לאליאלה וכולם

אורנלה

New member
לאליאלה וכולם

כבר חודשיים נקיה,קשה,הרבה דיכאונות למרות שמקבלת כדורי דיכאון.אני כל הזמן קוראת בפורום [לפעמים מעניין] לא תמיד משתתפת כיוון שאני בדיעה של גנבנבון די חוזר על עצמו,העיקר שאתם נהנים וטוב שיש לכם כוחות.מעריכה את טייגר.אז אליאלה שאלה לרעיונות להרתיע בני אדם לגבי סמים לדעתי להתחיל מהסוף כלומר לאן מגיעים אם זה לזנות כדי להשיג את הסם,מה שהרתיע אותי כשנגמר לי הכסף,לא מוכנה להגיע למצב הזה,התחלתי למכור טלוויזיה מערכת סטריאו וכו....כמו כל נרקומן טוב אבל זנות לא!!!! גברים צריכים לגנוב,פחד כלא לא כל כך יודעת על גברים בוא נגיד שהייתי נרקומנית אומנם שנתיים וחצי אבל בקלאס (היה לנו המון כסף)וגם זה נגמר אז להרתיע שגם אם יש לך מיליונים בסוף זה גם ייגמר.כן,נהננו בהתחלה אפילו יש געגועים לזה אבל כשיודעים לאן זה מוביל זה לא שווה והכי כדאי שיהיו שיעורים בבתי ספר על סמים(יש כמה כאלה)ושיילכו לבקר במרכזי גמילה שייראו כמה הם סובלים במקום לבקר במנזר השתקנים.דרך אגב שיידעו שמי שמוכרים לנו נהנים להרוס להרוג ולהשפיל אותנו,זו נקמת טרור בשבילם ואנחנו עוד משלמים בשביל זה? אורנלה
 
אוי...אורנלה...אני מכירה

אני יודעת על מה את מדברת. לא מעצמי אלא מאנשים שאני מכירה, מבנות. כשיש לא חושבים שבאיזהשהו שלב הכסף ייגמר. אבל טוב שרגע זה הגיע והשכלת שכל להבין שזה לא הדרך. אני מחזיקה לך אצבעות, מחבקת אותך ומאחלת לך שלא תשברי עם הפלשבקים. אני מקווה שיש לך מישהו או מישהי לצידך שיעזור לך לעבור את התקופה הזו. בת כמה את? ההורים תומכים בך? מעניין לדעת מה קורה עם ההורים. אשמח להיות כאן כאוזן קשבת ואם יבוא לך, את או הם יכולים לשלוח במסר אישי את אשר בליבם או בליבך. אני מחבקת אותך קרוב קרוב ללב!! לגבי הרעיון שהעלית: כבר מעבירה אותו הלאה לאנשים שזה צריך להגיע. בינתיים אני מכינה, כותבת ומתמודדת קשה עם מה שעובר כאן איתי בבית. גלית
 

קשכפית

New member
היי אורנלה, נעים מאוד להכיר.

ועצוב לשמוע שאת בדיכאון, גם אני אחת שנוטה להיות "בסירה" הזו אז מבינה אותך מאודדד. אני גם מסכימה אתך שאחת הדרכים להרתיע היא להתמקד בסוף ולא בהתחלה... בזה את צודקת. הבעייה היא שהגנום האנושים בנוי בצורה מעוותת משהוא שאף פעם האחד לא לומד מהנסיון של השני וזה כך דורות על גבי דורות, תמיד ההורים אומרים לילדים דברים מתוך דאגה ונסיון ורצון ללמד את הילד שדבר מסויים שהוא עושה או לא עושה יוביל לתוצאה לא טובה, ותמיד הילד יתמרד, ויגיד שהם לא מבינים, ושלו זה לא יקרה ובלה בלה בלה ועושים מה שרוצים בסוף והתוצאות לא מאחרות להגיע. גם ההצעה לבקר או לראות סרט תיעודי על מרכז גמילה נראה לי מתאים. לילה טוב ובהצלחה רבה שתהיה לך בנקיון אמן ואמן!!!!
 

