לאן הם הולכים?!

Kreng

New member
לאן הם הולכים?!

שאלה לי אליכם חברי הפורום הנכבדים :) (איזו פתיחה - אפשר לחשוב כבר מה אני הולך לשאול) שאני שופך מים על הרצפה, לאן הם נעלמים אחרי כמה זמן? הרי מים מתאדים ב 100 מעלות בערך (תלוי בלחץ) - ועל הרצפה אצלי בבית (לא יודע איך זה עובד אצלכם) - אין 100 מעלות! אז מה קורה בכל זאת?
 

Fonia

New member
גם הים אינו רותח

ועדיין מתאדים ממנו מים, כך שאני מניח שמתאדים כל הזמן מים גם לא בטמפרטורת רתיחה. השאלה היא מה ההבדל בין ההתאדות של רתיחה ושל ימים ומיי ספונג'ה.
 

Fonia

New member
אולי כי הים הוא איזה מזוקק?

100 מעלות צלזיוס זו נקודת הרתיחה של מים מזוקקים. יכול להיות שנקודת ההתאדות של הים הרבה יותר נמוכה בגלל המלחים הרבים שבו? (המממ... ואולי מישהו יודע מהי נקודת הרתיחה של ביוב בים?
)
 

יניב ריז

New member
לא ממש, הסיבה-

למיטב זכרוני, היא שמים ב-100 מעלות רותחים, אך התאדות אינה מותנית ברתיחה. כדי להבין את הכוונה צריך לקבל מעט מושג לגבי תהליך הרתיחה ומצב הצבירה הנוזלי. נוזל זה בעצם מצב צבירה שהמולקולות שלו מחוברות ביניהן בקשר "רופף", כאשר אנו מחממים נוזל,המולקולות נעות מהר יותר עד שהמהירות של המולקולות מספיק גדולה כדי "לשבור" את הקשר בינהן והן משתחררות מהנוזל כגז. בתהליך החימום נפלטים מולקולות (אידוי) שיש להם קשר חלש, ובתהליך הרתיחה נשברים כל הקשרים של המולקולות. לכן מים מתאדים בכל טמפ' מעל 0 מעלות (מן הסתם, ככל שהטמפ' גדולה מ-0 האנרגיה הקינטית של המולקוקלות גדולה יותר,ולכן יש לצפות ליותר "ניתוקי קשרים", ולהפיכת מים לאד). השפעת לחץ האוויר- ידוע שככל שלחץ האויר גדול יותר,כך צריך להשיג טמפ' גבוה יותר כדי להגיע לרתיחה. הסיבה,האוויר לוחץ על המולקולות ובכך מקשה עליהן להנתק מהמים, ולכן קשה להן יותר "לברוח", ויש להעניק להן אנרגיה קינטית (חום) גבוה יותר כדי להצליח לשחררן מלחץ האוויר. לכן בים המלח המים רותחים בטמפ' של סביב ה-103 מ"צ (כמדומני), ובי-ם סביב ה-97 מ"צ( אני לא סגור על זה סופית). על זה בנוי העיקרון של בישול בסיר לחץ, הסיר כמעט סגור לחלוטין, לכן בזמן החימום הלחץ בתוכו גדל ובכך משיגים טמפ' רתיחה גבוה יותר, ולכן האוכל מתבשל מהר יותר.
 

טנקר

New member
בלי קשרים ושאר מרעי בישין:

רתיחה (של מים הדגש על מים )מתרחשת ב100 מעלות צלזיוס אךהתאדות יכולה להתרחש עם כל הבדל חום(האדים שיוצאים ממשהו קפוא שאתה מוציא מהפריזר,גם מצביאים על התאדות) וההבדל העיקרי בין התאדות לרתיחה זה שבהתאדות הנוזל מתאדה רק משטח הפנים של הנוזל וברתיחה הנוזל מתאדה מכל נפח הנוזל(יכול להיות שהניסוח לא משהו) בגלל כשתרתיח מים תדע שהם רתחו רק כאשר תראה בועות שיוצאות מתחתית המיכל ,הבועות בהתחלה -אילו גזים של חומרים נדיפים בנוזל ולא הנוזל עצמו
 

יניב ריז

New member
משהו שגוי בתיאור שלך

האדים שאתה רואה כשאתה מוציא משהו מהפריזר אינם תוצר של התאדות הקרח, אלא רוויה של הלחות שבאוויר. מים אינם עוברים תהליך המראה (עד כמה שידוע לי), לכן אין אפשרות לעבור ממצב מוצק ישירות לגז. הרוויה נגרמת כתוצאה מירידה פתאומית בטמפ' האוויר סביב הקרח,לכן המרווח בין מולקולות האוויר קטן, והמים שהאוויר הכיל "נפלטים" החוצה בצורת רסס שאותו תיארת.
 

טנקר

New member
טעות בידך

כאשר הלחץ החיצוני נמצא מתחת לנק' המשולשת,עם העלאת הטמפ'המים כן יעברו סובלימציה וחוץמזה כשקרח יבש מפשיר הוא כן,מתאדה
 

wee man

New member
קרח יבש = פחמן דו חמצני

קרח יבש הוא בעצם CO2 (פחמן דו חמצני) קפוא. CO2 עובר את תהליך ההמראה (ממוצק לגז) ובגלל זה מתאדה בלי מעבר לנוזל באמצע.
 

Pelor

New member
קרח יבש

הוא מקרה חריג של חומר שאינו קיים במצב נוזל באופן טבעי (או בכלל נראה לי). הדים שנוצרים מסביב לקרח שאתר מוציא מהמקרר לא שייכם לקרח אלא האדים היו כבר באוויר ובגלל הוקר מסביב לקרח הם מקבלים צורה וויזואלית. ולפי מה שאני יודע התאדות לא תלויה ברתיחה...
 

יניב ריז

New member
איפה הטעות???

א-כפי שציינו, קרח יבש הוא פחמן דו-חמצני, והוא כן עובר תהליך של המראה, בניגוד למים. ב-כפי שציינת בעצמך "עם העלאת הטמפ' המים כן יעברו סובלימציה" חיזקת את הטענה שלי שמים זקוקים לטמפ' מעל 0 מעלות כדי להתאדות.
 

טנקר

New member
אתה ציינת שמים לא עוברים סובלימציה

וכפי שהכתבתי גם מים יכולים ואפילו (או לא אפילו)co2,הכל תלוי בלחץ החיצוני ובנק' המשולשת
 

Kreng

New member
תודה

תודה לכל המגיבים, אני חושב שהבנתי את הרעיון. פורום מעולה! (אני פסיבי פה בפורום כבר די הרבה זמן ומשתדל לקרוא את כולו - באמת פורום איכותי על רמה!)
 
למעלה