לגבי הבקרה בחוג סגור שזה העתיד
לפי דעתי, אני בסה"כ ניחשתי והבעתי רעיון ותו לא. יתכן ש-PID טוב כמו שלי ואולי גם טוב ממנו. רק אני מבין שלגוף אין התנהגות צפויה ולכל סוכרתי יהו מקדמים שונים (גם זה ניחוש) לאיזון. אני מניח שאין נוסחה סגורה לגוף והחוקרים עושים המון נסויים בטרם החלטה סופית. בכלל אני סבור שאת המקדמים יכניסו למשאבה ברגע האחרון לפני ההתחברות. כך אני היתי נוהג, אבל המבט שלי הוא הנדסי ולא לוקח במשבון את החלק הרפואי שאין מנוס ממנו. אני זוכר שלקחתי קורס מיוחד פעם שבו הוצגו נסויים בכלבים סוכרתיים עם המון נוסחאות (קורס מתואר שני של המחלקה להנדסת מכונות). לקחתי את הקורס רק בגלל הסוכרת שלי. זה מסובך. כדי שהמשאבה תידע מה לעשות יש לה הרבה ללמוד, כי תראה זאת כך. האינסולין המוזרק קשור לפעולה בעתיד ואילו הערכים הנדגמים שייכים להווה. המשאבה צריכה ללמוד בכוחות עצמה, כלומר היא אמורה למצע באופן חכם את ההיסטוריה, לחקת בחשבון את ההווה ולהשליך את התוצאה אל תוך העתיד! אני היתי ממלא לה את הזיכרון עם תבניות התנהגות רבות ונותן לה לבחור את התבנית המתאימה. מדי פעם התבנית מתחלפת. אגב כך עושים בדיוק במצלמות של ניקון F100 ו-F5. נתנו לצוות של צלמים לצלם תמונות רבות במצבים שונים ובנו בסיס נתונים במצלמה. יש קרוב ל-300,000 תבניות חשיפה בתוך המצלמה בבסיס הנתונים שלה והיא מחליטה בתוך זצמן קצר מאוד איך לבנות את החשיפה כאשר לוחצים על ה-shutter. החיים מאוד חכמים ויפים אם שוכחים את הסוכרת מדי פעם