זאת היתה מלחמה מרתקת
ויש הרבה מה לכתוב עליה. את מה שאני יודע עליה שאבתי מספרה המצויין של ברברה טוכמן "ראי רחוק" על המאה ה-14. באופן כללי, המאה ה-14 היתה מאה מאד מעניינת וגדושה פעילות היסטורית חשובה. הרקע למלחמת שבע השנים הוא שאיפתה המתמדת של אנגליה להשתלט על צרפת, שחוזרת כחוט השני בכל מהלך התקופה. שאיפה דומה, דרך אגב, היתה לצרפת ביחס לאיטליה. אכן, בוגון צודק מבחינת התחלת המלחמה. אני אנסה להצביע על כמה נקודות עיקריות. בתחילת המלחמה מלך בצרפת אדם תמים ולא מוכשר שנקרא ז´אן "הטוב". ז´אן כשל במלחמה מול האנגלים, שכבשו חלקים רבים מצרפת. בסופו של דבר הוא נשבה והוחזק כבן ערובה בלונדון. מה שמצחיק הוא שבסוף האנגלים שיחררו אותו, אבל האדון, שעמד מול שוקת שבורה וארץ הרוסה, העדיף לחזור לשבי הנוח באנגליה מאשר לשקם את צרפת. הבן שלו, אם אני זוכר, היה די מטורף וגם הוא כשל. היו נסיונות לשיחות שלום שהתמקדו בהטיית המאמצים המלחמתיים למסע צלב במזרח התיכון. המלחמה נמשכה בהפסקות רבות, והתאפיינה בעצמאות רבה של אצילים צרפתיים רבי עוצמה, ובראשם הדוכס דה בורגונדי. בורגונדי בגדה ועברה לצד האנגלי בסופו של דבר. המלחמה דעכה, לדעתי, בגלל המוות השחור שהכה בכל אירופה באותה תקופה בכמה גלים שחורים. כל כך הרבה אנשים נהרגו במחלה, הן פשוטי עם והן מפורסמים, מנהיגים ואצילים, עד שלאנשים היה פחות כוח להלחם. עם זאת, רוב צרפת נשארה תחת שלטון אנגלי עד לתחילת המאה ה-15, אז שחררה אותה ז´אן ד´ארק. על אישה מופלאה זאת הייתי רוצה להרחיב קצת את הדיבור. ז´אן ד´ארק היתה בת איכרים שחוותה חלומות קדושה. קדושים המריצו בה בחלומה לשחרר את צרפת. היא היתה נערה פשוטה אך מוכשרת, דתית מאד וכפי שנראה- גם תמימה למדי. ז´אן הלכה לכמה מפקדים מקומיים ושכנעה אותם למרוד, ובסופו של דבר הציתה מרד כללי בצרפת כנגד האנגלים. היא היתה אישה לוחמת והצטיינה בקרב, כאשר אמונתה הדתית מנחה אותה לאורך כל הדרך. בסופו של דבר הצליח המרד של ז´אן ד´ארק, והאנגלים והבורגונדים שתמכו בהם נדחקו מרוב שטחי צרפת. כוחותיה של ז´אן כבשו את פריס והמליכו מלך חדש. אבל המלך התגלה כבוגדני ושפל: הוא חשש מהפופולריות של ז´אן ד´ארק ולא אהב אותה כלל וכלל. בסופו של דבר תפסו אותה אנשי בורגונדי והסגירו אותה לאנגלים, שדנו אותה למוות כמכשפה ושרפו אותה. המלך הצרפתי, ברוב שפלותו, לא עשה כל מאמץ על מנת להציל את האשה האמיצה שנתנה לו את כתר המלוכה. יש לציין שבסופו של דבר נעשה צדק היסטורי עם ז´אן ד´ארק. כמאה שנים מאוחר יותר (אני מקווה שאני זוכר נכון), בוטלה אשמת הכישוף ע"י הכנסייה הקתולית, ובסופו של דבר הוכרזה ז´אן ד´ארק כקדושה. היא במעמד הזה, לפי דעתי, עד היום. ושוב, לכולם, לקרוא בדחיפות את "ראי רחוק" של טוכמן, המספר בצורה מדוייקת אך מרתקת ומותחת על המלחמה הזאת, ועל מאורעות רבים אחרים במאה ה-14, תוך התמקדות בדמות מעניינת במיוחד: אציל בשם אנגרן דה קוסי, שחשב בראש אסטרטגי מודרני כמעט- ומבחינה זאת היה חריג לטובה בתקופתו. שלכם, קוכולין