tiger

New member
כן גמילה זה לא פיקניק

אבל מיסתבר שכל החיים האלה זה לא פיקניק.למכורים זו תגלית די מבעסת. גם אני חושב שבחינוך טמון הכל.בהולנד למשל יש שיעורי סמים בבית הספר.ומלמדים שם רק את האמת ולא חומר הסתה מצוץ כמו כאן. זה קורה במדינה שנחשבת למדינה ליברלית בנושא סמים ועדיין מיסתבר שאין קשר בין ליברליות להסברה נכונה.או שאולי יש קשר אבל הוא הפוך מימה שמקובל לחשוב...לדעתי בליברליות ובאמת הערומה כמות שהיא להבדיל מקיצוניות ודמוניזציה תמונה יכולת ההרתעה האמיתית.האמת על הסמים היא מספיק כאובה וקשה גם ככה. אני ניגמלתי (פעם ראשונה)בכלא.לא הישתמשתי ביפנים אפילו פעם אחת.הפחד מהסיפורים היה יותר גדול מהקריז...אחרי שנה וחצי+- יצאתי נקי וגם החזקתי מעמד בחוץ עוד שנה ויותר אבל היה בסוף משבר (מישפחתי)וחזרתי להישתמש עוד תקופה קצרה ועברתי מייד למתדון כי לחזור לחרא לא ממש היתחשק לי. אני זוכר שפעם אמא שלי אמרה לי דבר כזה: אתה יודע מה יותר גרוע מליהיות אמא של נרקומן? "לא" עניתי מופתע (כי מה כבר יכול ליהיות יותר גרוע חשבתי) "ליהיות אמא של נרקומנית" ענתה לי אמא שלי.את זה היא למדה אחרי הפגישה הראשונה או השניה שלה במנ"ס ("מישפחות ניפגעות סמים" שם היא היתה מיתנדבת)בהן היא פגשה הורים של בנות שנאלצים ליראות אותן בכבישים (אז זה עוד היה בני מיעוטים מה שניקרא)או לקבל אותן הביתה עם מחלות קשות... אני תמיד אומר שבעולם הסמים הקשים יש ניצול של נשים והשפלות של המין הנשי בצורה מחפירה ומזעזעת ושזה רק הפחד והבושה שעוצרת את הדיון הפתוח בנושא הזה כשלדעתי רק לדיון פתוח יש איזה שהוא סיכוי ליצור מודעות ואולי מניעה.על הדברים האלה,עם כל הבושה,צריך לדבר.לא על המטפלת שעישנה גראס...ממש מזיז למישהוא.כל הכבוד לך אורנלה שאת לא היגעת לשם.אני חושב שרק המחשבה הזו יכולה לעשות לך טוב.היום את יכולה לצאת לדרך חדשה עם צלקת אחת פחות בנשמה.תאמיני לי ואת זה אני אומר מניסיון ומשיחה עם אנשי מיקצוע,לבחורות שהגיעו לזנות הרבה יותר קשה להיגמל מעצם הידיעה שיש להן תמיד כספומת פתוח 24 שעות ביממה וכניראה שאחרי שעושים את זה פעם אחת או פעמיים...אחר כך כבר הרבה יותר קשה להפסיק,קצת כמו עם הסמים אבל מכיוון קצת אחר אבל עדיין מדובר בהיתמכרות על היתמכרות,עוד מעגל בתוך מעגל שרק חוסם יותר כל ניסיון יציאה ומעט מאוד באמת יוצאות. תיתנחמי במזלך הטוב או ביכולת שהיתה לך לא להגיע לאן שלא היית יכולה לחזור...ניראה לי שהיום את מדברת מימקום של חזרה,מימקום שחזרת אליו.מזל טוב.קחי את הדיכאון בסבבה.שטויות לכולם יש את זה.זה עוד משהוא ניסבל,את יודעת"צרת רבים"...קטן עליך.יצאת מימקום הרבה יותר מסוכן אז שלזה לא תוכלי?בהצלחה t
 

tiger

New member
מה יותר גרוע ליהיות

אמא של נרקומן או אמא של נרקומנית? כמי שגדל על בירכי הפולניות הייתי תמיד בטוח שהדבר הכי גרוע בעולם שיכול ליקרות לאמא זה שהבן שלה לא יצא רופא או מהנדס.על נרקומנים מי בכלל דיבר.ברור שאמא שהבן או הבת שלה נרקומנים נידונה לחיים של בדידות מהשכנים,תריסים מוגפים ומבטים רחמניים במכולת.אך הגרוע מכל זו כמובן הרכילות ולא ,לא זו שמספרים לך אלה זו שמספרים עליך שזאת כל פולניה יודעת שביום שהרכילות לא מגיע אליך אלה את/ה מגיע לרכילות זה הזמן לעבור דירה או מדינה לא ללא בושת פנים. אי לכך ובהתאם לזאת כל כך הופתעתי באותו יום בו אימי החליטה להיתלוצץ ולישאול אותי את אותה שאלה מימנה אני חנוק עד היום...איזה אושר.לדעת שיש אמהות יותר הרוסות מימנה.לדעת שאני עדיין יכול להחשב ילד טוב שחסך מאמא שלו בושות הרבה יותר גדולות.אני חושב שזה הכניס את כל קונטקסט החיים ההרוסים של אמא שלי (שאני הרסתי כמובן)לפאזה אחרת לגמרי.פתאום היא לא הכי מיסכנה בעולם אלה אפילו קצת ברת מזל.איזה אושר. כאילו מישהוא חילק פוליסות ביטוח לנשים מסוימות (מעדות מסוימות)שהבנים שלהן יצאו מוצלחים,שהבנים שלהם יולדו עם סכין מנתחים ביד... מה לעשות והפושטקים הקטנים החליטו להיולד עם מזרק ביד אחת ופילטר ביד השניה,פוליסה או לא פוליסה. רק בשנים האחרונות ניתקלתי גם בהורים אחרים.הורים שלא מיתבישים בילדים המכורים שלהם ושלא הולכים שפופים ברחוב שמא מה יגידו...שיגידו,ביג דיל (מעניין שדווקא מהמישפחות האלה ראיתי יותר ילדים שהצליחו להיגמל) t
 
למעלה