לאן היא נעלמת ?

[קרן נוי]

לאן היא נעלמת ? ../images/Emo14.gif

הוא לא מבין אותי... אחרי כל כך הרבה זמן שאנחנו יחד,נראה לי לעתים שאנחנו כמו שני זרים. אנחנו יושבים קרוב זה לזה, בוהים ביחד בטלוויזיה, אבל אנחנו רחוקים כמרחק שנות אור ! כל אחד שקוע במחשבות שלו, בעולם משלו... אני רוצה שהוא ירגיש את מה שאני מרגישה, שיסתכל לי בעיניים ויחבק אותי, אבל הוא נותר אדיש. מה קרה כאן? לאן נעלם הדבר הזה שקראנו לו אהבה?

 

[מיציפיצי1]

יכול להיות שאני טועה והיא אכן נעלמה, אבל

יכול להיות שבמשך השנים, כשלא שמת לב, קרה לה מה שקרה גם לכם והיא קצת שינתה צורה, אולי גידלה כרס קטנה או שהיא קצת מקומטת עכשיו ואת פשוט לא מזהה אותה ומצפה ממנה להראות כמו לפני 10 שנים. אז חפשי אותה במקומות אחרים ולא במבט עמוק בעיניים, אולי היא נמצאת דווקא בשיחת חולין בזמן הנסיעה מפה לשם או בביקור אצל חמותך או בכוס תה. האם יכול להיות שהבעיה היא לא האהבה אלא הציפיות שלך ממנה?

 

[קרן נוי]

תודה לך מיציפיצי

את צודקת, יש לי ציפיות, אבל לא למשהו בשמיים, אלא למשהו שלפני מספר שנים היה לגמרי טבעי עבורנו... למה היום זה נהיה כל כך קשה להרגיש אהבה ?? למה אני צריכה לצאת מגדרי, כדי שהזוגי יבין את הצורך שלי בה ??

 

[chenby]

בשבילך יקירתי.

http://www.youtube.com/watch?v=fpbKmAIC16s

 

[קרן נוי]

אוי תודה גם לך!

זה היה מרגש וגם מצחיק...וגם האיר לי כמה נקודות למחשבה....תודה!

 

[chenby]

יש דברים

שאני לא יכולה להגיד טוב כמוה.. אז לפעמים עדיף לתת לה לדבר. גם יש פורום של העבודה שלה פה בתפוז אם תרצי להעמיק בעבודה עם עצמך.

 

[אייבורי]

אכן

הנרקסיזם של פעם היה חביב עליו והיום נמאס לו. כשתרצי להרגיש מה שהוא מרגיש כשתרצי לחבק אותו זה יהיה היום שבו לא תשארי אדישה. בקיצור, בכדי לקבל צריך לדעת לתת אחרת זה באמת יגמר בבכי.

 

[seeyou]

אנחנו יושבים קרוב זה לזה בוהים ביחד בטלוויזיה

לדעתי,את לא מבינה את המציאות אכן,אתם "זרים" למרות האינטימיות ולעולם הוא לא ירגיש את מה שאת מרגישה. ה"חיבור" בין אנשים נעשה על בסיס צר משותף-כמו חיבור שברים בחשבון אם הוא לא מבין אותך סימן שגם בהתחלה לא הבין אותך או שאת עברת שינוי. לאן נעלם הדבר הזה שקראנו לו אהבה? לדעתי היא נעלמה בגלל פרושים חדשים שנותנים לה תנסי להזכר איך היה בהתחלה ביחס להיום מה חסר לו היום ביחס למה שנתת בהתחלה יוסי

 

[גארוטה]

לא בטוח שהיא נעלמה

היא נמצאת שם כל הזמן רק שאתם שכחתם שאהבה וזוגיות צריך לתחזק יום יום, שעה שעה. כמו שאת מרגישה צורך למבט, חיבוק ויחס כך גם הוא מרגיש רק שכל אחד מכם מחכה שהשני יתחיל, שהשני יגע, שהשני יתקרב ומכיוון שכך אתם פשוט יושבים אחד ליד השניה ומחכים...

