../images/Emo45.gif תודה על הנושא המעניין
אני נוטה מאד להסכים אתך בעניין הזה. אמנם תינוקות אמורים, גם לפי מחקרים מודרניים , לדעת לבחור בין מאכלים את מה שגופם זקוק לו - אבל אפילו כאן, אני יכולה להעיד מ"נסיון אישי" שלתינוקות יש נטיה להעדיף קודם כל את מה שהם רואים שאוכלים מסביבם - ולפעמים אפילו משהו שממש ממש לא טעים להם , אבל אם אמא או דוד אוכלים אז גם הם חייבים ... לגבי המבוגרים אני מסכימה דוקא אתך שכבר אין לרובנו את יכולת ההקשבה הטבעית לגוף -חומרים ממכרים יוצרים דרישה של הגוף, דעות קדומות ומיתוסים שירשנו כילדים מערפלים את האבחנה שלנו אפילו לתחושות פשוטות כצמא ורעב, על אחת כמה וכמה לדקויות של צירופי מזון ומזון שלם. לכן, אני מסכימה שהדרך לבנות תזונה מתחילה דרך הראש - ללמוד ולהבין מה נכון וטבעי ולנסות לשפר בהדרגה את התזונה - אך ממשיכה דרך ההקשבה לגוף. ובתור התחלה פחות הקשבה במובן של מה הגוף צועק שהוא רוצה, ויותר הקשבה במובן של מה הגוף שלי "אומר" על מה שאני מכניס אליו. כשאני שותה קפה , אני מרגיש נמרץ , אך אחר כך "נופל" כשאני אוכל עוגה עם 4 סוגי קרם, אני נהנה, אך אחר כך מרגיש כבד ונרפה כשאני אוכל מטוגן טעים לי, אך האם אחר כך נשאר טעם לא טוב בפה, כובד בקיבה, צרבות או גזים ? זה סוג ההקשבה שיותר קל לנו לעשות ומאפשר להפריד בין מזונות שטובים לנו לאלו שמושכים אותנו.