לאכול עם תינוק, אוכל וחושניות.
ולא, לא יהיה פה סקס. הבראסרי, יום שבת בצהריים, מפוצץ כתמיד, אנחנו אחרי טיול מענג בשמש החורפ]ית, אבל יש מקום, היפ היפ הוריי, מתיישבים, הקטנה בתור סיפתח מפזרת את הסוכר ומחפשת איפה עוד לחבל, יושבת לידינו ועושה עינים למלצרים, נעים שם באמת, לא מכביד בעיצובו, לא מנקר עניים, הספות נוחות מאוד להושבת פעוט בגיל התובעני של שנה+ אנחנו מזמינים, לחם (כמובן) מגיע כמה פרוסות חמות של לחם אגוזים, בגט פציח, ולחמניה מתוקה, חמאה וזיתים. סלט גבינת עיזים חהמ על טוסטונים שפריכים בחלקם החיצוני ונמסים בפנים, עם גבינה שניחנה אף היא בתכונה הנ"ל, מתובל בדייקנות, מנה מענגת מאוד. הקטנה עושה "הם" קולני לכל דבר שאני מחזיקה ביד, לועטת חצי פרוסת לחם עם הר חמאה ומלח, לועסת גבינת עיזים בעיניים עצומות וממוללת עלה רוקט, ללכת איתה לאכול זה מיזוג של להיות תמנון רב זרועות ולהתענג מחדש על קיומו של חוש הטעם, לפורר לחם למרכיביו, לטעום פיסות ולחוות מחדש התגלויות קטנות דרך הבעות פנים של קטנה נלהבת. לעיקריות- יוסי לוקח ספגטי ברוטב עגניות עם כדורי בשר (לקטנה) ואני המבורגר עם גבינה וצ'יפס, הקטנה טורפתץ המבורגר בעוד כל אחת מידיה אוחזת צ'יפס דקיקים ופריכים, מלוחים וטטעימים (יבשים, לא שמנוניים מדי, תענוג) בסוף היא גם מוכנה לכמה ספגטים, אותם היא שולקת תוךף קולות מצמוץ מאושרים והתזת רוטב על אמא ואבא. קינוחים, עוגת גבינה ודובדבנים, עוגת תפוחים חמימה על בצק עלים (זה מלאווח, מריע יוסי, האמת? צודק..) תמר מרימה פיסות תפוחים נוצצות מרוטב בשמש החורפית שמסתננת מהחלונות הגדולים, הפירורים על השולחן ועל הספה (
) בוהקם והשיער שלה נוצץ, איזה אושר ממלא אותי, נהניתי מכל שנייה. אבל משום שבביקורות עסקינן- אז הנה. האוכל פחות טוב מאשר בקופי, לא יודעת למה, פחות טוב, ההמבורגר טעים מאוד אבל לחלוטין לא מרגש, כנ"ל הספגטי, המנות הראשונות נראות יותר טוב מאשר העיקריות, הלחם מצויין, אבל בגדול- פחות טוב.
ולא, לא יהיה פה סקס. הבראסרי, יום שבת בצהריים, מפוצץ כתמיד, אנחנו אחרי טיול מענג בשמש החורפ]ית, אבל יש מקום, היפ היפ הוריי, מתיישבים, הקטנה בתור סיפתח מפזרת את הסוכר ומחפשת איפה עוד לחבל, יושבת לידינו ועושה עינים למלצרים, נעים שם באמת, לא מכביד בעיצובו, לא מנקר עניים, הספות נוחות מאוד להושבת פעוט בגיל התובעני של שנה+ אנחנו מזמינים, לחם (כמובן) מגיע כמה פרוסות חמות של לחם אגוזים, בגט פציח, ולחמניה מתוקה, חמאה וזיתים. סלט גבינת עיזים חהמ על טוסטונים שפריכים בחלקם החיצוני ונמסים בפנים, עם גבינה שניחנה אף היא בתכונה הנ"ל, מתובל בדייקנות, מנה מענגת מאוד. הקטנה עושה "הם" קולני לכל דבר שאני מחזיקה ביד, לועטת חצי פרוסת לחם עם הר חמאה ומלח, לועסת גבינת עיזים בעיניים עצומות וממוללת עלה רוקט, ללכת איתה לאכול זה מיזוג של להיות תמנון רב זרועות ולהתענג מחדש על קיומו של חוש הטעם, לפורר לחם למרכיביו, לטעום פיסות ולחוות מחדש התגלויות קטנות דרך הבעות פנים של קטנה נלהבת. לעיקריות- יוסי לוקח ספגטי ברוטב עגניות עם כדורי בשר (לקטנה) ואני המבורגר עם גבינה וצ'יפס, הקטנה טורפתץ המבורגר בעוד כל אחת מידיה אוחזת צ'יפס דקיקים ופריכים, מלוחים וטטעימים (יבשים, לא שמנוניים מדי, תענוג) בסוף היא גם מוכנה לכמה ספגטים, אותם היא שולקת תוךף קולות מצמוץ מאושרים והתזת רוטב על אמא ואבא. קינוחים, עוגת גבינה ודובדבנים, עוגת תפוחים חמימה על בצק עלים (זה מלאווח, מריע יוסי, האמת? צודק..) תמר מרימה פיסות תפוחים נוצצות מרוטב בשמש החורפית שמסתננת מהחלונות הגדולים, הפירורים על השולחן ועל הספה (