 

[seeyou]

יש לה דרישה מוגזמת:"שהוא ירגיש מה שהיא מרגישה

נשואים מצליחים רק על ידי "הקרבה" עצמית(לרוב של האגו או רצונות) למען השני בהתאם לנסיבות לדעתי,אם כול אחד מבני הזוג, ישמור רק על האינרסים האישיים אין עתיד ביחד או יהיה עתיד לא נעים(למען הילדים או המשפחה)

 

[ענתי410]

מסכימה עם גארוטה ושרון לגמרי

כי כשאת חושבת קודם עליו, את מכינה לו ארוחת ערב לפני שהוא מגיע מהעבודה. את יודעת שעבר עליו יום ארוך ושהוא זקוק לקצת שקט. הוא נכנס הביתה ואת נותנת לו חיבוק אוהב, ואחר כך חוזרת לעיסוקים שלך. וכשהוא חושב קודם עליך, הוא מגיע הביתה ויודע כמה את מצפה לו. הוא נכנס הביתה, מריח את ניחוחות הבישול, ונותן לך חיבוק ארוך. אחר כך הוא יכין לשניכם קפה וייגש לשבת עם האישה שהוא אוהב לצפות בטלוויזיה ...אותה תמונה,אבל ההרגשה אחרת לגמרי! זה נכון שלא קל להעמיד את הצרכים של בן הזוג לפני הצרכים שלנו, כי אנחנו כבולים במחשבות, כמו :אם נדאג קודם לו, מה נרוויח מזה? ממה נהנה אנחנו? האמת היא שהתמורה על אהבת הזולת היא גילוי של חוק האהבה שמקיף אותנו, אבל נסתר מעינינו, וגילוי זה הוא תענוג גדול ונפלא הרבה יותר מכל הנאה חולפת שיש לנו בחיים. אבל אנחנו לא רואים את זה. אם היינו מבינים שכדאי לנו לדאוג לאחר, היינו עושים זאת בלי בעיה, אך לא הייתה בכך בחירה מצדנו או מימוש עצמי, כי היינו עושים הכול אוטומטית, מהופנטים ורצים אחר התענוג הגדול . ההצלחה בזוגיות כרוכה במאמץ וויתורים הדדיים, אבל אם כל אחד יחשוב מה השני צריך, הכול ייראה אחרת. ותחשבי על זה

.

 

[MikMik76]

אידיאלי...אבל...

ומה קורה כשאת לא מקבלת פידבק חזרה? שבוע שלם את מתאמצת לצאת מעצמך, כי זה באמת מאמץ - הרבה יותר קל להאשים מאשר לקחת אחריות והוא עדיין עם התוכניות שלו והבהייה במדורת האש על המסך המזופזפ - ומה אז? עדיין תכיני לו ארוחת ערב? עדיין תשאלי אותו איך היה בעבודה כשאותך כמעט פיטרו באותו יום... אנחנו מדברות כאילו זה אפשרי לצאת מהקליפה העצמית ולהיות בנתינה והתחשבות..

 

[ענתי410]

האמת שאת צודקת, זה בלתי אפשרי../images/Emo4.gif

כי הטבע של האדם הוא רק לקבל לעצמו-אף כשנראה לנו שאנחנו עושים מעשים טובים לזולת, תמיד קודם להם החשבון "מה יצא לי מזה". לרוב זה קורה ללא מודע ואפשר להגיד שאין לנו בזה בחירה, אלא אנחנו מובלים על ידי הרצון למלא את עצמנו-נמשכים לתענוג ובורחים מייסורים. מכאן כל הייסורים והמכאובים שלנו- אם זה בזוגיות, חינוך,כלכלה, אקולוגיה, ביטחון עולמי וכו' וכו' ... אבל ,יחד עם התגלות והתגברות הרע, מתגלה היום שיטה עתיקה שמלמדת את האדם (ורק לכך היא נועדה) לצאת מתוך ה"קליפה" הזו, כמו שאת מכנה את זה, ורק כשניגשים אליה עם כוונה להפוך את הטבע האגואיסטי לטבע האלטרואיסטי, זה עובד- מגלים בהדרגה מציאות אחרת, רוחנית, עליונה- מציאות של אהבה אין סופית ומושלמת שמקיפה את כולנו גם עכשיו, רק אין לנו את החוש בינתיים להרגיש אותה...

 

[MikMik76]

מילים יפות אבל בתכלס איך יורדים מכאן למציאות

תשמעי, יש הרבה שיטות שמתעסקות עם כל מיני תיקונים ועניינים פנימיים וברור לי שאנחנו רקובים מהשורש אחרת לא היינו נכנסים למשבר בכל תחום שאנו נוגעים בו. בינינו, מה יצא לי מהתיקון של עצמי וכל המילים היפות של "להרגיש את הזולת" ולהעניק לו שבסופו של דבר כולם סביבי אותו אגו. אני אהיה סוג של יפת נפש, אכין לבן זוג שלי כל יום ארוחות ערב, אשאל לשלומו והוא יתעסק עם החדשות ושטויות אחרות בטלוויזיה אם זה טבע האדם כמו שאת אומרת - מי אנחנו הקטנים שנוכל לשנות את זה, וגם אם אני כן אצליח, אני דיי לבד במערכה הזו ומה שייצא שירמסו אותי כי זה הרי טבע האדם, טורף ונטרף, לא?

 

[ענתי410]

לשאלתך...

