yeshgvul, מה דעתך על ההצעה הבאה:
סיום הכיבוש הישראלי ונסיגה לגבולות 67, למעט תיקוני גבול שיקבלו את חותמת הכשרות של גוש שלום, בתנאים הללו ובתנאי שכל התנאים הללו יתקיימו לפני הנסיגה הסופית לגבולות 67 (כלומר - חתימה על הסכם, קיום התנאים ואז נסיגה סופית כולל פירוק כל ההתנחלויות, למעט תיקונים קלים ביחס 1:1
): 1. פירוק כל הארגונים הפלסטינאים החמושים (פירוק ולא רק פירוק מנשקם, כולל פירוק ה"כיסויים" האזרחיים/מדיניים שלהם). 2. שלטון פלסטינאי מרכזי שלו ורק לו סמכויות מדיניות, אזרחיות ובטחוניות (כח משטרה לשמירה על בטחון הפנים בלבד ללא נשק כבד). 3. נוכחות כוחות ומפקחים אמריקאים בשטחי המדינה הפלסטינאית ובמיוחד בגבולותיה עם ירדן ומצרים (כולל מעברי הגבול היבשתיים והאחרים). 4. בחירת נציגות אותנטית של כל ערביי ישראל (על ידם) וחתימה מחודשת שלהם על מגילת העצמאות של מדינת ישראל. 5. הצהרה של ההנהגה הפלסטינאית והנהגת ערביי ישראל על ויתור מוחלט על השיבה לתחומי מדינת ישראל ועל קבלתם את עקרון שתי המדינות לשני העמים: פלסטין לעם הפלסטינאי וישראל לעם היהודי. 6. קבלת ההצהרה המצויינת בסעיף 5 גם על ידי נשיא מצרים, מלך ירדן, נשיא סוריה, נשיא לבנון ומזכ"ל הליגה הערבית. האם מקובלת עליך הצעה כזו? שים לב שכל אחד מהסעיפים שכתבתי מעלה יש סבירות יותר מנמוכה שלא יתקיים אם הכיבוש יסתיים ללא שום פעולה בצד השני. הכיבוש יסתיים אז אולי בעיניך, אבל האם אתה ערב לכך שהוא יסתיים גם בעיני הפלסטינאים וערביי ישראל? האם נראה לך שסיום הכיבוש הוא חזות הכל ולא עלול להעמיד את ישראל בפני מצב הרבה יותר מסוכן? האם לא סביר בעיניך להתנות את סיום הכיבוש (כפי שאתה רואה אותו) בקיום תנאים מסויימים? האם, למשל, תנאים 1 ו 2 אינם סבירים? כיצד אתה יכול להוכיח לי שאם ישראל תקיים את משאלתך לא נחזור למצב שהיה לפני 1967? מצד אחד אתה מתנגד להפרדה חד צדדית עם גבול סגור, מצד שני אתה שב וחוזר על הדרישה לסיום הכיבוש (חד-צדדית)... מה לעשות, yeshgvul, שאני ולדעתי רב היהודים במדינה, לא ממש סומכים על טהרותם ויושרם של הפלסטינאים וודאי שלא על טוב ליבם שכאשר נסיים את הכיבוש הם יהפכו באחת לנופת צופים. יש תחומים שלא מהמרים עליהם...ולכן: סיום הכיבוש חייב לבוא רק לאחר סיום הטרור ופירוק כל תשתיתו. לא הוגן לדרוש מישראל לסמוך על טוב ליבם של אחמד יאסין ויקירו רנטיסי, אפילו לא על טוב ליבם של הראיס ומשרתיו בתנזים. ומה זאת אומרת החמאס לא אמור להיות כלל צד להסכמים? החמאס הוא חלק מהצד הפלסטינאי - מה שייחתם על ידי נציגי הפלסטינאים מחייב גם אותו. את זכות הוטו הוא לא קיבל עכשיו. הוא קיבל עוד ב 1994 על ידי מי שלא חיסלו אז. לא ייתכן שאנחנו נחתום עם איזה אבו ורנטיסי וחבר מרעיו ימשיכו להסתובב חופשי ולשלוח לרחובותינו מתאבדים מתפוצצים. אם תרצה ואם לאו - החמאס הוא חלק מהענין. אתה צודק - לחמאס לא צריכה להיות זכות וטו, לישראל צריכה להיות זכות וטו על החמאס. לדעתך לאריאל אין זכות קיום... למי יש יותר זכות קיום - לאריאל או לחמאס? ראית איך ישראל מפרקת פלוגת מג"ב סוררת? כך ממשלת הרש"פ צריכה לעשות לפלוגות הסוררות אצלה - לא הודנא שמודנא. יוזמת איילון-נוסייבה, עם כל החיוב שבה, לא מבטיחה דבר לגבי חיסול כל תשתית הטרור, לא מבטיחה דבר לגבי סיום כל הדרישות מישראל בנושא הפליטים מצד כל הנוגעים בדבר - ערביי ישראל, פלסטינאים ומדינות ערב, לא מבטיחה דבר לגבי קבלת מדינת ישראל כמדינת העם היהודי על ידי אזרחיה הערבים. סיום הכיבוש...אוקיי, כיצד תבטיח את כל השאר? מצטער, אבל אותי כל זה מעניין לא פחות מהכיבוש ולכן סיום הכיבוש חייב לבוא לא לפני שכל זה מובטח. לא הגיוני?
