורים וחיילים (מוזר, החיילים נראים לי כשיכורים והשיכורים כלובשי מדים...) שוחחנו ארוכות, אני והזקן שלי. על הכל ועל לא כלום... איני יודע על מה... סיפר לי אבי על חייו... על מהפיכה שהיתה. על מקום אחר. שאינו קיים יותר, אך דומה שגם אני גר בו... מוזר הוא העולם. המהפכה קרבה? ואת? יולי DON´T THINK TWICE, IT´S ALL RIGHT יקירתי, בזבזת את זמני היקר... יכול להתיחס אלי יפה יותר... אל תקדישי לכך מחשבה שניה, אני אהיה בסדר אוגוסט BOB DYLAN´S DREAM יקירתי, חלמתי חלום... ובחלומי גם את מופיעה... וגם שאר חבריי. (האם היו לי אי פעם חברים?) לבן עם שחור, צהוב עם אדום כולם היו חבריי בחדר קטן, הקרוי העולם... האמנם? ואת? היי לי חברה שוב ספטמבר OXFORD TOWN יקירתי, חבר היה לי... ואבד. חבר שחור בעולם לבן. הלבן קר, מנוכר ומתנשא הוא. שמח מבחוץ וקר בפנים. קשה לו בשלג לחברי...הצמא לחום הדרומי. הוא נפטר ואיש אינו יודע מדוע? שמא מהקור? ואני? קשה גם לי בקור... חממי אותי. אוקטובר TALKIN´ WORLD WAR III BLUES יקירתי, אתמול לא הרגשתי טוב... אני חולה? הלכתי לרופא. סיפרתי לו כי ראיתי בעיני רוחי את מלחמת העולם השלישית. משוגע, הוא אמר לי, והושיב אותי על הספה. ועתה? עכשיו כולם חיים בחלומי. המלחמה הגיעה. והמלחמות בינינו? תמו? נובמבר Corrine, corrina יקירתי, היכן את? הציפורים כבר אינן מצייצות בעבורי... חיי אינם חיים בלעדייך (אמרו את זה לפניי, יקירתי) דצמבר JUST ALLOW ME ONE MORE CHANCE יקירתי, אולי בכל זאת... נסתדר??? אפילוג I Shall Be Free יקירתי, בשנה הבאה אהיה חופשי... חופשי ממך, נשמתי המיוסרת... אחרי האפילוג (עוד רגע קט נגמר) ממש לא משנה אם אתם רק קוראים את הטקסטים של הענק צימרמן, או מקשיבים להם בליווי איש אחד קטן-גדול עם קול מאנפף, שכלי הנשק היחיד שלו הוא גיטרה... דילן כותב על מהפיכות ענק שהעולם המעוות זועק אליהן, אך מרגש לא פחות כשהוא מתייסר באהבתו הפרטית... העיקר הוא שהמהפכה הגיעה... לא שאין בעולם מקום לשירי אהבה פשוטים או טפשיים (איך אמר פול – silly love songs, זה מה שכולם רוצים), אבל תמיד יש מקום למהפכות. זאת הגדולה מכולן...
 
הולדן זה סתם בלוז של יום שני

אל תדאג, ואם יש משהו שיכול לגרום לעם העירקי לזנוח את סאדם ולצטרף בהמוניו למהפיכה דמוקרטית שתסחוף את המזרח התיכון כולו הרי זה איאן אנדרסון (רצוי על פטיפון ישן, אם אפשר עם שריטה קלה) מחולל בטרוף, יותר יעיל ממאה אפאצ'י ומאתים פטרייוטס (מה עוד שהשנים נוטים לאזן זה את זה לאחרונה), יותר מטורף מסאדם. איאן אנדרסון לנשיאות, איאן אנדרסון למלוכה
 
הפעם אני אוסיף

את התוספת המתחייבת, אחלה ביקורת העברת מעולה את התחושה של האלבום המצויין הזה(זה אני או שיש תקליטים שהמילה אלבום לא "מתלבשת עליהם כמו שצריך?). ובאותה נימה, הצביעו דילן בשלט שלכם, עדיין לא נסתימה ההצבעה בשבוע הסיקסטיס
 

gilgamesh

New member
hold it

כרגיל ביקורת מצויינת מר סאלינג'ר,אבל אני חושב שאדם ברוך לא כל כך יאהב אותה.
 

gilgamesh

New member
hold my hand

התלוצצתי,אני משוכנע שאם אדם ברוך יתוודע לביקורת (?) הוא ימסגר אותה מעל המיטה שלו
 

ganooov

New member
אמממממממ... ../images/Emo13.gif

תראה: א. הסיבה היחידה לשמוע את רובן צימרמן היא הטקסט, הקול שלו שווה לתחת
. ב. הרבה מאוד קשה לי להבין מה "ביקורת" בסקירות שלך - פשוט, לפעמים קשה להבין מה אתה בדיוק רוצה מחיינו (ואולי אתה מנסה לגרום לנו לקנות ולנסות להבין?)
.
 

dylan

New member
אמממממ...

א. בקשר לקול שלו כבר כתבתי את דעתי פעם
ב. אני מסכים, הסקירות מצויינות אבל בד"כ הן פונות רק למי שכבר מכיר את האלבומים.. וסעיף משלי
.. ג. מקווה שתרגיש יותר טוב ויעברו הרבה פחות משבועיים עד שתצא מהדיכאון (למרות שאין כמו להשקיע בשכתוב או כתיבה של הסברים משלך לבחירות אלבומים בפרוייקט הMUST כדי לצאת מדיכאון
).
 

dylan

New member
אה, ועוד משהו להולדן

שם האלבום הוא the freewheelin' bob dylan ולא רק the freewheelin
 

חולוני

New member
ראית את המקור הספרדי?

"פקח את עיניך" של פדרו אלמדובר.. לטעמי עשוי יותר טוב מונילה סקיי.. אבל הפסקול של ונילה סקיי משובח ביותר...רק בשבילו שווה לראות את הסרט.
 

חולוני

New member
אופס, הסרט הוא של אלחנדרו אמנבאר

הבמאי של "האחרים" עם ניקול קידמן.
 

meandmeandme

New member
לא ידעתי שיש לו גרסה שונה..

והסוף דווקא מצווין! הרעיון מאוחרי הסרט הזה זה פשוט.. כאילו... אין סיכוי לנחש עד שרואים את הסוף.... אבל זהו לא פורום סרטים נכון?
 

dylan

New member
כבר כתבתי את זה

פעם בפורום סרטיםאבל בכל זאת.. הפסקול אמנם מצויין אבל הוא רק מעמיס על הסרט ופוגע בו לדעתי. חבל שקרואו לא הצליח להפריד בין האהבה שלו למוסיקה לבין מה שטוב לסרט...
 

ThE RhythM

New member
מה?? אז אתה לא כותב כלום? :(

אל תתעצבן הולדן! למרות שעכשיו אחרי שהסגרת כבר על מה אתה הולך לכתוב אני לא יודע אם אתה עדיין תכתוב את הביקורת הזו אי פעם אבל אני רוצה ביקורת על ת'יק אז א בריקק א פליז...?
 
למעלה