לאדם אין מה לתקן בצורה אישית. רק בנקודת הקשר בינו ובין האחרים. באף אחד מאיתנו אין בעיה, אלא הבעיה היא תמיד בינינו. הכל - בחיבור או בחוסר חיבור...

 

[MikMik76]

או...עכשיו אני מוכנה להקשיב

נשמע נכון, אבל גם מאוד לא ישים...איך תגידי ל-7 מיליארד איש שהם צריכים להתחיל לאהוב אחד את השני? ראית את המלחמות? קוראת עיתונים? רואה מה קורה בבית ובמשפחה? איפה מתחילים?

 

[Brunetit]

השקעה ביצירתיות

אהבה, כמו דברים רבים אחרים, זקוקה להשקעה על מנת להשאירה בחיים. צמחים - זקוקים למים ודשן. מכונית - זקוקה לדלק ושמנים. חיות - זקוקות למזון. האהבה - זקוקה להרבה יותר מזה. השקעה בזוגיות - מפריחה את האהבה, ועל מנת להשקיע, מבלי להתעייף ולעייף - כדאי להפעיל הרבה יצירתיות. להפתיע בכל מיני רעיונות (לאו דווקא ב"סוף-שבוע-בצימר") להשאיר פתקים מחניפים ומפרגנים (בכיסים, בכריך, מתחת לכרית וכו') לכתוב שיר מידי פעם (הזדמנות נפלאה גם לספר בהומור מה מפריע ו/או לְמה מתגעגעים...) להכין מידי פעם ארוחת ערב משפחתית עם תכנית "כבקשתך" (סתם, עלה לי בראש עכשיו) בקיצור - להשקיע מחשבה, והכי חשוב - לעשות משהו מדי פעם ולא כל יום. בגדול - לא חוכמה גדולה לשמור על האהבה כשהיא עדיין צעירה ופורחת, ולא לזלזל בעובדה שגם היא מתבגרת ולפעמים מזדקנת.... (גם אצלנו, הנשים, עם השנים מתמלא ארון התמרוקים בצנצנות קרם לפנים, לידיים ולגוף, לא ככה?) חשוב לטפל בה כל הזמן, ולא להירדם על המשמרת.

 

[אייבורי]

תשמעי בעיה

בדיוק השבוע רציתי להשקיע בזוגיות החלטתי להשאיר לה פתק בסנדוויץ, היה רשום שם "תפסיקי לאכול יא פרה" ואז שרתי לה שיר מול הטלנובלה החביבה עליה. "פותחת סוגרת ת'תחת שלה.." משום מה היא נתנה בי מבט רגוז ונפנפה אותי החלטתי להשקיע בארוחה רומנית הכנתי לה "פרה מבכירה" על לה מנאז' משום מה היא צרחה עלי וזרקה עצם. מאז חיי אינם חיים, פשוט ינתי פרזי. מה עשיתי לא טוב? היכן טעיתי ?

 

[sharonn70]

היא לא נעלמה היא הפכה לאהבה עצמית

קרן יקרה, כמו שכתבו לפני, ייתכן ואהבה שינתה צורה??. ייתכן שסוג האהבה הפך לסוג של אהבה עצמית? בתחילתו של קשר יש ריגושים ואנחנו מאד מתאמצים למצוא חן ולרצות האחד את השני. אנחנו חושבים על הבן זוג ורוצים לעשות לו טוב כדי שיאהב אותנו. לאחר שמשיגים את מה שרצינו אנחנו מרגישים שאנחנו יכולים לנוח. החיים והקושי משתלטים עלינו ואנחנו מרוכזים בעצמנו. מרוכזים עד כמה קשה לנו. כל אחד ואחת רוצה ומצפה שיבינו אותו, שירגישו אותו ושימלאו את הרצונות שלו. אם את מרגישה בודדה ורוצה שירגיש את מה שאת מרגישה: 1. נסי לדבר איתו ולספר לו מה מפריע לך. 2. נסי לצאת מעצמך ולנסות להרגיש אותו. מה עובר עליו. אני בטוחה שברגע שתהיי רגישה אליו הוא לא יוכל להמשיך להיות אדיש. הכל תלוי בך !!! בהצלחה

 

[MikMik76]

יפה אמרת...כולנו מתפרצפות כשלא מתייחסים אלינו

הפכה צורה מאהבה "זוגיות" עם כל הפרשנויות שקיימות בטבלת המושגים הפרטית שלנו אל אהבה עצמית. עם הזמן אנחנו עסוקים בעצמנו כי זה הכי קל וגם מאוד טבעי. אין יותר מדיי רווח בלדאוג לאחר אבל יש הרבה כעס אם לא שמים לב אלינו ודואגים לצרכים שלנו. קשה להודות בזה אבל כולנו קורצנו מאותו חומר .