לקחת את עצמך בידיים
אנשים שמכירים אותי רק לאחרונה, יתהו על המשפט הבא: גם אני כמעט וסיימתי ללא בגרות. לא שהיום אני מתנהג באופן שונה במיוחד, אני תמיד מתעורר כשהמצב בלימודים כבר בקאנטים (לפחות לדעתי), אבל היום אני כבר סטודנט. למאיה יש עתיד. למאיה יש את העתיד שהיא תיצור לעצמה. עם מאיה מחליטה שהיא לוקחת את עצמה בידיים, היא תראה את זה. אז נכון, לתקן טעויות זה לא קל, אז זה מה יש. אנחנו משלמים על טעויות העבר ואנחנו צריכים ללמוד מהם. היום כבר לא מתרגשים כבעבר על אי שירות בצבא. אז מה אם לא תשרתי? זה לא שאת עושה את זה בגלל השתמטות מסיבות אנוכיות. אז לא תוכלי לעבוד ברפא"ל/מוסד/שב"כ, Big Fucken Deal. אם תחליטי לשקוע במחשבות "אין לי עתיד", אז את חוסמת לעצמך את עתידך. איזו עבודה את מחפשת? אולי את מציבה סטדנרטים גבוהים מדי לעבודה שאת מחפשת ובגלל זה את לא מוצאת? בגלל בעיות מימון משלי, השנה אני כנראה אעבוד בשתי עבודות - תליית מודעות ומאבטח במפעל. זה מה יש. ובנוסף לזה אני אלמד. וחבר שלך צריך לתמוך בך. אם הוא באמת אוהב אותך, הוא יהיה מוכן לדחות את הטיול. ואם הוא ממש רוצה, ואת אוהבת אותו באמת - אז תני לו ליסוע. מה יש, הכל צריך לעשות ביחד? אז נכון, אלו רק מילים, ואני יכול להוסיף כל מיני סמיילים וסימנים יפים, של שמש, פרחים וחיוכים. אני לא אעשה את זה. את זה, אני אשאיר לך לעשות, כשתצאי מהייאוש הזה. "המשיכי לחולל, עלמתי, הניחי את המחר מאחורייך" (נואל קווארד).
